2,372
עריכות
הוספת תוכן
(הוספת תוכן) |
(הוספת תוכן) |
||
| שורה 87: | שורה 87: | ||
א) החידוש דהלכה כב"ש הוא '''לחומרא''', לאסור את המותר, שדבר שהי' מותר בזמן הזה כדעת ב"ה המתירים, יהי' '''אסור''' לעתיד לבוא כדעת ב"ש המחמירים, ואילו בשחיטת שור הבר בסנפירי הלויתן החידוש הוא '''לקולא''', שהקב"ה '''יתיר''' שחיטה זו שאינה כשירה בזמן הזה? | א) החידוש דהלכה כב"ש הוא '''לחומרא''', לאסור את המותר, שדבר שהי' מותר בזמן הזה כדעת ב"ה המתירים, יהי' '''אסור''' לעתיד לבוא כדעת ב"ש המחמירים, ואילו בשחיטת שור הבר בסנפירי הלויתן החידוש הוא '''לקולא''', שהקב"ה '''יתיר''' שחיטה זו שאינה כשירה בזמן הזה? | ||
ב) איך יתכן שדוקא לעתיד לבוא '''יתחדשו''' כו"כ '''איסורים וחומרות''' דב"ש (במקום ההיתרים והקולות דב"ה בזמן הזה), בה בשעה שלעתיד לבוא לא יהי' צורך באיסורים וחומרות (ועאכו"כ שלא יהי' צורך '''לחדש''' איסורים וחומרות) שענינם לשלול האפשרות ונתינת־מקום לענין בלתי־רצוי, כיון שלעתיד לבוא יתבטלו הענינים הבלתי־רצויים, כמ"ש | ב) איך יתכן שדוקא לעתיד לבוא '''יתחדשו''' כו"כ '''איסורים וחומרות''' דב"ש (במקום ההיתרים והקולות דב"ה בזמן הזה), בה בשעה שלעתיד לבוא לא יהי' צורך באיסורים וחומרות (ועאכו"כ שלא יהי' צורך '''לחדש''' איסורים וחומרות) שענינם לשלול האפשרות ונתינת־מקום לענין בלתי־רצוי, כיון שלעתיד לבוא יתבטלו הענינים הבלתי־רצויים, כמ"ש<ref>זכרי' יג, ב.</ref> "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ", ולא יהי' אלא הוספה '''וחידוש בקדושה''', החל מכללות הענין ד"תורה חדשה מאתי תצא"? | ||
ג) בנוגע לסיבת החידוש דהלכה כב"ש, ששיקול הדעת אז '''דרוב''' חכמי ישראל יהי' כשיטת ב"ש שמחדדי טפי – מצינו דוגמתו בזמן הזה בהלכות שבהם "נמנו ורבו ב"ש על ב"ה", "באו למנין ונמצאו של ב"ש מרובין" | ג) בנוגע לסיבת החידוש דהלכה כב"ש, ששיקול הדעת אז '''דרוב''' חכמי ישראל יהי' כשיטת ב"ש שמחדדי טפי – מצינו דוגמתו בזמן הזה בהלכות שבהם "נמנו ורבו ב"ש על ב"ה", "באו למנין ונמצאו של ב"ש מרובין"<ref>שבת שם.</ref>, ומפורש בגמרא<ref>שם יז, א.</ref> ש"אותו היום<ref>יום שגזרו הי"ח דבר כשנמנו ורבו ב"ש על ב"ה – תוספתא שם פ"א ה"ח. ירושלמי שם פ"א ה"ד.</ref> . . הי' קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל", דבר הכי חמור, '''והיפך בתכלית''' מהשלימות ד"תורה חדשה מאתי תצא" לעתיד לבוא? | ||
