2,982
עריכות
מ
החלפת טקסט – "על ידי" ב־"ע"י"
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי") תגית: שוחזרה |
מ (החלפת טקסט – "על ידי" ב־"ע"י") תגית: שחזור ידני |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
ובהקדמה – שאף שמצד יעקב נגמרו ונשלמו כל עניני הבירורים וכבר אז (כשוישלח יעקב) היתה יכולה וצריכה להיות הגאולה [שלכן שלח מלאכים לעשו להודיע שהגיע הזמן ד"ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו", ו"ביקש לישב בשלוה" (כנ"ל ס"י)]. מ"מ, לא בא ענין זה בפועל מצד (וב)העולם. | ובהקדמה – שאף שמצד יעקב נגמרו ונשלמו כל עניני הבירורים וכבר אז (כשוישלח יעקב) היתה יכולה וצריכה להיות הגאולה [שלכן שלח מלאכים לעשו להודיע שהגיע הזמן ד"ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו", ו"ביקש לישב בשלוה" (כנ"ל ס"י)]. מ"מ, לא בא ענין זה בפועל מצד (וב)העולם. | ||
אבל, לאחרי "מעשינו ועבודתינו" דכל בנ"י במשך כל הדורות, כולל ובמיוחד לאחרי גילוי תורת החסידות בי"ט כסלו, שאז התחיל עיקר הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה"{{הערה|ראה ס' השיחות תורת שלום ס"ע 112 ואילך.}}, ומוסיף והולך | אבל, לאחרי "מעשינו ועבודתינו" דכל בנ"י במשך כל הדורות, כולל ובמיוחד לאחרי גילוי תורת החסידות בי"ט כסלו, שאז התחיל עיקר הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה"{{הערה|ראה ס' השיחות תורת שלום ס"ע 112 ואילך.}}, ומוסיף והולך ע"י רבותינו נשיאינו מדור לדור, עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שעל ידו הופצו המעיינות חוצה בכל קצוי תבל – כבר נגמרו ונשלמו כל הענינים גם '''מצד (וב)העולם''', כפי שהודיע והכריז שכבר נשלמו כל עניני העבודה, גם "צחצוח הכפתורים", והכל מוכן לביאת המשיח. | ||
ומזה מובן שהמשך העבודה שלאח"ז (כל זמן שמשיח צדקנו מתעכב מאיזו סיבה (בלתי ידועה ומובנת כלל)) אינו "עבודת הבירורים" (שהרי כבר נסתיימה ונשלמה עבודת הבירורים){{הערה|במכ"ש וק"ו מאופן עבודתו של יעקב לאחרי '''שחשב''' שעשו נתברר כבר, גם לאחרי ששבו המלאכים ואמרו שלא נתברר עדיין כלל – שלא עסק ב"עבודת הבירורים" (לברר את עשו), אלא עסק ב"העלאת מ"נ להמשיך מ"ד דמקיף דתהו" | ומזה מובן שהמשך העבודה שלאח"ז (כל זמן שמשיח צדקנו מתעכב מאיזו סיבה (בלתי ידועה ומובנת כלל)) אינו "עבודת הבירורים" (שהרי כבר נסתיימה ונשלמה עבודת הבירורים){{הערה|במכ"ש וק"ו מאופן עבודתו של יעקב לאחרי '''שחשב''' שעשו נתברר כבר, גם לאחרי ששבו המלאכים ואמרו שלא נתברר עדיין כלל – שלא עסק ב"עבודת הבירורים" (לברר את עשו), אלא עסק ב"העלאת מ"נ להמשיך מ"ד דמקיף דתהו" ע"י המנחה (תו"א פרשתנו כד, רע"ד).}}, אלא, עבודה מיוחדת להביא ההתגלות בפועל בעולם. | ||
