דבר מלכות מטות מסעי: הבדלים בין גרסאות בדף

דבר מלכות מטות מסעי (עריכה)

גרסה מ־18:07, 21 ביולי 2024

הוסרו 27 בתים , 21 יולי

תיקונים

חזותיקוד ויקי

ש. א.

מפעילי מערכת

2,353

עריכות

@@ שורה 64: / שורה 64: @@
 ולכן, יש צורך בחיבור ב' המעלות – חוזק ותוקף דהגאולה ובנין ביהמ"ק מצד העליון ומצד התחתון גם יחד, שאז נעשית גאולה נצחית וביהמ"ק נצחי.
-ו. וזהו החילוק שבין ב' ביהמ"ק – בית ראשון ובית שני (גאולה ראשונה ושני') לביהמ"ק השלישי (גאולה שלישית)[27]. בית ראשון (מספר אחד) שנבנה ע"י שלמה, שנאמר בו[28] "וישב שלמה על כסא ה'", הי' עיקר ענינו מצד העליון, באופן של המשכה מלמעלה למטה (עבודת הצדיקים), וכיון שלא הי' קשור כ"כ עם (ומצד) מציאות התחתון, הי' בו חורבן והפסק.
+ו. וזהו החילוק שבין ב' ביהמ"ק – בית ראשון ובית שני (גאולה ראשונה ושני') לביהמ"ק השלישי (גאולה שלישית)<ref>בהבא לקמן – ראה לקו"ת פרשתנו (מטות) פג, ג. אוה"ת שם ריש ע' א'שכח. וראה בארוכה לקו"ש ח"ט ע' 26 ואילך.</ref>. בית ראשון (מספר אחד) שנבנה ע"י שלמה, שנאמר בו<ref>דה"א כט, כג.</ref> "וישב שלמה על כסא ה'", הי' עיקר ענינו מצד העליון, באופן של המשכה מלמעלה למטה (עבודת הצדיקים), וכיון שלא הי' קשור כ"כ עם (ומצד) מציאות התחתון, הי' בו חורבן והפסק.
-בית שני (מספר שנים) שנבנה ע"י עולי בבל בימי עזרא – הי' עיקר ענינו מצד התחתון, באופן של העלאה מלמטה למעלה (עבודת התשובה), ולכן היתה לו שייכות גדולה יותר לעולם (תחתון), שהי' גדול מבית ראשון (כמ"ש[29] "גדול יהי' כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון") בבנין ובשנים[30], אבל לאידך, להיותו מצד התחתון שהוא במדידה והגבלה, הי' גם בו חורבן והפסק, ואדרבה, במשך זמן ארוך יותר מהחורבן והפסק דבית ראשון, ונוסף לזה, גם בזמן קיומו לא היתה בו המעלה והשלימות דבית ראשון (מצד העליון), שחסרו בו ה' דברים[31].
+בית שני (מספר שנים) שנבנה ע"י עולי בבל בימי עזרא – הי' עיקר ענינו מצד התחתון, באופן של העלאה מלמטה למעלה (עבודת התשובה), ולכן היתה לו שייכות גדולה יותר לעולם (תחתון), שהי' גדול מבית ראשון (כמ"ש<ref>חגי ב, ט.</ref> "גדול יהי' כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון") בבנין ובשנים<ref>ב"ב ג, סע"א ואילך.</ref>, אבל לאידך, להיותו מצד התחתון שהוא במדידה והגבלה, הי' גם בו חורבן והפסק, ואדרבה, במשך זמן ארוך יותר מהחורבן והפסק דבית ראשון, ונוסף לזה, גם בזמן קיומו לא היתה בו המעלה והשלימות דבית ראשון (מצד העליון), שחסרו בו ה' דברים<ref>יומא כא, ב.</ref>.
-והחידוש דבית שלישי בגאולה השלישית (מספר שלש) הוא בהחיבור והאחדות דהעליון והתחתון גם יחד, שלכן יהי' באופן של '''חוזק ותוקף''' בתכלית השלימות, גאולה '''נצחית''' ("שיר חדש", לשון זכר, גאולה שאין אחרי' גלות[32]), ובהימ"ק '''נצחי'''.