ט. ויש לבאר תחילה '''המקור''' להוספה וחידוש במצוות התורה בימות המשיח '''בהלכה''' | ט. ויש לבאר תחילה '''המקור''' להוספה וחידוש במצוות התורה בימות המשיח '''בהלכה'''<ref>משא"כ ההיתר דשחיטת שור הבר בסנפירי הלויתן – שמקורו '''במדרש''' (דרש שבתורה), והלכה כב"ש – שמקורו '''בספרי קבלה''' (סוד שבתורה).</ref> – בהלכות מלכים ומלחמות ומלך המשיח<ref>כ"ה לשון הכותרת – בדפוס וינציאה רפד. שי.</ref> בספר הי"ד: | ||
לאחרי שהרמב"ם | לאחרי שהרמב"ם<ref>פי"א ה"א.</ref> מבאר ש"התורה העידה" על המלך המשיח, "שנאמר<ref>נצבים ל, ג.</ref> ושב ה' אלקיך את שבותך כו'", וממשיך "אף בפרשת בלעם נאמר ושם נבא כו'" (ומאריך בפירוש הכתובים), מוסיף בהלכה שלאח"ז<ref>הלכה ב'.</ref> "אף בערי מקלט הוא אומר<ref>שופטים יט, ח־ט.</ref> אם ירחיב ה' אלקיך את גבולך '''ויספת''' לך עוד שלש ערים וגו', ומעולם לא הי' דבר זה, ולא צוה הקב"ה לתוהו", ועכצ"ל, שציווי זה יתקיים בימות המשיח, שאז תהי' '''הוספה''' (ושלימות) במצות ערי מקלט. | ||
ונתבאר בארוכה במק"א | ונתבאר בארוכה במק"א<ref>לקו"ש חי"ח ע' 280. חל"ד ע' 114 ואילך.</ref> שבהוספת הראי' מערי מקלט מודגש שביאת המשיח הו"ע המוכרח גם מצד '''מצוות''' התורה (נוסף על כללות הענין ש"'''התורה''' העידה עליו"), שקיום מצות ערי מקלט בשלימות ("ויספת לך עוד שלש ערים") תהי' כש"ירחיב ה' אלקיך את גבולך" בימות המשיח, וכיון שהבטחת הגאולה היא פרט וגדר '''במצוות''' התורה, נעשה בה תוקף הנצחיות '''דמצוות''' התורה, כמ"ש הרמב"ם בסיום הענין "ועיקר הדברים ככה הן, שהתורה הזאת חוקי' ומשפטי' לעולם ולעולמי עולמים, ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן"<ref>כולל גם שתוקף הנצחיות הוא (לא רק בתוכנו הרוחני, אלא גם) '''כפשוטם של דברים –''' כהמשך דברי הרמב"ם (בדפוסים שלא שלטה בהם יד הצנזור): "וכל המוסיף או גורע או שגילה פנים בתורה '''והוציא הדברים של מצוות מפשוטן''', הרי זה ודאי בדאי ורשע ואפיקורוס".</ref> ("מצוה עומדת לעולם ולעולמי עולמים, אין לה לא שינוי ולא גרעון ולא תוספת", כנ"ל ס"ג). | ||
ויש לומר, שבהדגשת ענין הגאולה כפרט וגדר '''במצוה''' שבתורה ש"'''אין לה''' . . '''הוספה'''" ע"י '''הוספה בהמצוה''' בימות המשיח, כלשון הכתוב "'''ויספת''' לך עוד שלש ערים גו'", מרומז שבכל מקום שמצינו שבימות המשיח יהי' שינוי גרעון והוספה בעניני תומ"צ [ולדוגמא: השינוי דהלכה כב"ש, הגרעון בדיני שחיטה ע"י היתר שחיטת שור הבר בסנפירי הלויתן, וההוספה ד"תורה חדשה"], אין זה שינוי גרעון והוספה בתורה, אלא '''ע"ד ובדוגמת''' ההוספה דערי מקלט (המקור '''בהלכה''' להוספה בתומ"צ בימות המשיח), שהוספה זו היא '''חלק מהמצוה עתה''' (שגדר המצוה היא שבימות המשיח יוסיפו עוד שלש ערים), שעי"ז נעשית '''שלימות המצוה''', כדלקמן. | ויש