ג. ויש לומר, שהמעלה המיוחדת בדורנו זה מרומזת בהפטרה דפרשת וישלח – "והי'{{הערה|עובדי' א, יח ואילך.}} בית יעקב אש '''ובית יוסף''' להבה ובית עשו לקש גו' וירשו הנגב את הר עשו גו' וגלות גו' עד '''צרפת''' גו' ירשו את ערי הנגב ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו": | ג. ויש לומר, שהמעלה המיוחדת בדורנו זה מרומזת בהפטרה דפרשת וישלח – "והי'{{הערה|עובדי' א, יח ואילך.}} בית יעקב אש '''ובית יוסף''' להבה ובית עשו לקש גו' וירשו הנגב את הר עשו גו' וגלות גו' עד '''צרפת''' גו' ירשו את ערי הנגב ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו": | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
יב. ויש לומר, שהמעלה המיוחדת בדורנו זה מרומזת בהפטרה דפרשת וישלח – "והי'{{הערה|עובדי' א, יח ואילך.}} בית יעקב אש '''ובית יוסף''' להבה ובית עשו לקש גו' וירשו הנגב את הר עשו גו' וגלות גו' עד '''צרפת''' גו' ירשו את ערי הנגב ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו": | יב. ויש לומר, שהמעלה המיוחדת בדורנו זה מרומזת בהפטרה דפרשת וישלח – "והי'{{הערה|עובדי' א, יח ואילך.}} בית יעקב אש '''ובית יוסף''' להבה ובית עשו לקש גו' וירשו הנגב את הר עשו גו' וגלות גו' עד '''צרפת''' גו' ירשו את ערי הנגב ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו": | ||
מהחידושים של (יוסף וההמשך ד)"'''בית יוסף'''" שבדורנו (כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא '''דורנו''', ששמו הראשון יוסף), לגבי הדורות שלפנ"ז עד לדורו של רבינו הזקן ("בית יעקב"{{הערה|להעיר מהשייכות המיוחדת דרבינו הזקן ליעקב (ראה בארוכה מעייני הישועה (קה"ת תשמ"ח) ע' 101 ואילך).}}) – שעל ידו נעשה הפצת המעיינות חוצה בכל קצוי תבל ממש, עד לחוצה שאין חוצה ממנו, כמדינת '''צרפת''', אשר, בזמנו של רבינו הזקן (וכן בזמנם של רבותינו נשיאינו שלאח"ז) לא הי' גילוי בקביעות כ"כ הפצת תורת החסידות במדינת צרפת, להיותה תחתון למטה (ועד כדי כך שרבינו הזקן חשש לנצחונה של צרפת כו'{{הערה|ראה ספר התולדות אדה"ז (קה"ת תשל"ו) ע' רנט (בהוצאת תשמ"ו – ח"ד ע' 1025) ואילך. וש"נ.}}), ודוקא בדורנו זה, | מהחידושים של (יוסף וההמשך ד)"'''בית יוסף'''" שבדורנו (כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא '''דורנו''', ששמו הראשון יוסף), לגבי הדורות שלפנ"ז עד לדורו של רבינו הזקן ("בית יעקב"{{הערה|להעיר מהשייכות המיוחדת דרבינו הזקן ליעקב (ראה בארוכה מעייני הישועה (קה"ת תשמ"ח) ע' 101 ואילך).}}) – שעל ידו נעשה הפצת המעיינות חוצה בכל קצוי תבל ממש, עד לחוצה שאין חוצה ממנו, כמדינת '''צרפת''', אשר, בזמנו של רבינו הזקן (וכן בזמנם של רבותינו נשיאינו שלאח"ז) לא הי' גילוי בקביעות כ"כ הפצת תורת החסידות במדינת צרפת, להיותה תחתון למטה (ועד כדי כך שרבינו הזקן חשש לנצחונה של צרפת כו'{{הערה|ראה ספר התולדות אדה"ז (קה"ת תשל"ו) ע' רנט (בהוצאת תשמ"ו – ח"ד ע' 1025) ואילך. וש"נ.}}), ודוקא בדורנו זה, ע"י "בית יוסף", נעשה גילוי והפצת המעיינות גם במדינת צרפת{{הערה|ראה גם סה"ש תשמ"ט ח"ב ע' 570 ואילך.}}, ביסוד שם ישיבת "תומכי תמימים" ע"ד כבליוברוויטש, ולכן, הגיע בפועל הזמן ש"ירשו את ערי הנגב", "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו". | ||