+והחידוש דבית שלישי בגאולה השלישית (מספר שלש) הוא בהחיבור והאחדות דהעליון והתחתון גם יחד, שלכן יהי' באופן של '''חוזק ותוקף''' בתכלית השלימות, גאולה '''נצחית''' ("שיר חדש", לשון זכר, גאולה שאין אחרי' גלות<ref>מכילתא בשלח טו, א. ועוד.</ref>), ובהימ"ק '''נצחי'''.
-ויש לומר, שמעלת החוזק והתוקף דביהמ"ק השלישי וגאולה השלישית (מצד החיבור והאחדות דהעליון והתחתון) מודגשת יותר בכך שהגאולה העתידה נקראת לפעמים בשם גאולה '''רביעית''' (ולפעמים גם בשם גאולה '''חמישית''')[33] – דרגא מיוחדת בפני עצמה, שכיון שאינה בהמשך לאחד ושנים (עליון ותחתון), מודגש שהיא למעלה מהגדרים דעליון ותחתון, ולכן נעשה על ידה החיבור דעליון ותחתון (כנ"ל ס"ד).
+ויש לומר, שמעלת החוזק והתוקף דביהמ"ק השלישי וגאולה השלישית (מצד החיבור והאחדות דהעליון והתחתון) מודגשת יותר בכך שהגאולה העתידה נקראת לפעמים בשם גאולה '''רביעית''' (ולפעמים גם בשם גאולה '''חמישית''')<ref>להעיר, שבכמה מדרשי חז"ל נמנית גלות מצרים בין ד' הגלויות, ובכמה מדרשי חז"ל נימנו ד' גלויות חוץ מגלות מצרים (ראה לקו"ש חט"ז ע' 91. וש"נ), ובזה תלוי מנינה של הגאולה העתידה – גאולה רביעית או גאולה חמישית. ולהעיר מהרמז דארבע לשונות של גאולה – גאולה רביעית (ד' כוסות) ולשון חמישי של גאולה – גאולה חמישית (כוסו של אליהו).</ref> – דרגא מיוחדת בפני עצמה, שכיון שאינה בהמשך לאחד ושנים (עליון ותחתון), מודגש שהיא למעלה מהגדרים דעליון ותחתון, ולכן נעשה על ידה החיבור דעליון ותחתון (כנ"ל ס"ד).
 ז. וענין זה מודגש ב"שבת חזק" דספר רביעי שבימי בין המצרים:
@@ שורה 78: / שורה 78: @@
 וחיבור זה הוא '''ברביעי''', ועוד וג"ז עיקר, שעי"ז מסיימים ספר '''רביעי''' (ותיכף לאח"ז, בזמן המנחה, מתחילים ספר '''חמישי''') – שמורה על דרגא בפ"ע שלמעלה לגמרי מהגדרים דעליון ותחתון, שעל ידה נעשה החיבור דעליון ותחתון בביהמ"ק העתיד וגאולה העתידה.
-ויש לומר, שפרטי המספרים השייכים לביהמ"ק העתיד וגאולה העתידה מרומזים גם בהזמן שבו קורין פרשת מטות־מסעי ומכריזים "חזק חזק ונתחזק" על ספר רביעי: '''בג'''' השבועות – מרומזת המעלה דביהמ"ק '''השלישי''' וגאולה '''השלישית''', בחודש '''הרביעי''' (בשנים שקורין פרשת מטו"מ בסיומו של חודש תמוז[34]) – גאולה '''הרביעית''', ובחודש '''החמישי''' (כבשנה זו, שקורין פרשת מטו"מ בחודש החמישי[35]) – גאולה '''החמישית'''.
