חב"דטקסט:היום יום/תמוז

תמוז
א' תמוז	ראש חודש. מסירת נפש הראויה לבני תורה הוא כדרשת רז"ל "אדם כי ימות באהל", להמית את כל התענוגים בעניני עולם. כי אפילו דברים קלי הערך בתענוגי עולם, מונעים המה מלהיות מסור ונתון באהלה של תורה.	עריכה - תבנית - שיחה
ב' תמוז	רבינו הזקן כותב בסידורו: "נכון לומר קודם התפלה הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך". זאת אומרת, אשר מצות אהבת ישראל היא שער הכניסה, אשר דרך בו יכול האדם לבוא לעמוד לפני ה"א להתפלל, בזכותה תקובל תפילת המתפלל.	עריכה - תבנית - שיחה
ג' תמוז	אבי אדוני זקני מורי ורבי אמר: א אידישער קרעכץ וואס קומט ח"ו בסבה פון א ניט גוט גשמי איז אויך א תשובה גדולה, בפרט א קרעכץ בסבה פון א ניט גוט רוחני איז אודאי און אודאי א תשובה מעליתא. דער קרעכץ שלעפט ארויס פון עומק רע, און שטעלט אנידער אין א מעמד טוב. תרגום ללשון הקודש: אבי אדוני זקני מורי ורבי אמר: אנחה יהודית המגיעה בסיבה של לא טוב גשמי הוא גם תשובה גדולה, בפרט אנחה בסיבה של לא טוב רוחני. ודאי וודאי תשובה מעולה. האנחה מושכת מעומק רע ומעמידה במעמד טוב.	עריכה - תבנית - שיחה
ד' תמוז	חסיד אחד או תלמיד אחד כאשר נותן לבו דעתו ונפשו על התורה וחיזוקה, פועל ישועות בעיר גדולה בכל עניני העיר, והוא בדרך מלמעלה מדרך הטבע בזכות אבות העולם.	עריכה - תבנית - שיחה
ה' תמוז	רבינו הזקן שאל את אחד החסידים הגדולים המקורבים ביותר בהיותו אצלו ביחידות, למצבו. ויתאונן החסיד כי ירד מנכסיו וכו'. ויענהו רבינו: דיך דארף מען – אז דו זאלסט מאכען ליכטיג דיין סביבה מיט תורה ועבודה שבלב. פרנסה און וואס דו דארפסט – דאס דארף דער אויבערשטער ברוך הוא דיר געבען. טו וואס דו דארפסט, וועט השי"ת טאן וואס ער דארף. תרגום ללשון הקודש: רבינו הזקן שאל את אחד החסידים הגדולים המקורבים ביותר בהיותו אצלו ביחידות, למצבו. ויתאונן החסיד כי ירד מנכסיו וכו'. ויענהו רבינו: אותך צריכים – שתאיר את סביבתך על ידי תורה ועבודה שבלב. פרנסה ומה שהינך צריך – זאת צריך הקב"ה לתת לך. עשֵה מה שאתה צריך, והשי"ת יעשה את מה שהוא צריך.	עריכה - תבנית - שיחה
ו' תמוז	המצוה נמשכת על ידי המקיף שבמצות עצמם. מצות צדקה, על דרך משל, היא מצוה כוללת, אשר כל המצות נקראות בשם צדקה. ומהאי טעמא נכון במאד לתת קודם כל מצוה פרוטה לצדקה, שהוא המשכת המקיף בפנימי. ומכל מקום הוי מקיף הקרוב, מה שאין כן תורה שהיא מקיף הרחוק ופעולתו נעלה יותר.	עריכה - תבנית - שיחה
