לקוטי אמרים · פרק ב: הבדלים בין גרסאות בדף

החלפת הדף בתוכן "{{פרק תניא|פרק=ב|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ב'}}}} {{סדרה|הקודם=פרק א|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=פרק ג}} קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא {{הערות שוליים}}"
מ (גרסה אחת יובאה)
(החלפת הדף בתוכן "{{פרק תניא|פרק=ב|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ב'}}}} {{סדרה|הקודם=פרק א|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=פרק ג}} קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא {{הערות שוליים}}")
תגית: החלפה
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים א-יב)
|הסתרה=כן
|מוסתר=כן
|תמונה=
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים א-יב}}}}
{{תניא}}
'''פרק ב' - מהות הנפש האלוקית'''
==הקדמה==
* בפרק א' הוסבר, שהנפש הראשונה אצלנו (הנפש שאנו מרגישים) אינה הנפש האלוקית כי אם הבהמית. חיי גופנו, השכל והרגש שלנו, ואפילו המידות הטובות המוטבעות בנו (רחמנות וגמילות חסדים) אינם מהנפש האלוקית אלא מהבהמית.
* בפרק זה מתחיל ביאור מהות ה[[נפש האלוקית]] וכוחותיה{{הערה|הביאור מסתיים בפרק ה.}} - נפש שיש ליהודי בלבד. בפרק זה מבואר מקור ה[[נשמה|נשמות]] וכיצד הן נמשכות לכל יהודי.
==טקסט==
{{פרק תניא|פרק=ב|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ב'}}}}
{{פרק תניא|פרק=ב|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ב'}}}}
==סיכום==
הנפש השניה אינה כלל חלק מהעולם - העולם וכל הקשור לו אינם "מעניינים" אותה. הנפש השניה נקראת "אלוקית", כי כשמה כן היא: "חלק אלוקה ממעל ממש". נפש זו רואה ושומעת, מבינה ומרגישה - אלוקות בלבד.
שורש כל הנפשות - אחד הוא, '''כל הנפשות''' יונקות את חיותן מנשיא הדור. אך למרות שמקור נפשות כל ישראל אחד הוא - באלוקות [[ממש]]{{הערה|כנפיחה - היוצאת מפנימיות האדם.}}, הן נמשכות לכל אחד לפי דרגתו הוא{{הערה|כטיפת המוח היורדת ומשתנה בבטן האם ממדרגה למדרגה, עד שמתהווים ממנה אפילו שערות וציפורניים.}}. ובכל אופן נמצא,'''שלכל יהודי יש נפש אלוקית.'''
עניין זה נכון הן בכלל והן בפרט:
* בכלל: בדורות הראשונים היו [[נשמה|נשמות]] מעולות שבבחינת [[ראש]], ואילו בדורות האחרונים ה[[נשמה|נשמות]] בבחינת [[עקב]].
* בפרט: בכל דור בפני עצמו ישנן [[נשמה|נשמות]] שבבחינת ראש (ה[[צדיק|צדיקים]] שבכל דור), ו[[נשמה|נשמות]] שבבחינת עקב (עמי הארץ).
כל אחד ואחד מאנשי הדור - ואפילו המנגד לנשיא - מקבל את חיותו מ[[נשיא הדור]]{{הערה|כשם שכל אברי האדם - ואפילו העקב - קשורים לראש ומקבלים ממנו את חיותם.}}. אך כל זה{{הערה|שלכל יהודי יש נשמה, שהיא חלק אלוקה ממעל ממש.}} הוא רק לגבי ה[[נשמה]] עצמה, שונה הדבר בתכלית לגבי [[לבוש|לבושי]] ה[[נשמה]]{{הערה|כמבואר לקמן ב[[ליקוטי אמרים - פרק ד']], שכוחות המחשבה הדיבור והמעשה של האדם נקראים [[לבושי הנפש]].}}: הם אינם שווים אצל כולם, אינם באים ממקור אחד - ותלויים ב[[קדושה|קדושת]] ה[[זיווג]].
==צילום דפוס התניא==
<gallery widths="150px" heights="220px">
תמונה:תניא ו2.jpg|עמוד 1
תמונה:תניא 12.jpg|עמוד 2
תמונה:תניא ז.jpg|עמוד 3
</gallery>
==מושגים יסודיים==
*[[נפש אלוקית]]
*[[חכמה עילאה]]
*[[נר"ן]]
*[[ראשי אלפי ישראל]]
*[[נפש השכלית]]
==לקריאה נוספת==
*הרב [[יוסף ויינברג]], [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/535548 ביאור משולב לפרק ב'], מתוך הספר [[שיעורים בספר התניא]]
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], '''[https://abc770.org/article_node_2848/ הנפש האלוקית]''', ביאור רחב לפרק ב' מתוך הספר [[פניני התניא]]
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק א'|פרק א]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ג'|פרק ג]]}}
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק א'|פרק א]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ג'|פרק ג]]}}
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}