לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח/תולדות ב: הבדלים בין גרסאות בדף

א. ...האמור לעיל בפירוש "ואלה תולדות יצחק, יעקב ועשו האמורים בפרשה", שיעקב מברר את עשו, שבזה נכלל הבירור דכל העולם כולו, שבעים אומות העולם, שנכללים ב"עשו"<ref>ובפרטיות יותר – ישמעאל ועשו, כאמור, ש"ואלה תולדות יצחק (יעקב ועשו) מוסיף על הראשונים, על מה שכתוב למעלה הימנו בני ישמעאל", שבהם נכללים כל אוה"ע (ראה ספר הערכים חב"ד מע' אוה"ע ע' שכז. וש"נ). ובלשון הכתוב (ברכה לג, ב) "הופיע מהר פארן וזרח משעיר למו", "שפתח לבני '''עשו''' שיקבלו את התורה ולא רצו . . ופתח לבני '''ישמעאל''' שיקבלוה ולא רצו", עד ש"אתה לישראל" (פרש"י עה"פ. וראה אוה"ת פרשתנו (כרך ד') תת, ב ואילך).}} ושהרי החלוקה הכללית דישראל ואוה"ע נרמזת ב"יעקב ועשו") – שייך ביותר '''לדורנו זה''':

כיון שדורנו זה הוא דור האחרון של הגלות ודור הראשון של הגאולה, יש בו הדגשה מיוחדת על עבודתם של ישראל '''להשפיע על אוה"ע''' בכל עניני טוב, צדק ויושר, ע"י קיום שנע מצוות בני נח<ref>כפס"ד הרמב"ם (הל' מלכים ספ"ח) "וכן צוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצוות שנצטוו בני נח" (וראה בארוכה לקו"ש חל"ה ע' 94 ואילך. וש"נ).}}, כהכנה קרובה לקיום היעוד<ref>צפני' ג, ט. וראה רמב"ם הל' מלכים ספי"א.}} "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה גו' לעבדו שכם אחד", ועד ש"לא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד . . שנאמר<ref>ישעי' יא, ט.}} כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים"<ref>ראה "הדרן על הרמב"ם" סה"ש תשמ"ח ע' 121 ואילך.}} (כמ"ש הרמב"ם בסיום וחותם ספרו<ref>והרי באים עתה מה"סיום" דלימוד הרמב"ם בכל תפוצות ישראל – סיום מחזור ששי דג' פרקים ליום, וסיום מחזור שני דפרק אחד ליום.}}).

וענין זה מודגש במיוחד בעבודתו של נשיא הדור ("הנשיא הוא הכל"<ref>פרש"י חוקת כא, כא.}}), יצחק שבדורנו, כ"ק מו"ח אדמו"ר, ששמו השני "יצחק"<ref>ושמו הראשון – "יוסף" – נרמז במ"ש "'''ואלה''' תולדות יצחק", "ואלה '''מוסיף''' כו'", כנ"ל* הערה 56.}} – שהחידוש המיוחד שבעבודתו הוא בהפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה '''בכל העולם כולו''', החל מהפעולה בחצי כדור התחתון, עד לפעולה בכל העולם ע"י תלמידיו ושלוחיו, כולל גם הפעולה על '''אוה"ע''', כפי שמתבטאת במיוחד ע"י תרגום עניני התורה, עד לפנימיות התורה שנתגלתה בתורת החסידות<ref>בחודש זה – חודש כסלו, חודש השלישי דחדשי החורף, המכוון לחודש השלישי דחדשי הקיץ – חודש סיון, "ירחא תליתאי", שבו ניתנה התורה, "אוריאן תליתאי" (שבת פח, א), ולכן, גם התגלות פנימיות התורה ע"י תורת החסידות היתהבחודש השלישי, חודש בסלו (ראה לקוטי לוי"צ אג"ק ע' ר. ע' ריז). ולהעיר גם מהפתגם הידוע שהענין דיפוצו מעינותיך חוצה התחיל לאחרי הגאולה די"ט כסלו (סה"ש תורת שלום ס"ע 112 ואילך).}}, בשבעים לשון דאוה"ע, בשביל אלה מבנ"י שלעת־עתה אינם מבינים לשון הקודש, ואולי י"ל גם בשביל אוה"ע, שגם הם ילמדו עניני אמונה בה',השגחה פרטית, וכיו"ב.

ובכל זה ניתוסף עילוי מיוחד בשנה זו, שנת '''הארבעים''' (שמרומז בפסוק "ויהי יצחק בן ארבעים שנה"<ref>ויש לקשר גם עם העילוי דששים שנה ("ויצחק בן ששים שגה בלדת אותם") – שהתחלת שנת הארבעים (יו"ד שגט תש"י – תשמ"ט) היא לאחרי סיום ששים שנה להנישואין ד"תולדות יצחק" (י"ד כסלו תרפ"ט – תשמ"ט), שעל ידם נעשה ההמשך ד"תולדות יצחק", ובאופן דמוסיף והולך.}}) – שכיון שבשנת הארבעים "קאי איניש אדעתי' דרבי'", צריכה להיות הוספה ביתר שאת וביתר עוז בכל עניני העבודה ד"תולדות יצחק", נעלה ביותר לגבי העבודה שלפנ"ז, עד שלא ייאמר שהעבודה שלאחרי ארבעים שנה היא '''הוספה''' על העבודה שלפנ"ז ("ואלה מוסיף על הראשונים"), להיותה באופן של "נס"<ref>ולהעיר, שנוסף על הדגשת ענין ה"נס" בשנת הארבעים ושנת הששים, מ"ם וסמ"ך שבלוחות '''בנס''' היו עומדין, ה"ז מודגש גם בסימנה של השנה – תש"נ, ר"ת תהא שנת '''נסים'''.}} (כנ"ל* ס"ו־ז).