ז' תמוז	אבי אדמו"ר אמר: חסידות איז נעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחילתן, די דרגא פון עיגולים מבלי אשר ימצא ראש וסוף, אבער אחר כל זה איז דער עיקר איז סדר. דער בעש"ט איז געווען א מסודר, דער מעזריטשער האט מדקדק געווען אויף סדר, און דער עלטער זיידע – רבינו הזקן – האט געלערענט חסידים זיי זאלען זיין מסודרים, דאס זעהט מען איז זיינע מאמרים, בריף, ניגונים. די חסידים וואס האבען געהאט א זמן קבוע אויף קומען אין ליאזנא – דערנאך אין ליאדי – האבען ניט געהאט קיין רשות בייטען דעם זמן אן א רשיון פון רבי'ן, אויף באקומען א רשיון האט מען געדארפט האבען א טעם. באם רבי'ן איז געווען א ועד מיוחד אויף פיהרען סדר החסידים ובראשו מהרי"ל אחי רבינו, און א באזונדער ועד אויף אנפירען מיט חסידישע יונגעלייט ובראשו אדמו"ר האמצעי. תרגום ללשון הקודש: אבי אדמו"ר אמר: בחסידות נעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחילתן, הדרגא של עיגולים מבלי אשר ימצא ראש וסוף, אבל אחר כל זה העיקר הוא סדר. הבעל שם טוב היה מסודר, המגיד ממזריטש דקדק על סדר, ורבינו הזקן לימד חסידים שיהיו מסודרים, זאת רואים במאמריו, מכתביו, ניגוניו. החסידים שהיה להם זמן קבוע לבוא לליאזנא – אחר כך לליאדי – לא היה להם רשות לשנות את הזמן ללא רשיון של הרבי, על קבלת הרשיון היה צריך שיהיה טעם. אצל הרבי היה ועד מיוחד להנהגת את סדר החסידים בראשו מהרי"ל אחי רבינו, ובנוסף לכך היה אצלו וועד מיוחד להנהיג את סדר האברכים החסידיים ובראשו אדמו"ר האמצעי.	עריכה - תבנית - שיחה
ח' תמוז	מצינו דעיקר חבתו של הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו עליו השלום היה למען אשר יצוה – כפירושו יחבר – את בניו ואת ביתו. היינו דכל גודל עבודתו בהנסיונות אינו בערך לגבי הא דיצוה ויחבר אחרים, מה שיזכה אחרים.	עריכה - תבנית - שיחה
ט' תמוז	אלע אידישע עלטערן וועלכע באדארפען האבען א ספיציעלע ישועה און הצלה פאר זייערע קינדער, איז דער זיכערסטער מיטעל צו שטיצען תורה לערנער. תרגום ללשון הקודש: כל ההורים היהודים שצריכים ישועה והצלה מיוחדת לילדיהם, האמצעי הבטוח הוא, תמיכת לומדי תורה.	עריכה - תבנית - שיחה
י' תמוז	רבינו הזקן בתחילת נשיאותו אמר תורה: מה' מצעדי גבר כוננו, אז א איד קומט אין א ארט, איז עס צוליב א כוונה טאן א מצוה, הן א מצוה שבין אדם למקום והן א מצוה שבין אדם לחבירו. א איד איז א שליח של מעלה, א שליח וואו ער איז, איז ער דער כח המשלח, דער יתרון המעלה אין נשמות לגבי מלאכים – וואס בא נשמות איז דאס על פי התורה. תרגום ללשון הקודש: רבינו הזקן בתחילת נשיאותו אמר תורה: מה' מצעדי גבר כוננו, כשיהודי מגיע למקום, זהו עבור כוונה לעשות מצוה, הן במצוה שבין אדם למקום והן במצוה שבין אדם לחבירו. יהודי הוא שליח של מעלה, שליח היכן שהוא, הוא הכח של המשלח, יתרון המעלה בנשמות לגבי מלאכים – שאצל נשמות זהו על פי התורה.	עריכה - תבנית - שיחה
י"א תמוז	בתניא דפוס זאלקווי שנת מבש"ר טו"ב, נדפסה אגרת התשובה מהדורא קמא, ולא נחלקה לפרקים, גם יש כמה שנוים בתוכן האגרת.	עריכה - תבנית - שיחה