לומר, שבהדגשת ענין הגאולה כפרט וגדר '''במצוה''' שבתורה ש"'''אין לה''' . . '''הוספה'''" ע"י '''הוספה בהמצוה''' בימות המשיח, כלשון הכתוב "'''ויספת''' לך עוד שלש ערים גו'", מרומז שבכל מקום שמצינו שבימות המשיח יהי' שינוי גרעון והוספה בעניני תומ"צ [ולדוגמא: השינוי דהלכה כב"ש, הגרעון בדיני שחיטה ע"י היתר שחיטת שור הבר בסנפירי הלויתן, וההוספה ד"תורה חדשה"], אין זה שינוי גרעון והוספה בתורה, אלא '''ע"ד ובדוגמת''' ההוספה דערי מקלט (המקור '''בהלכה''' להוספה בתומ"צ בימות המשיח), שהוספה זו היא '''חלק מהמצוה עתה''' (שגדר המצוה היא שבימות המשיח יוסיפו עוד שלש ערים), שעי"ז נעשית '''שלימות המצוה''', כדלקמן. | ||
| שורה 103: | שורה 103: | ||
א) מהו הענין המיוחד שבהוספת שלש ערי מקלט בימות המשיח, עד כדי כך, שבזה תלוי תוקף ונצחיות הבטחת ביאת המשיח שנעשית פרט וגדר במצות ערי מקלט? | א) מהו הענין המיוחד שבהוספת שלש ערי מקלט בימות המשיח, עד כדי כך, שבזה תלוי תוקף ונצחיות הבטחת ביאת המשיח שנעשית פרט וגדר במצות ערי מקלט? | ||
ב) יתירה מזה: תוכן מצות ערי מקלט הוא '''בניגוד''' (לכאורה) לתוכן דביאת המשיח – כי, הצורך בערי מקלט הוא "לנוס שמה כל רוצח" | ב) יתירה מזה: תוכן מצות ערי מקלט הוא '''בניגוד''' (לכאורה) לתוכן דביאת המשיח – כי, הצורך בערי מקלט הוא "לנוס שמה כל רוצח"<ref>שופטים יט, ג.</ref>, ואילו בימות המשיח בודאי לא תהי' המציאות דהורג נפש, אפילו לא בשוגג<ref>הן מצד ההורג – שגם שוגג צריך כפרה (פרש"י נח ט, ה. פרש"י שבועות ב, א (ד"ה תולה)), וכידוע שגם שוגג הוא מהתגברות הרע כו' (ראה לקו"ת להאריז"ל פ' ויקרא. תניא אגה"ק סו"ס כח); והן מצד הנהרג – שהריגתו בשוגג היא מפני שנתחייב מיתה על הריגה במזיד ללא עדים (מכות יו"ד, ב. פרש"י משפטים כא, יג. וראה פרש"י נח שם).</ref> [וכידוע השקו"ט בביאור הצורך דערי מקלט (אפילו '''שש''' ערים, ועאכו"כ "ויספת לך עוד שלש ערים", '''תשע''' ערים) בימות המשיח<ref>ראה בארוכה בלקו"ש חכ"ד ע' 107 ואילך. '''וש"נ'''. </ref>], ואעפ"כ, מודגשת הבטחת ביאת המשיח בהוספת שלש ערי מקלט דוקא? | ||
יא. ויש לומר הביאור בהנ"ל: | יא. ויש לומר הביאור בהנ"ל: | ||
בתורה ישנם (בכללות) ב' ענינים: (א) "חמודה גנוזה שגנוזה לך" | בתורה ישנם (בכללות) ב' ענינים: (א) "חמודה גנוזה שגנוזה לך"<ref>שבת פח, ב.</ref> – ענינה של התורה שהיא חכמתו של הקב"ה (שלמעלה מהעולם, אלא שירדה למטה בארץ), (ב) "נתתי' לארץ"<ref>שם פט, א.</ref> – נתינתה למטה בארץ כדי לפעול שהעולם יהי' ע"פ הוראת התורה, הן ע"י פעולה חיובית, "עשה טוב", והן ע"י פעולה שלילית, "סור מרע". | ||