ב. ...ויש להוסיף, שההדגשה דבירור העולם בתקופתנו זה כהכנה לימות המשיח, היא (לא רק באופן ד"אמורים '''בפרשה'''", בתורה, אלא גם) באופן '''הנראה בגלוי''' במצב העולם כולו<ref>עי"ז שנשתלשל מהתורה – "אסתכל באורייתא וברא עלמא" (זח"ב קסא, רע"ב). ולהעיר גם מהמשך המאמר – "בר נש אשתדל באורייתא ומקיים עלמא", שנעשה ע"י עבודתם של ישראל, כדלקמן בפנים.}} בימינו אלה.

וה"'''נס'''" שבדבר – ולפלא הכי גדול שלא שמים לב לכל זה, "אין בעל הנס מכיר בנסו"<ref>נדה לא, א.}} – '''שמהפכות קיצוניות''', שיש להם השפעה ישירה על רוב העולם, מתרחשות '''בשקט ובמנוחה''', דבר שאין לו אח ורע בתולדות האנושיות כולה:

ג. וביאור השייכות דכהנ"ל לבנ"י – (דלכאורה, מאורעות שמתרחשים במהלכי הפוליטיקא ברחבי העולם (ללא קשר ישיר לבנ"י<ref>מלבד העובדה שבכמה מדינות נעשה קל יותר לקיים תומ"צ.}}) אינם מענינם שלבנ"י, שתפקידם לעסוק בלימוד התורה וקיום המצוות) – בכמה פרטים:

א) הכרת גדלות הא־ל ונתינת שבח והודי' על גודל חסדיו – שכן, נוסף לגדלות הא־ל שנראית בהנהגת הטבע, כמ"ש "השמים מספרים כבוד א־ל גו'"<ref>[[תהלים פרק י"ט|תהלים יט, ב]].}}, "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננת"<ref>[[תהלים פרק ח'|שם ח, ד]].}}, מודגשת יותר גדלות הא־ל בהנהגה '''נסית''', כבנדו"ד, שמהפיכות קיצוניות ברחבי העולם מתרחשות בשקט ומנוחה, נס גדול שאינו אלא בכחו של הקב"ה ה"'''כל יכול'''"! ועל כך יש להודות להקב"ה על גודל החסד שבדבר, במכ"ש וק"ו מנתינת שבח והודי' על הנהגת הטבע מידי יום ביומו<ref>ופשוט, שההתעסקות בלימוד התורה וקיום המצוות אינה גורעת כלל בהתבוננות בגדלות הא־ל ונתינת שבח והודי' על גודל חסדיו.}}.

ב) הוספה באמונה בביאת המשיח והצפי' לביאתו, "אחכה לו בכל יום שיבוא" – שכן, מהפכות בעולם הם מהסימנים שהובאו במדרשי חז"ל על התקופה דעקבתא דמשיחא<ref>ולדוגמא: "אם ראית מלכיות מתגרות אלו באלו צפה לרגלו של משיח" (ב"ר פמ"ב, ד). "שנה שמלך המשיח נגלה בו כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה כו'" (פסיקתא רבתי פיסקא קומי אורי), והרי התוכן ד"מלכיות מתגרות" הוא '''מהפכות בעולם''', אלא, שבחסדי ה' ה"התגרות" היא מתוך שקט ומנוחה.}}, וכשרואים מהפכות גדולות בימינו אלה, ה"ז סימן נוסף שנמצאים אנו ברגעים האחרונים דעקבתא דמשיחא, ותיכף ומיד ממש בא משיח צדקנו.

כל המאורעות שבעולם משתלשלים מהנהגת בנ"י – שהרי מקרא מלא דיבר הכתוב<ref>האזינו לב, ח.}} "יצב גבולות עמים למספר בני ישראל"<ref>"למספר שבעים נפש של בני ישראל שירדו למצרים הציב גבולות עמים שבעים לשון" (פרש"י עה"פ).}}, היינו, שכל המאורעות שב"גבולות עמים", שבעים אומות העולם, קשורים ביציבות ותוקף עם "בני ישראל". ולכן, כאשר בנ"י מוסיפים בעבודתם בלימוד התורה וקיום מצוותי' [הן העבודה דקיום התומ"צ, והן העבודה דבירור העולם, כולל ההשפעה על אוה"ע לקיים שבע מצוות בני נח], ה"ז פועל '''בדרך ממילא''' וללא צורך בהתעסקות מיוחדה, אפילו לא במחשבה בלבד) קיום ועמידת העולם כולו, בכל שבעים אומות העולם, "'''יצב''' גבולות עמים".