י"ב תמוז	אין אומרים תחנון יום הולדת את כ"ק אדמו"ר שליט"א בשנת תר"ם. יום בו נתבשר – בשנת תרפ"ז – שהוא חפשי מגלותו אשר הגלה – אחרי שהיה תפוס במאסר – על עבודתו בחיזוק התורה והיהדות. ממכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א: "בשני ימי הגאולה י"ב וי"ג תמוז הבא עלינו לטובה יתוועדו אנ"ש, לטובה ולברכה בגשמיות וברוחניות, כאשר הוקבע מאת אבינו הראשון הוד כ"ק אבי אדוני זקני מורי ורבי רבינו הזקן זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע. בהתועדות זו ידברו אנ"ש שי' איש את רעהו בשבת אחים בחיזוק קביעות שיעורי הלמוד, והנני שולח להם את ברכתי כי ישא ה' פניו אליהם בגשמיות ורוחניות.	עריכה - תבנית - שיחה
י"ג תמוז	חג הגאולה יום בו יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א לחרות. המאסר הותחל רבע על שעה השלישית אור ליום רביעי חמשה עשר בסיוון תרפ"ז. התעכב בגלות – בעיר קסטרמא – עד חצי שעה אחר חצות היום יום הרביעי שלשה עשר בתמוז תרפ"ז. ממכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א לחג הגאולה: "הנני שולח מאמר . . . השתתפותי עם ידידנו אנ"ש שי' בכל מקום מושבותיכם להצלחה, ולהיות אתכם עמכם בהתוועדותכם בדבר חיזוק דרכי החסידות בקביעות ושמירת זמני למודי דא"ח ולהתעורר בקיום עניני הלימוד . . . אלקינו ואלקי אבותינו יברך את כללות אנ"ש הם ביתם זרעם וזרע זרעם בתוך כלל אחינו בני ישראל, ה' עליהם יחיו, בכל מילי דמיטב מנפש ועד בשר."	עריכה - תבנית - שיחה
י"ד תמוז	זה לשון הצמח צדק באחד מדרושיו: "רבינו ז"ל באמרותיו לבניו יום ג' פרשת בלק שנת תקס"ב אמר וזה דבריו: "להבין קושית התוכנים מאחר שהארץ היא כדורית ועגולה כתפוח למה אינם נופלים אותם בני אדם הדרים כנגדינו מלמטה באמעריקא . . . ותירוצם אינו אמת . . . ורבינו ז"ל אמר כי התירוץ הוא, דהנה מבואר בע"ח שהתשעה גלגלים מקבלים מבחינת עיגולים, ובהעיגול אין בו מעלה ומטה, ומהאי טעמא הנה אותם בני אדם שהם כנגדנו למטה, הרי הרקיע שעליהם הוא למעלה בהשואה אחת עם הרקיע שעלינו, והארץ דשם היא מטה לגבי הרקיע שעליה".	עריכה - תבנית - שיחה
ט"ו תמוז	אבי אדמו"ר כותב באחד ממאמריו: בתענוג נפשי על אלקות יכול להיות מזה שמנונית בגוף. אומרים על הרב נחום מטשרנביל שהיה שמן בגופו מענית "אמן יהא שמיא רבא".	עריכה - תבנית - שיחה
ט"ז תמוז	אהבת ישראל של הבעל שם טוב – אין לשער. הרב המגיד אמר: "הלואי היו נושקים הספר תורה באותה האהבה, שהיה מורי מנשק את הילדים בהוליכו אותם אל ה"חדר" כשהי' "באהעלפער" [=עוזר מלמד].	עריכה - תבנית - שיחה