ויש להוסיף ולהעיר ע"ד הרמז: | ויש להוסיף ולהעיר ע"ד הרמז: | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
"צרפת" בגימטריא שבע מאות ושבעים (770), השלימות דמספר שבע, כפי שכל א' כלול מעשר (שבעים), וכפי שכל א' כלול ממאה (שבע מאות), ושניהם יחד (שבע מאות ושבעים), וי"ל שבזה מרומז שבהבירור דמדינת צרפת, נגמר ונשלם בירור העולם שנברא בשבעת ימי הבנין בכל הפרטים ופרטי פרטים. | "צרפת" בגימטריא שבע מאות ושבעים (770), השלימות דמספר שבע, כפי שכל א' כלול מעשר (שבעים), וכפי שכל א' כלול ממאה (שבע מאות), ושניהם יחד (שבע מאות ושבעים), וי"ל שבזה מרומז שבהבירור דמדינת צרפת, נגמר ונשלם בירור העולם שנברא בשבעת ימי הבנין בכל הפרטים ופרטי פרטים. | ||
ולהעיר, שהבירור ד"צרפת" שמספרו "770" נעשה | ולהעיר, שהבירור ד"צרפת" שמספרו "770" נעשה ע"י (ה"להבה" שמאירה מ)"בית יוסף", ועד לבית יוסף כפשוטו, הבית שבו בחר ועד שקנהו ובו חי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו בעשר שנים האחרונות בחיים חיותו בעלמא דין, ומשם הולכת ונמשכת ("מוסיף והולך") העבודה ד"בית יוסף" – שמספרו (מספר הבית כפשוטו) "770"{{הערה|ראה סה"ש תשנ"ב ח"ב ע' 472 (לקמן ע' 406) ואילך.}}. | ||
ובעומק יותר – "צרפת" אותיות "פרצת", שבזה מרומז שגילוי והפצת המעיינות הוא בצרפת – פריצת כל הגדרים, ולא רק באופן שמצד פריצת כל הגדרים דהמעיינות באים הם גם בתחתון שאין תחתון למטה ממנו, אלא יתירה מזה, שענין זה הוא גם '''מצד התחתון''', כמודגש בכך ש"'''צרפת'''" אותיות "'''פרצת'''"{{הערה|ובסגנון דלעיל – שהמקבל מתאחד עם המשפיע להיות כמותו, ע"ד "והי' אור הלבנה כאור החמה" (וראה לקמן הערה 97).}}, ועי"ז נעשה "פרצת{{הערה|וישב לח, כט.}} עליך פרץ"{{הערה|"פרץ על שם הלבנה הנפרצת לעתים ונבנית לעתים" (כנ"ל הערה 87). – וי"ל ש"נפרצת" (פירצה, מיעוט הלבנה) הוא גם מלשון '''פריצה''', שבזה מרומז שבמיעוט הלבנה (בחציו השני של החודש) נכלל גם פריצת גדר הלבנה שמקבלת מן החמה להיות כמו החמה.}}, "זה משיח, שנאמר{{הערה|מיכה ב, יג.}} עלה הפורץ לפניהם"{{הערה|אגדת בראשית ספס"ג. וראה ב"ר ספפ"ה ובפרש"י.}}. | ובעומק יותר – "צרפת" אותיות "פרצת", שבזה מרומז שגילוי והפצת המעיינות הוא בצרפת – פריצת כל הגדרים, ולא רק באופן שמצד פריצת כל הגדרים דהמעיינות באים הם גם בתחתון שאין תחתון למטה ממנו, אלא יתירה מזה, שענין זה הוא גם '''מצד התחתון''', כמודגש בכך ש"'''צרפת'''" אותיות "'''פרצת'''"{{הערה|ובסגנון דלעיל – שהמקבל מתאחד עם המשפיע להיות כמותו, ע"ד "והי' אור הלבנה כאור החמה" (וראה לקמן הערה 97).