ובפרטיות יותר – החילוק שבין תורה למצוות: תורה היא חכמתו של הקב"ה, ומצוות (עשה ולא תעשה) הם הוראות להאדם איך להתנהג בעולם. ועד"ז בתורה עצמה – לימוד חכמת התורה כשלעצמה שאינו נוגע למעשה בפועל, "יגדיל תורה ויאדיר" | ובפרטיות יותר – החילוק שבין תורה למצוות: תורה היא חכמתו של הקב"ה, ומצוות (עשה ולא תעשה) הם הוראות להאדם איך להתנהג בעולם. ועד"ז בתורה עצמה – לימוד חכמת התורה כשלעצמה שאינו נוגע למעשה בפועל, "יגדיל תורה ויאדיר"<ref>ישעי' מב, כא. חולין סו, ב.</ref>, "דרוש וקבל שכר"<ref>סוטה מד, א. וש"נ.</ref>, והלימוד לידע את המעשה אשר יעשון ואלה אשר לא תעשינה. | ||
ובלימוד חכמת התורה כשלעצמה גופא – ה"ז החילוק שבין נגלה דתורה לנסתר דתורה | ובלימוד חכמת התורה כשלעצמה גופא – ה"ז החילוק שבין נגלה דתורה לנסתר דתורה<ref>בהבא לקמן – ראה תניא אגה"ק סכ"ו. ובארוכה – קונטרס עץ החיים פי"א ואילך. וראה גם לקו"ת שה"ש מח, א ואילך.</ref>: בנגלה דתורה מודגשת בעיקר הפעולה דבירור העולם ע"י פרטי הדינים דאיסור והיתר טומאה וטהרה כשר ופסול, שלכן נקראת "אילנא דטוב ורע"<ref name=":3">זח"ג קכד, ב – ברע"מ.</ref> ("עץ הדעת טוב ורע"<ref>בראשית ב, יז.</ref>), ע"ש ההתלבשות לברר הטוב מהרע, להבדיל בין הפסול האסור והטמא להכשר המותר והטהור, וכן ההתלבשות בטענות של שקר (לברר האמת מן השקר) בדיני חיוב ופטור שבין אדם לחבירו<ref>וגם הלימוד באופן ד"יגדיל תורה ויאדיר", "דרוש וקבל שכר", הוא, בענינים הקשורים עם טוב ורע.</ref>; משא"כ נסתר דתורה נקראת "אילנא דחיי" ("עץ החיים"<ref>שם ג, כב.</ref>), "דלית תמן . . מסטרא דרע . . מרוח הטומאה"<ref name=":3" />, כיון שאינה עוסקת בבירור הטוב מהרע, אלא מדברת בעניני אלקות, "דע את אלקי אביך"<ref>דה"א כח, ט. וראה תניא קו"א קנו, ב.</ref>. | ||
ובענין זה מודגש כללות החילוק שבין זמן הזה לימות המשיח: | ובענין זה מודגש כללות החילוק שבין זמן הזה לימות המשיח: | ||
| שורה 117: | שורה 117: | ||
בזמן הזה – עיקר העבודה היא בבירור העולם, שנעשית בעיקר ע"י לימוד נגלה דתורה, ששה סדרי משנה (כולל הפלפול והשקו"ט בגמרא ובפוסקים, ראשונים ואחרונים) בעניני איסור והיתר טומאה וטהרה חיוב ופטור (אלא שגם בשביל עבודת הבירורים בנגלה דתורה יש צורך בלימוד נסתר שבתורה שעי"ז יאיר בנפשו האלקות שבתורה); | בזמן הזה – עיקר העבודה היא בבירור העולם, שנעשית בעיקר ע"י לימוד נגלה דתורה, ששה סדרי משנה (כולל הפלפול והשקו"ט בגמרא ובפוסקים, ראשונים ואחרונים) בעניני איסור והיתר טומאה וטהרה חיוב ופטור (אלא שגם בשביל עבודת הבירורים בנגלה דתורה יש צורך בלימוד נסתר שבתורה שעי"ז יאיר בנפשו האלקות שבתורה); | ||