+ויש לומר, שפרטי המספרים השייכים לביהמ"ק העתיד וגאולה העתידה מרומזים גם בהזמן שבו קורין פרשת מטות־מסעי ומכריזים "חזק חזק ונתחזק" על ספר רביעי: '''בג'''' השבועות – מרומזת המעלה דביהמ"ק '''השלישי''' וגאולה '''השלישית''', בחודש '''הרביעי''' (בשנים שקורין פרשת מטו"מ בסיומו של חודש תמוז<ref>וכיון שבו מברכים חודש החמישי – מרומזת בו גם גאולה החמישית.</ref>) – גאולה '''הרביעית''', ובחודש '''החמישי''' (כבשנה זו, שקורין פרשת מטו"מ בחודש החמישי<ref>מעלה יתירה כששבת פרשת מטו"מ חל ביום השני דחודש החמישי (ולא בר"ח עצמו) – שאז חל תשעה באב בשבת, '''ונדחה לעשירי''' באב, ובזה גם מרומזת השלימות '''דעשר''' שתהי' בהגאולה האמיתית והשלימה (שירה עשירית, מנין עשירי, וכיו"ב).</ref>) – גאולה '''החמישית'''.
-וזהו גם החיזוק על כל עניני התומ"צ (כנ"ל ס"א), ובמיוחד בנוגע ל"מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות"[36] (לאחרי החורבן והגלות דבין המצרים) – כיון שעי"ז באים להחוזק והתוקף דגאולה האמיתית והשלימה, גאולה נצחית, וביהמ"ק נצחי.
+וזהו גם החיזוק על כל עניני התומ"צ (כנ"ל ס"א), ובמיוחד בנוגע ל"מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות"<ref>תניא רפל"ז.</ref> (לאחרי החורבן והגלות דבין המצרים) – כיון שעי"ז באים להחוזק והתוקף דגאולה האמיתית והשלימה, גאולה נצחית, וביהמ"ק נצחי.
 <nowiki>*</nowiki>
-ח. ענין נוסף בשבת זה הקשור עם ערב שבת – "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת"[37] (מה שטרח) – שחל בר"ח מנחם־אב, שמפורש בקרא '''בפרשתנו''' (מסעי[38]): "ויעל אהרן הכהן אל הר ההר גו' וימת שם גו' '''בחודש החמישי באחד לחודש'''", יום ההילולא של אהרן הכהן.
+ח. ענין נוסף בשבת זה הקשור עם ערב שבת – "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת"<ref>ע"ז ג, סע"א.</ref> (מה שטרח) – שחל בר"ח מנחם־אב, שמפורש בקרא '''בפרשתנו''' (מסעי<ref>לג, לח.</ref>): "ויעל אהרן הכהן אל הר ההר גו' וימת שם גו' '''בחודש החמישי באחד לחודש'''", יום ההילולא של אהרן הכהן.
 ובהקדמה – שענין זה שיום המיתה נתפרש בתורה שבכתב ("בחודש החמישי באחד לחודש") הוא '''חידוש''' שלא מצינו דוגמתו בכל התורה כולה (אצל משה רבינו, אצל מרים אחותם, אצל ג' האבות וכו').
-ומסתבר לומר, שבתוכנו של יום זה ("בחודש החמישי באחד לחודש") מרומז כללות עבודתו של אהרן הכהן, שלכן, נעשה בו ביום גמר ושלימות עבודתו, ש"כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו . . מתגלה ומאיר . . מלמעלה למטה . . ופועל ישועות בקרב הארץ"[39], כדלקמן.
+ומסתבר לומר, שבתוכנו של יום זה ("בחודש החמישי באחד לחודש") מרומז כללות עבודתו של אהרן הכהן, שלכן, נעשה בו ביום גמר ושלימות עבודתו, ש"כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו . . מתגלה ומאיר . . מלמעלה למטה . . ופועל ישועות בקרב הארץ"<ref>תניא אגה"ק סכ"ז־כח.</ref>, כדלקמן.
 ט. ענינו המיוחד של אהרן הכהן למדים מיום הסתלקותו, גמר ושלימות עבודתו:
-כתיב[40] "ויראו כל העדה כי גוע אהרן ויבכו את אהרן שלושים יום '''כל בית ישראל'''"[41], "האנשים והנשים, לפי שהי' אהרן רודף שלום ומטיל אהבה כו'"[42], ובלשון המשנה[43] "אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה".