}}, ועי"ז נעשה "פרצת{{הערה|וישב לח, כט.}} עליך פרץ"{{הערה|"פרץ על שם הלבנה הנפרצת לעתים ונבנית לעתים" (כנ"ל הערה 87). – וי"ל ש"נפרצת" (פירצה, מיעוט הלבנה) הוא גם מלשון '''פריצה''', שבזה מרומז שבמיעוט הלבנה (בחציו השני של החודש) נכלל גם פריצת גדר הלבנה שמקבלת מן החמה להיות כמו החמה.}}, "זה משיח, שנאמר{{הערה|מיכה ב, יג.}} עלה הפורץ לפניהם"{{הערה|אגדת בראשית ספס"ג. וראה ב"ר ספפ"ה ובפרש"י.}}. | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
ידוע ומפורסם הר"ת דשנה זו – "הי' תהא שנת נפלאות בה", "בכל (מכל כל)"{{הערה|נוסח ברכת המזון. וראה ב"ב טז, סע"ב ואילך.}}, היינו, שהשנה עצמה וכל הענינים שבה הם באופן של "נפלאות", "פלא" שלמעלה מנס{{הערה|ראה לקו"ש חט"ו ע' 368 הערה 16. וש"נ.}}, ו"פלאות" לשון רבים, ועד ל"נפלאות", נו"ן פלאות{{הערה|זח"א רסא, ב.}}, ולכל לראש והוא העיקר – "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"{{הערה|מיכה ז, טו.}} ("נפלאות" גם לגבי יצי"מ{{הערה|ראה אוה"ת נ"ך עה"פ (ע' תפז). וש"נ.}}). | ידוע ומפורסם הר"ת דשנה זו – "הי' תהא שנת נפלאות בה", "בכל (מכל כל)"{{הערה|נוסח ברכת המזון. וראה ב"ב טז, סע"ב ואילך.}}, היינו, שהשנה עצמה וכל הענינים שבה הם באופן של "נפלאות", "פלא" שלמעלה מנס{{הערה|ראה לקו"ש חט"ו ע' 368 הערה 16. וש"נ.}}, ו"פלאות" לשון רבים, ועד ל"נפלאות", נו"ן פלאות{{הערה|זח"א רסא, ב.}}, ולכל לראש והוא העיקר – "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"{{הערה|מיכה ז, טו.}} ("נפלאות" גם לגבי יצי"מ{{הערה|ראה אוה"ת נ"ך עה"פ (ע' תפז). וש"נ.}}). | ||
ובשנה זו עצמה כבר "קיימא סיהרא באשלמותא" דחודש השלישי (שלימות של ג' חדשים, "בתלת זימני הוי חזקה"{{הערה|ב"מ קו, ריש ע"ב. וש"נ.}}), ועומדים בסמיכות ליום השלישי בחודש השלישי, מתן תורה דתורת החסידות{{הערה|ובשנה זו מלאו '''תשעים שנה''' להכרזה שי"ט כסלו הוא ראש השנה לתורת החסידות (ט"ז כסלו תרס"ב – תשנ"ב), שמאז ניתוסף "שטורעם" מיוחד בהפצת המעיינות חוצה | ובשנה זו עצמה כבר "קיימא סיהרא באשלמותא" דחודש השלישי (שלימות של ג' חדשים, "בתלת זימני הוי חזקה"{{הערה|ב"מ קו, ריש ע"ב. וש"נ.}}), ועומדים בסמיכות ליום השלישי בחודש השלישי, מתן תורה דתורת החסידות{{הערה|ובשנה זו מלאו '''תשעים שנה''' להכרזה שי"ט כסלו הוא ראש השנה לתורת החסידות (ט"ז כסלו תרס"ב – תשנ"ב), שמאז ניתוסף "שטורעם" מיוחד בהפצת המעיינות חוצה ע"י "חיילי בית דוד" שלוחמים "מלחמת בית דוד" ומנצחים את אלה "אשר חרפו עקבות משיחך" (כדברי כ"ק אדנ"ע בהשיחה הידועה) – כפי שכבר נעשה בשלימות בסיומה של שנת הפ"ט שמסיימים מזמור פ"ט (בגימט' פדה) בתהלים באופן ד"ברוך ה' לעולם אמן ואמן", ועתה נמצאים בשנת הצדי"ק, הקשורה עם ביאת משיח צדקנו ובנין ביהמ"ק השלישי, כסיום וחותם מזמור צדי"ק בפסוק "ויהי נועם גו' ומעשה ידינו כוננהו", שקאי על השראת השכינה בביהמ"ק השלישי (מדרש תהלים עה"פ), שזהו"ע הנישואין דהקב"ה וכנס"י, כדאיתא במדרש (שמו"ר שבהערה 55) בנוגע להמשכן, ושלימותו בביהמ"ק השלישי (וראה לקמן בשוה"ג להערה 110).