משא"כ בימות המשיח – לאחרי שלימות עבודת הבירורים, שיופרד הרע מן הטוב – "לא יהי' עסק התורה והמצוות לברר בירורין, כי אם לייחד יחודים עליונים יותר . . והכל ע"י פנימיות התורה לקיים המצוות בכוונות עליונות . . פנימיות המצוות וטעמיהם הנסתרים" | משא"כ בימות המשיח – לאחרי שלימות עבודת הבירורים, שיופרד הרע מן הטוב – "לא יהי' עסק התורה והמצוות לברר בירורין, כי אם לייחד יחודים עליונים יותר . . והכל ע"י פנימיות התורה לקיים המצוות בכוונות עליונות . . פנימיות המצוות וטעמיהם הנסתרים"<ref>אגה"ק שם (קמה, סע"א).</ref> (אלא שגם אז "יצטרכו לידע הלכות איסור והיתר וטומאה וטהרה"<ref>שם (קמג, א).</ref>, "אבל הנגלות יהיו גלויים וידועים לכל איש ישראל בידיעה בתחלה בלי שכחה וא"צ '''לעסוק''' בהם"<ref>שם (קמה, ב). ובהמשך הענין: "וגם אפשר וקרוב הדבר שידעו מפנימיות התורה כל גופי התורה הנגלית, כמו אברהם אבינו ע"ה, ולכן א"צ לעסוק בהם כלל".</ref>). | ||
יב. ויש לומר, שזהו גם תוכן החילוק שבין שש ערי מקלט שבזמן הזה ל"ויספת לך עוד שלש ערים" בימות המשיח: | יב. ויש לומר, שזהו גם תוכן החילוק שבין שש ערי מקלט שבזמן הזה ל"ויספת לך עוד שלש ערים" בימות המשיח: | ||
מצות עיר מקלט קשורה עם תיקון חטא עה"ד (השורש לכל החטאים | מצות עיר מקלט קשורה עם תיקון חטא עה"ד (השורש לכל החטאים<ref>ראה סה"מ קונטרסים ח"א קצא, ב ואילך. ועוד.</ref>), כדאיתא במדרש<ref>במדב"ר פכ"ג, יג.</ref> "למה נתגרש (אדה"ר מג"ע לאחרי חטא עה"ד) על שהביא מיתה על הדורות והי' חייב למות מיד אלא שרחמת עליו וגרשתו כדרך הרוצח בשגגה שגולה ממקומו לערי מקלט". | ||
ובפרטיות יותר ה"ז קשור עם התיקון דכל חטא ועון | ובפרטיות יותר ה"ז קשור עם התיקון דכל חטא ועון<ref>בהבא לקמן – ראה אוה"ת מסעי ע' א'תיד ואילך. ד"ה דבר אל בנ"י וגו' כי אתם עוברים וגו' תרנ"א (סה"מ תרנ"א ע' קצז ואילך). ד"ה וידבר גו' והקריתם לכם ערים גו' תרס"ה (סה"מ תרס"ה ע' שכה ואילך). ד"ה הנ"ל תשי"ב. תשי"ז.</ref>: | ||
ידוע שכל חטא ועון הוא מעין ודוגמת "'''מכה נפש''' (בשגגה)" | ידוע שכל חטא ועון הוא מעין ודוגמת "'''מכה נפש''' (בשגגה)"<ref>מסעי לה, יא.</ref>, כמ"ש<ref>נח ט, ו.</ref> "שופך דם האדם באדם", שהו"ע "שפיכת דם וחיות אדם דקדושה באדם דקליפה"<ref>לקו"ת במדבר יג, ג.</ref>, אלא שזהו באופן ד"(מכה נפש ב)'''שגגה'''", שלא ברצונו, כי, רצונו האמיתי של כאו"א מישראל הוא "לעשות כל המצוות ולהתרחק מן העבירות"<ref name=":4">רמב"ם הל' גירושין ספ"ב.