+כתיב<ref>חוקת כ, כט.</ref> "ויראו כל העדה כי גוע אהרן ויבכו את אהרן שלושים יום '''כל בית ישראל'''"<ref>משא"כ במשה כתיב "ויבכו בני ישראל", "הזכרים" (ברכה לד, ח ובפרש"י).</ref>, "האנשים והנשים, לפי שהי' אהרן רודף שלום ומטיל אהבה כו'"<ref>פרש"י עה"פ.</ref>, ובלשון המשנה<ref>אבות פ"א מי"ב.</ref> "אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה".
-ובהמשך לזה נאמר "וישמע הכנעני גו'", "שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד"[44], ועד"ז בפרשתנו, שבהמשך למיתת אהרן נאמר "וישמע הכנעני גו'", "ללמדך שמיתת אהרן היא השמועה שנסתלקו ענני כבוד"[45].
+ובהמשך לזה נאמר "וישמע הכנעני גו'", "שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד"<ref>כא, א ובפרש"י.</ref>, ועד"ז בפרשתנו, שבהמשך למיתת אהרן נאמר "וישמע הכנעני גו'", "ללמדך שמיתת אהרן היא השמועה שנסתלקו ענני כבוד"<ref>לג, מ ובפרש"י.</ref>.
 ובביאור הקשר והשייכות דב' הענינים המודגשים במיתת אהרן, גמר ושלימות עבודתו (רודף שלום וענני הכבוד) – יש לומר:
-המעלה המיוחדת ד"ענני כבוד" שהיו בזכות אהרן גם לגבי ה"מן" וה"מים" שניתנו לכל העדה בזכות משה ומרים[46] – שה"מן" ניתן במדידה והגבלה, "עומר לגלגלת"[47], ה"מים", עם היות שלא היו במדידה והגבלה, ה"ה באים באופן של התחלקות לכאו"א בפ"ע[48], משא"כ "ענני כבוד" הם בבחינת מקיף שלמעלה מהתחלקות, שהקיפו את (והגינו על) כל בנ"י בשוה.
+המעלה המיוחדת ד"ענני כבוד" שהיו בזכות אהרן גם לגבי ה"מן" וה"מים" שניתנו לכל העדה בזכות משה ומרים<ref>תענית ט, א.</ref> – שה"מן" ניתן במדידה והגבלה, "עומר לגלגלת"<ref>בשלח טז, טז.</ref>, ה"מים", עם היות שלא היו במדידה והגבלה, ה"ה באים באופן של התחלקות לכאו"א בפ"ע<ref>נוסף על ההתחלקות ש"כל נשיא ונשיא . . נוטל מקלו ומושך אצל דגלו ומחנהו ומי הבאר נמשכין דרך אותו סימן ובאין לפני חניית כל שבט ושבט" (פרש"י חוקת כא, כ).</ref>, משא"כ "ענני כבוד" הם בבחינת מקיף שלמעלה מהתחלקות, שהקיפו את (והגינו על) כל בנ"י בשוה.
 וזהו גם תוכן הענין ד"אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" – מצד הדגשת נקודת האחדות של כל בנ"י שלמעלה מהתחלקות.
-י. ויש להוסיף, שענין זה מרומז גם בשמו של "אהרן"[49]:
+י. ויש להוסיף, שענין זה מרומז גם בשמו של "אהרן"<ref>בהבא לקמן – ראה ספר הערכים חב"ד ערך אהרן (כרך ב' בתחלתו). וש"נ.</ref>:
-"הר" ("א'''הר'''ן") – הו"ע האהבה, והקדמת האל"ף ("אהרן") מורה על '''שרש''' האהבה (א' '''שלפני''' ה"הר") מבחי' "פלא", שלכן האהבה היא '''אהבה רבה'''[50], שזהו החילוק שבין אברהם לאהרן, שאף ששניהם בקו החסד והאהבה, מ"מ, מדת החסד והאהבה דאברהם היא במדידה והגבלה דסדר השתלשלות, ומדת החסד והאהבה דאהרן היא חסד ואהבה רבה שלמעלה מהשתלשלות.