}}, התחלת הגילוי דתורתו של משיח, שאז יהיו הנישואין דהקב"ה וכנס"י באופן ש"והי' אור הלבנה כאור החמה". | ||
[ולהעיר, שענין זה מודגש גם בכך ששנה זו היא שנה '''שלימה''', שחשון וכסלו שניהם שלמים (ג' חדשים שלמים בהמשך אחד), ושנה '''תמימה''' (תמימות יתירה{{הערה|כולל גם השלימות ד"שבע שבתות תמימות תהיינה" כשהתחלת הספירה במוצאי שבת, תמימות כימי בראשית – שלימות משולשת (ראה סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 12 ואילך. וש"נ).}}), שניתוסף בה חודש העיבור{{הערה|ערכין לא, א – במשנה.}} – דיש לומר, שבשנה שלימה (שלימות החדשים חשון וכסלו) מודגשת שלימות (חדשי) '''הלבנה''' (כפי שמקבלת מהחמה), ובשנה תמימה (הוספת חודש העיבור{{הערה|ובהדגשה יתירה בשייכות לי"ט כסלו, ראש השנה לתורת החסידות – שבו מתחילים ללמוד שיעורי התניא (כפי שנחלק לימי השנה) לפי החלוקה דשנה מעוברת.}}) מודגשת שלימות הלבנה שנעשית כמו החמה, כיון | [ולהעיר, שענין זה מודגש גם בכך ששנה זו היא שנה '''שלימה''', שחשון וכסלו שניהם שלמים (ג' חדשים שלמים בהמשך אחד), ושנה '''תמימה''' (תמימות יתירה{{הערה|כולל גם השלימות ד"שבע שבתות תמימות תהיינה" כשהתחלת הספירה במוצאי שבת, תמימות כימי בראשית – שלימות משולשת (ראה סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 12 ואילך. וש"נ).}}), שניתוסף בה חודש העיבור{{הערה|ערכין לא, א – במשנה.}} – דיש לומר, שבשנה שלימה (שלימות החדשים חשון וכסלו) מודגשת שלימות (חדשי) '''הלבנה''' (כפי שמקבלת מהחמה), ובשנה תמימה (הוספת חודש העיבור{{הערה|ובהדגשה יתירה בשייכות לי"ט כסלו, ראש השנה לתורת החסידות – שבו מתחילים ללמוד שיעורי התניא (כפי שנחלק לימי השנה) לפי החלוקה דשנה מעוברת.}}) מודגשת שלימות הלבנה שנעשית כמו החמה, כיון שע"י חודש העיבור משתווית שנת הלבנה לשנת החמה, מעין ודוגמת "והי' אור הלבנה כאור החמה"]. | ||
ויש לקשר זה עם דרושי חתונה שאמרם כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו{{הערה|בהחתונה ד"בית יוסף" בשנת תרפ"ט*.{{ש}}'''<nowiki>*</nowiki>) להעיר מהשייכות דשנת תרפ"ט ל"פרצת" – שהשלימות דהט' (שכל א' מהתשעה כלול מעשר) היא צ', די"ל שבזה מרומז שבשנת הצדי"ק נעשית שלימות הנישואין, שהו"ע הנישואין דכנס"י עם הקב"ה.'''}} (שנדפסו מחדש ובתוספת ביאור כו'{{הערה|ביום א' פ' וישב, '''טו"ב''' כסלו – נתן כ"ק אדמו"ר שליט"א לכל אחד ואחת שיחיו "קונטרס דרושי חתונה", בצירוף שתי שטרות של דולר לצדקה ('''המו"ל''').