י"ז תמוז	תענית, סליחות, "אבינו מלכנו". חלוק לוחות הראשונות ולוחות האחרונות: בלוחות עצמן – הראשונות מעשה אלקים, השניות פסל לך. המכתב – חרות על הלוחות שכדרשת רז"ל עירובין (נד. א) הוא רק בלוחות הראשונות. במעלת בני ישראל – בלוחות הראשונות צדיקים, כשעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן, בשניות בעלי תשובה. במעלת משה – במתן תורה ניתן למשה אלף אורות במתנה, ובחטא העגל ניטלו ממנו ולא חזרו בלוחות שניות (רק בשבת נותנים לו כדאיתא בפרי עץ חיים). מעלת לוחות השניות שניתן גם כן הלכות מדרש אגדות כו', כפלים לתושיה כדאיתא בנדרים (כב. ב), וקירון עור פני משה.	עריכה - תבנית - שיחה
י"ח תמוז	דער אלטער רבי האט געזאגט אויף ר' משה ווילענקער: משה האט מוחין דגדלות, און אין די צען יאר וואס ער האט געהארעוועט, האט ער אויסגעהארעוועט מוחין רחבים. דריי יאר האט ר' משה ווילענקער זיך מכין געווען צו יחידות באם אלטען רבי'ן, און נאכדעם איז ער געבליבען זעבען יאר אין ליאזנא אויף בריינגען די יחידות אין עבודה בפועל. תרגום ללשון הקודש: אדמו"ר הזקן אמר על ר' משה וילנקר: משה יש לו מוחין דגדלות, ובעשר שנים שהתייגע, הוא השיג מוחין רחבים. שלוש שנים הכין את עצמו ר' משה ליחידות אצל אדמו"ר הזקן, ואחר כך הוא נשאר שבע שנים בליאזני בכדי להביא את היחידת לידי בעבודה בפועל.	עריכה - תבנית - שיחה
י"ט תמוז	מהנהגות אבי אדמו"ר: כשנסע מביתו, אף שנשאר במקום אחד כמה חדשים. היה אומר בכל יום אחר התפלה תפילת הדרך – בלא שם ומלכות.	עריכה - תבנית - שיחה
כ' תמוז	שלשה מיני התבוננות הם: א) התבוננות למודית, אחר שמבין הענין על בוריו, הוא מתבונן בעומק הענין ההוא, עד שהשכלי מאיר אצלו. ב) שקודם התפלה, ענינה הרגש חיות הענין שלמד ולא הרגש השכלי כמו בהתבוננות למודית. ג) שבתפלה, ענינה הרגש האלקות שבהענין שלמד. שלש אלה הם שליבות סולם ההרגשה ורק בחסדי השי"ת עמנו מרגישים לפעמים – דערהערט מען ג־טליכקייט בלי שום עבודה כלל, והוא מפני מעלת העצמות שיש בנשמה, אבל מצד העבודה שבכח עצמו מוכרחים שלש הנ"ל.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"א תמוז	אין מברכין 'שהחיינו' בין המצרים ואפילו בשבת. כתיב "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם – בתוך כל אחד ואחד מישראל", שבכל אחד ואחת מישראל תוכיות נקודת פנימית לבבו הוא מקדש לשבתו יתברך. והנה, מקום המקדש גם בזמן הגלות והשימום – קדוש הוא. וכדאיתא בשמות־רבה פרק ב': "אמר רבי אחא לעולם אין השכינה זזה מכותל המערבי". וכל ענין השימום הוא בהבנינים. וכן הוא גם במקדש הפרטי שבכל אחד ואחת מישראל, דהיסוד הוא שלם זך וטהור וכמו־שכתוב "אני ישנה ולבי ער", ואיתא במדרש־רבה: "אני ישנה מן המצוות ולבי ער לגמילות חסדים. אני ישנה מן הצדקות ולבי ער לעשותן", דכל ענין השימום, רחמנא־ליצלן, שישנו בישראל הוא רק בדוגמת הבנינים שמחוץ ליסוד, אבל היסוד דמקדש הפרטי הוא בקדושתו.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ב תמוז	אבי אדוני מורי ורבי אמר: פתגם חסידי מביא לצלילות הדעת ו"מנקה" את הלב. הנהגה־טובה חסידית מאירה את הבית. ניגון חסידי מחזק את התקוה והבטחון, מביא שמחה ומעמיד את הבית ואת בני הבית בקרן אורה.