|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{ניווט
| |
| |כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים י"ג-כ"ה)
| |
| |הסתרה=כן
| |
| |מוסתר=כן
| |
| |תמונה=
| |
| |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים יג-כה}}}}
| |
| {{תניא}}
| |
| '''פרק י"ז - קרוב אליך'''
| |
| ==מבוא לפרק==
| |
| אחרי שהוסברה מעלת הבינוני ועבודתו מתעוררת בלב כל אחד שאלה: איך קובעת התורה שמדרגה גבוהה ועבודה נפלאה זו "קרובה"? כיצד היא שייכת אליי? ומה פירוש תיבת "לעשותו"? מסביר הרבי שלמרות הכל, קרוב לכל אחד ואחד להגיע לדרגת ה"בינוני".
| |
|
| |
| ==גוף הפרק==
| |
| {{פרק תניא|פרק=י"ז|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק י"ז}}}} | | {{פרק תניא|פרק=י"ז|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק י"ז}}}} |
|
| |
| ==סיכום הפרק==
| |
| המוח בטבעו שליט על הלב, ולכן התבוננות בגדולת השם מביאה בהכרח{{הערה|אלא אם כן חולה האדם ב[[טמטום הלב]] - מחלה רוחנית שבפרק כ"ט תוסבר תרופתה}} לפחות ל"הסכמה"{{הערה|"הסכמה" פירושו החלטה נפשית חזקה - "כך ואי אפשר אחרת", שבאה בעקבות התבוננות ומסקנה.}}. דהיינו, כדי להיות "בינוני" ולשמור בפועל במעשה את כל התורה והמצוות מספיקה גם "הסכמה" זו, ואין צורך ברגש ממש{{הערה|אלא שבהמשך, החל מפרק ל"ה ועד סוף התניא, יבואר באריכות גדולה מעלת המעשה הבא מתוך רגש.}} (החלטה והסכמה זו במוח ובלב נקראת "אהבה במוחו ותעלומות ליבו").
| |
|
| |
| אכן, ה[[רשע]]{{הערה|שאצלו המוח לא שליט על הלב.}} לא יכול אפילו להתחיל לעבוד את השם לפני שיעשה תשובה{{הערה|וכיצד עושים תשובה מתבאר ב[[אגרת התשובה]], החלק השלישי של התניא.}}.
| |
|
| |
| ==מושגים יסודיים בפרק==
| |
|
| |
| {{הערות שוליים}}
| |
| {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ט"ז|פרק ט"ז]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק י"ח|פרק י"ח]]}} | | {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ט"ז|פרק ט"ז]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק י"ח|פרק י"ח]]}} |
| [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | | [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] |