}}) – דרושים בתורת החסידות השייכים לחתונה – שבזה מודגשת ביותר השייכות לחתונה דכנס"י עם הקב"ה לימות המשיח, שאז יהי' עיקר ושלימות הגילוי ד"תורה חדשה מאתי תצא". | ויש לקשר זה עם דרושי חתונה שאמרם כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו{{הערה|בהחתונה ד"בית יוסף" בשנת תרפ"ט*.{{ש}}'''<nowiki>*</nowiki>) להעיר מהשייכות דשנת תרפ"ט ל"פרצת" – שהשלימות דהט' (שכל א' מהתשעה כלול מעשר) היא צ', די"ל שבזה מרומז שבשנת הצדי"ק נעשית שלימות הנישואין, שהו"ע הנישואין דכנס"י עם הקב"ה.'''}} (שנדפסו מחדש ובתוספת ביאור כו'{{הערה|ביום א' פ' וישב, '''טו"ב''' כסלו – נתן כ"ק אדמו"ר שליט"א לכל אחד ואחת שיחיו "קונטרס דרושי חתונה", בצירוף שתי שטרות של דולר לצדקה ('''המו"ל''').}}) – דרושים בתורת החסידות השייכים לחתונה – שבזה מודגשת ביותר השייכות לחתונה דכנס"י עם הקב"ה לימות המשיח, שאז יהי' עיקר ושלימות הגילוי ד"תורה חדשה מאתי תצא". | ||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
בבואנו מערב שבת שבו קיימא סיהרא דחודש כסלו באשלמותא, והמשכו ביום הש"ק ומוצאי ש"ק (יום ראשון (שנקרא יום אחד, ש"הי' הקב"ה יחיד בעולמו"{{הערה|ב"ר פ"ג, ח. פרש"י בראשית א, ה.}}), טו"ב כסלו), ג' ימים רצופים שיש בהם מעלה (קדושה) מיוחדת, והמשכם בח"י, ערב י"ט כסלו, ועאכו"כ בימי הגאולה י"ט וכ"ף כסלו, והמשכם בימים שלאח"ז עד לימי חנוכה – יש לערוך התוועדויות חסידותיות{{הערה|להעיר מפתגם בעל הגאולה ע"ד גודל הפעולה דהתוועדות חסידית יותר מפעולתו של מלאך מיכאל (אג"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ג ע' תיג. וש"נ).}} ("חסידישע פאַרבריינגענישן") '''בכל מקום ומקום''', בכל מדינה, בכל עיר ובכל שכונה כו', ולא רק התוועדויות גדולות במקומות מרכזיים ועיקריים, אלא בכל מקום ומקום כפשוטו, כולל גם שבכל מקום פרטי תהי' ההתוועדות באופן של "עיקר" (ולא באופן שמקום פלוני הוא "עיקר", משפיע, ומקום פלוני הוא "טפל", מקבל), ולא זו בלבד שאין זה גורע בה"עיקר" שבמקום שני, אלא אדרבה, שעי"ז ניתוסף יותר בשאר המקומות, בבחינת "קנאת סופרים '''תרבה''' חכמה"{{הערה|ב"ב כא, סע"א. כב, רע"א. וראה אוה"ת ויצא ריח, ב ואילך.}}, ועד '''שכולם''' נעשים בבחינת "עיקר", ועד ל"עיקר שבעיקר" – שאינו צריך לקבל השפעה ממקום מרכזי ועיקרי, כיון שנעשה בעצמו כמו המקום המרכזי והעיקרי, ע"ד ובדוגמת שלימות הלבנה שהיא (לא רק בבחי' מקבל, אלא) כמו החמה. | בבואנו מערב שבת שבו קיימא סיהרא דחודש כסלו באשלמותא, והמשכו ביום הש"ק ומוצאי ש"ק (יום ראשון (שנקרא יום אחד, ש"הי' הקב"ה יחיד בעולמו"{{הערה|ב"ר פ"ג, ח. פרש"י בראשית א, ה.}}), טו"ב כסלו), ג' ימים רצופים שיש בהם מעלה (קדושה) מיוחדת, והמשכם בח"י, ערב י"ט כסלו, ועאכו"כ בימי הגאולה י"ט וכ"ף כסלו, והמשכם בימים שלאח"ז עד לימי חנוכה – יש לערוך התוועדויות חסידותיות{{הערה|להעיר מפתגם בעל הגאולה ע"ד גודל הפעולה דהתוועדות חסידית יותר מפעולתו של מלאך מיכאל (אג"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ג ע' תיג. וש"נ).