+"הר" ("א'''הר'''ן") – הו"ע האהבה, והקדמת האל"ף ("אהרן") מורה על '''שרש''' האהבה (א' '''שלפני''' ה"הר") מבחי' "פלא", שלכן האהבה היא '''אהבה רבה'''<ref>ולכן היתה הסתלקותו ב"הר ההר" – ש"הר" סתם מורה על אהבה סתם, ו"הר ההר" מורה על אהבה רבה.</ref>, שזהו החילוק שבין אברהם לאהרן, שאף ששניהם בקו החסד והאהבה, מ"מ, מדת החסד והאהבה דאברהם היא במדידה והגבלה דסדר השתלשלות, ומדת החסד והאהבה דאהרן היא חסד ואהבה רבה שלמעלה מהשתלשלות.
-ויש לומר גם, שהענין דאהבה רבה מרומז גם בסדר האותיות שבתיבת "אהרן": "אה" – ר"ת '''אה'''בה, והר' ר"ת '''ר'''בה[51]. והנו"ן פשוטה ("אהר'''ן'''") – מורה על המשכת והתפשטות בחי' האהבה רבה למטה מטה, גם לבנ"י שנמצאים בדרגא תחתונה, שהם בדוגמת אותיות התורה שלמטה מן השורה, כידוע שבאותיות התורה ישנם ג' אופנים: למעלה מן השורה, בהשורה, ולמטה מן השורה[52], ודוגמתם בבנ"י שנמשלו לאותיות התורה, כידוע ש"ישראל" שכללותם ששים ריבוא, ר"ת יש ששים ריבוא אותיות לתורה[53].
+ויש לומר גם, שהענין דאהבה רבה מרומז גם בסדר האותיות שבתיבת "אהרן": "אה" – ר"ת '''אה'''בה, והר' ר"ת '''ר'''בה<ref>ובזה מודגש העילוי בשם "אהרן" לגבי השם "מרים" – שאף שבשם "מרים" ישנם כל ג' האותיות ד"מים", מ"מ, האות ר' שבאמצע מפסיק (וי"ל שרומז על ההתחלקות), משא"כ בשם "אהרן", שהר"ת דאהבה רבה (אהר) הוא בהמשך אחד ללא הפסק בינתיים (נקודת האחדות).</ref>. והנו"ן פשוטה ("אהר'''ן'''") – מורה על המשכת והתפשטות בחי' האהבה רבה למטה מטה, גם לבנ"י שנמצאים בדרגא תחתונה, שהם בדוגמת אותיות התורה שלמטה מן השורה, כידוע שבאותיות התורה ישנם ג' אופנים: למעלה מן השורה, בהשורה, ולמטה מן השורה<ref>ויש לומר, שנכללים כולם בנו"ן פשוטה: התגין דאות נו"ן הם למעלה מן השורה, רובה של הנו"ן (ציור אות וא"ו) בתוך השורה, וחלקה התחתון למטה מן השורה – אות אחת.</ref>, ודוגמתם בבנ"י שנמשלו לאותיות התורה, כידוע ש"ישראל" שכללותם ששים ריבוא, ר"ת יש ששים ריבוא אותיות לתורה<ref>מג"ע אופן קפו.</ref>.
 ונקודת הענין – שדרגתו של אהרן היא בחינה שלמעלה מהתחלקות, שלכן בכחה לחבר ולאחד כל פרטי ההתחלקות דבנ"י בשווה.
@@ שורה 167: / שורה 167: @@
 ו"הקיצו ורננו שוכני עפר"[103], ומשה ואהרן (בעל ההילולא דר"ח מנ"א) עמהם[104], וכל הצדיקים ונשיאי ישראל עמהם, וכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו עמהם, ביחד עם נשמות בגופים דכל בנ"י שבדורנו זה, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"[105], "ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל"[106], וכולם יחדיו לומדים "תורה חדשה (ש)מאתי תצא", "אלה הדברים אשר דבר משה ("גואל ראשון הוא גואל אחרון"[107]) אל כל ישראל", "אלה" דייקא, מראה באצבעו ואומר אלה[108], בפועל ובגלוי, ותיכף ומיד ממש.
-----[27]) בהבא לקמן – ראה לקו"ת פרשתנו (מטות) פג, ג. אוה"ת שם ריש ע' א'שכח. וראה בארוכה לקו"ש ח"ט ע' 26 ואילך.