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ג תמוז	כאשר מטות ומסעי נפרדות, קורין – במנחת שבת, ב', ה' – ללוי עד סוף כל המסעות.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ד תמוז	מפתגמי הצמח צדק: "פנימי" הוא – שבקשת ברכה מהרבי להצלחה בעבודה היא בבחינת "אל ישעו בדברי הבל", והרצוי הוא ש"תכבד העבודה על האנשים".	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ה תמוז	קיימים בחסידות שני ביטויים מאוד אופיניים: א) יהודי מכיר באלוקות וחש את העל־טבעי ואינו זקוק להוכחות על כך. ב) יהודי אינו רוצה ואינו יכול להיות מנותק מאלוקות. האמת היא ששני הביטויים – אחד הם: יהודי מכיר באלוקות וחש את הלמעלה מן הטבע – לכן אינו יכול להיות מנותק מאלוקות.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ו תמוז	בלימוד – התמסרות האדם היא לדבר שחפץ להבין ומבין, בתפלה – ההתמסרות היא אל למעלה מהשכל וההבנה; בלימוד תורה מרגיש האדם כתלמיד בפני רבו, בתפלה – כבן אצל אביו.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ז תמוז	אחד מהעילויים המפורסמים בעל כשרון גדול ועמקן נפלא בא לליאזנא ושקד בלימוד החסידות, ובגודל כשרונותיו רכש לו במשך זמן קצר ידיעה גדולה ורחבה בתורת החסידות. ביחידות הראשונה שנכנס לרבינו הזקן שאל: "רבי מה חסר לי?" ויענהו רבינו הזקן: "לא חסר לך מאומה, כי ירא אלוקים אתה ולמדן, רק צריך אתה להוציא את ה'חמץ' שהוא הישות וגסות הרוח, ולהכניס 'מצה' שהוא ביטול. וכלי שנשתמש בו בישות שנדמה לו שהוא אור כגון שפודים, שדוחקין רגלי השכינה, ש"אין אני והוא יכולין לדור", צריך ליבון. והליבון הוא עד שיהיו הניצוצות דהבירורים ניתזין ונכללים בהאור האמיתי.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ח תמוז	מברכים ראש חודש מנחם אב. אמירת כל התהלים בהשכמה. יום התוועדות. הפטורה: שמעו – אלקיך יהודה. אם תשוב – ובו יתהללו. לכל אחד מהרביים היו מאמרים קבועים במיוחד בשביל זה (לטהר אויר העולם), אשר פעם בשתים או בשלש שנים היו חוזרים עליהם ברבים. אחד ממאמרי רבינו הזקן – 'החלצו' שבלקוטי תורה בלי ההגהות. אחד ממאמרי אדמו"ר האמצעי – 'יפה שעה אחת', ותוכנו עשרה פרקים הראשונים דד"ה 'הנה כאו"א אומר אלוקי נשמה' ב"דרך־החיים". אחד ממאמרי הצמח צדק – 'מה טובו' שב"לקוטי תורה". אחד ממאמרי אבי אדוני זקני מורי ורבי – 'מי כמוכה באלים'. אחד ממאמרי אבי אדוני מורי ורבי 'וידעת היום' מאסקווא תרנ"ז.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ט תמוז	מצאו פתק בכתב־יד־קודש הצמח צדק ותוכנו, שהחליט ללמוד בכל יום שש שעות בלילה בעמידה נגלה, ותודה־לאל שקיים ועבר על ש"ס בבלי וירושלמי וארבעה חלקי שולחן ערוך בעיון.	עריכה - תבנית - שיחה