}} ("חסידישע פאַרבריינגענישן") '''בכל מקום ומקום''', בכל מדינה, בכל עיר ובכל שכונה כו', ולא רק התוועדויות גדולות במקומות מרכזיים ועיקריים, אלא בכל מקום ומקום כפשוטו, כולל גם שבכל מקום פרטי תהי' ההתוועדות באופן של "עיקר" (ולא באופן שמקום פלוני הוא "עיקר", משפיע, ומקום פלוני הוא "טפל", מקבל), ולא זו בלבד שאין זה גורע בה"עיקר" שבמקום שני, אלא אדרבה, שעי"ז ניתוסף יותר בשאר המקומות, בבחינת "קנאת סופרים '''תרבה''' חכמה"{{הערה|ב"ב כא, סע"א. כב, רע"א. וראה אוה"ת ויצא ריח, ב ואילך.}}, ועד '''שכולם''' נעשים בבחינת "עיקר", ועד ל"עיקר שבעיקר" – שאינו צריך לקבל השפעה ממקום מרכזי ועיקרי, כיון שנעשה בעצמו כמו המקום המרכזי והעיקרי, ע"ד ובדוגמת שלימות הלבנה שהיא (לא רק בבחי' מקבל, אלא) כמו החמה. | ||
וכדאי ונכון '''שכאו"א''' יערוך התוועדות (ומה טוב – ג' התוועדויות{{הערה|אחת בעצמו ושתים | וכדאי ונכון '''שכאו"א''' יערוך התוועדות (ומה טוב – ג' התוועדויות{{הערה|אחת בעצמו ושתים ע"י שלוחיו, או שמשתתף בעצמו בשלשתן כיון שנערכות בזמנים שונים – בליל י"ט כסלו, ביום י"ט כסלו, ובפרט קרוב לסיומו ובאופן שיומשך גם בליל כ' כסלו (כנ"ל הערה 65).}}, "בתלת זימני הוי חזקה") – עם עצמו (בכל עשר כחות נפשו{{הערה|ראה "התמים" ח"ב ס"ע מה ואילך. לקו"ש ח"ב ע' 497 ואילך.}}), עם בני ביתו, עם חבריו וידידיו וכיו"ב – כדי להדגיש עוד יותר שכאו"א הוא גם משפיע (ע"ד שלימות הלבנה שנעשית כמו החמה), וכמ"ש{{הערה|מלאכי בסופו.}} (בשייכות להגאולה) "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם". | ||
ובהתוועדויות אלו יעוררו ויתעוררו{{הערה|ובלשון הרב הוא בעל הגאולה: "זה היום . . אשר בו . . '''יתעוררו''' אלפי לבבות בישראל לתשובה ועבודה שבלב כו'" (לקו"ד ח"א יט, ב).}} ("איש את רעהו יעזורו"{{הערה|ישעי' מא, ו.}}) להוסיף בג' הקוין דתורה עבודה וגמ"ח, כדרשת חז"ל{{הערה|ברכות ח, רע"א.}} על הפסוק "פדה בשלום נפשי", "כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני כו'", ועוד והוא העיקר, לא רק "כאילו פדאני לי ולבני", אלא "פדאני לי ולבני" '''בפועל ובגלוי'''. | ובהתוועדויות אלו יעוררו ויתעוררו{{הערה|ובלשון הרב הוא בעל הגאולה: "זה היום . . אשר בו . . '''יתעוררו''' אלפי לבבות בישראל לתשובה ועבודה שבלב כו'" (לקו"ד ח"א יט, ב).}} ("איש את רעהו יעזורו"{{הערה|ישעי' מא, ו.}}) להוסיף בג' הקוין דתורה עבודה וגמ"ח, כדרשת חז"ל{{הערה|ברכות ח, רע"א.}} על הפסוק "פדה בשלום נפשי", "כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני כו'", ועוד והוא העיקר, לא רק "כאילו פדאני לי ולבני", אלא "פדאני לי ולבני" '''בפועל ובגלוי'''. | ||