לקוטי אמרים פרק ו: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
ש. א. העביר את הדף לקוטי אמרים פרק ו' לשם לקוטי אמרים פרק ו בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון
(יצירת דף חדש)
 
מ (ש. א. העביר את הדף לקוטי אמרים פרק ו' לשם לקוטי אמרים פרק ו בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון)
 
(4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט
{{פרק תניא}}
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים א-יב)
|הסתרה=כן
|מוסתר=כן
|תמונה=
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים א-יב}}}}
{{תניא}}
'''פרק ו' – הנפש הבהמית'''
 
==מבוא לפרק==
לאחר ביאור מהות הנפש האלוקית{{הערה|בפרק ב'.}} כוחותיה{{הערה|בפרק ג'.}} ולבושיה{{הערה|בפרקים ד־ה.}}, ניגש אדמו"ר הזקן לבאר בקצרה את עניינה של הנפש הבהמית. הביאור נחלק '''לשלושה''' פרקים (ו־ח), כאשר הפרק הראשון (הנוכחי) מסביר את כוחותיה, לבושיה{{הערה|מהותה התבארה בקצרה בפרק א, שהוא "ישות" – עצם הרגשת עצמו.}}, ומהו עניינה וה"מבוקש" שלה.
 
==גוף הפרק==
{{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ו'}}
 
==סיכום הפרק==
הנפש הבהמית ולבושיה נמשכים מה"סטרא אחרא" (=הצד האחר, כלומר – לא מהקדושה). ההבדל בין קדושה לטומאה הוא בביטול: ככל שנברא יותר "מרגיש את עצמו", הוא יותר נפרד מאלוקות.
 
אלא שבטומאה שתי דרגות זו למטה מזו:
 
א. הנפש הבהמית עצמה נלקחה מקליפת נוגה (שהיא '''ממוצע''' בין הקדושה לשלוש קליפות הטמאות לגמרי). עניינה ומהותה הוא להחיות את הגוף ולכן כל חפצה ותשוקתה הם ענייני הגוף (ממון, כבוד ותענוגות), אך מצד עצמה אינה '''מנגדת''' לאלוקות.
 
ב. אך לבושיה טמאים יותר ממנה – והם משלוש קליפות הטמאות. ולכן מחשבה דיבור ומעשה של איסור (ואפילו "סתם" – בלי כוונה, או שאינם מועילים לקדושה) מטמאים את הנפש '''יותר ממה שהיא מצד עצמה''' (ומורידים אותה לשלוש קליפות הטמאות לגמרי).
 
==לקריאה נוספת==
*הרב יוסף ויינברג, [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/535564 ביאור משולב לפרק ו'], מתוך הספר [[שיעורים בספר התניא]]
*הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, '''[https://abc770.org/article_node_2866/ ״סטרא אחרא״ – מהי?]''', ביאור רחב לפרק א' מתוך הספר [[פניני התניא]]
 
[[קטגוריה:תניא|ב]]
[[קטגוריה:לקוטי אמרים]]