+----[54]) ומודגש בנוסח הברכה: "אשר קדשנו בקדושתו של '''אהרן''' כו'". – ולהעיר מהשייכות דברכת כהנים לאהבת ישראל – "לברך את עמו ישראל '''באהבה'''" (ראה שו"ע אדה"ז או"ח סקכ"ח סי"ט – ע"פ זח"ג קמז, ב).
-[28]) דה"א כט, כג.
-[29]) חגי ב, ט.
-[30]) ב"ב ג, סע"א ואילך.
-[31]) יומא כא, ב.
-[32]) מכילתא בשלח טו, א. ועוד.
-[33]) להעיר, שבכמה מדרשי חז"ל נמנית גלות מצרים בין ד' הגלויות, ובכמה מדרשי חז"ל נימנו ד' גלויות חוץ מגלות מצרים (ראה לקו"ש חט"ז ע' 91. וש"נ), ובזה תלוי מנינה של הגאולה העתידה – גאולה רביעית או גאולה חמישית. ולהעיר מהרמז דארבע לשונות של גאולה – גאולה רביעית (ד' כוסות) ולשון חמישי של גאולה – גאולה חמישית (כוסו של אליהו).
-[34]) וכיון שבו מברכים חודש החמישי – מרומזת בו גם גאולה החמישית.
-[35]) מעלה יתירה כששבת פרשת מטו"מ חל ביום השני דחודש החמישי (ולא בר"ח עצמו) – שאז חל תשעה באב בשבת, '''ונדחה לעשירי''' באב, ובזה גם מרומזת השלימות '''דעשר''' שתהי' בהגאולה האמיתית והשלימה (שירה עשירית, מנין עשירי, וכיו"ב).
-[36]) תניא רפל"ז.
-[37]) ע"ז ג, סע"א.
-[38]) לג, לח.
-[39]) תניא אגה"ק סכ"ז־כח.
-[40]) חוקת כ, כט.
-[41]) משא"כ במשה כתיב "ויבכו בני ישראל", "הזכרים" (ברכה לד, ח ובפרש"י).
-[42]) פרש"י עה"פ.
-[43]) אבות פ"א מי"ב.
-[44]) כא, א ובפרש"י.
-[45]) לג, מ ובפרש"י.
-[46]) תענית ט, א.
-[47]) בשלח טז, טז.
-[48]) נוסף על ההתחלקות ש"כל נשיא ונשיא . . נוטל מקלו ומושך אצל דגלו ומחנהו ומי הבאר נמשכין דרך אותו סימן ובאין לפני חניית כל שבט ושבט" (פרש"י חוקת כא, כ).
-[49]) בהבא לקמן – ראה ספר הערכים חב"ד ערך אהרן (כרך ב' בתחלתו). וש"נ.
-[50]) ולכן היתה הסתלקותו ב"הר ההר" – ש"הר" סתם מורה על אהבה סתם, ו"הר ההר" מורה על אהבה רבה.
-[51]) ובזה מודגש העילוי בשם "אהרן" לגבי השם "מרים" – שאף שבשם "מרים" ישנם כל ג' האותיות ד"מים", מ"מ, האות ר' שבאמצע מפסיק (וי"ל שרומז על ההתחלקות), משא"כ בשם "אהרן", שהר"ת דאהבה רבה (אהר) הוא בהמשך אחד ללא הפסק בינתיים (נקודת האחדות).
-[52]) ויש לומר, שנכללים כולם בנו"ן פשוטה: התגין דאות נו"ן הם למעלה מן השורה, רובה של הנו"ן (ציור אות וא"ו) בתוך השורה, וחלקה התחתון למטה מן השורה – אות אחת.
-[53]) מג"ע אופן קפו.
-[54]) ומודגש בנוסח הברכה: "אשר קדשנו בקדושתו של '''אהרן''' כו'". – ולהעיר מהשייכות דברכת כהנים לאהבת ישראל – "לברך את עמו ישראל '''באהבה'''" (ראה שו"ע אדה"ז או"ח סקכ"ח סי"ט – ע"פ זח"ג קמז, ב).
 [55]) שו"ע אדה"ז שם ס"א.