</ref> (אלא ש"יצרו הוא שתקפו"<ref name=":4" />, כמו אונס), ומעשה החטא הוא "'''בבלי דעת'''"<ref>שופטים יט, ד.</ref>, כמארז"ל<ref>סוטה ג, רע"א.</ref> "אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות", ועוד וג"ז עיקר – ש"'''האלקים אנה לידו'''"<ref>משפטים כא, יג.</ref>, כמ"ש<ref>תהלים סו, ה.</ref> "נורא עלילה על בני אדם", "עלילה נתלה בו"<ref>תנחומא וישב ד.</ref>. | ||
והתיקון לזה הוא ע"י הגלות לעיר מקלט – שרומז על '''התורה''', כמארז"ל | והתיקון לזה הוא ע"י הגלות לעיר מקלט – שרומז על '''התורה''', כמארז"ל<ref>מכות יו"ד, א.</ref> "דברי תורה קולטין"<ref>ופירוש "עיר מקלט": "עיר" – שנעשית מקיבוץ בתים, וכל בית נעשה מאבנים, שאבנים קאי על אותיות התורה (כדאיתא בספר יצירה (פ"ד מי"ב) "שתי אבנים בונות שתי בתים וכו'"), ומצירופם נעשים בתים, תיבות התורה, ובצירוף כולם יחד נעשית עיר, כל התורה כולה; ו"מקלט" – מלשון קליטה, שרומז על הקליטה דשכל האדם בתורה והקליטה דתורה בשכל האדם (כמבואר בתניא (פ"ה) שהשכל תופס ומקיף את המושכל, וגם מלובש ומוקף בו).</ref>, היינו, שהתורה קולטת את האדם העוסק בה להגן עליו ולהצילו מפני גואל הדם, "הוא<ref>ב"ב טז, א.</ref> שטן הוא יצה"ר"<ref>ועד"ז אמרו חז"ל "בראתי יצה"ר ובראתי לו תורה תבלין" (ב"ב שם. קידושין ל, ב), "אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש כו'" (קידושין שם. סוכה נב, ב).</ref>, ולא עוד אלא שעל ידה נעשה התיקון לשפיכת דם וחיות האדם דקדושה שנמשך מהתורה, חיות חדש מ"תורת חיים"<ref>ולהעיר, שהתורה נמשלה לדם שהוא הנפש, שעל ידו נמשך חיות הנפש, וזהו מ"ש "זאת התורה '''אדם'''", אותיות א' דם (של"ה בהקדמת בית ישראל בית דוד (כא, א). לקו"ת שם, א).</ref>. | ||
ובימות המשיח, לאחרי שלימות בירור העולם – יהי' הענין דערי מקלט באופן נעלה יותר: | ובימות המשיח, לאחרי שלימות בירור העולם – יהי' הענין דערי מקלט באופן נעלה יותר: | ||
ידוע | ידוע<ref>ראה תשובות וביאורים (קה"ת תשל"ד) סי"א ס"א.</ref> שגם בימות המשיח, כשתושלם עבודת בנ"י בבירור הטוב מן הרע ויגיעו לשלימות שהיתה לפני חטא עה"ד – תהי' עדיין מציאות הרע '''בעולם'''<ref>ורק לאח"ז, '''בעולם התחי'''', יבטל הקב"ה מציאות הרע מן העולם, כמ"ש "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ", ועל תקופה זו אמרו חז"ל (נדה סא, ב) ש"מצוות בטלות לע"ל"* (ראה הגהות יעב"ץ ר"ה ל, א. אגה"ק סו"ס כו). – ועפ"ז צ"ל שהסעודה דלויתן ושור הבר (שבה יאכלו משחיטה זו שיתירה הקב"ה) תהי' '''בימות המשיח''', לפני תחה"מ**, כי, לאחרי ש"מצוות בטלות" אין מקום לשקו"ט אם "זו היא שחיטה כשירה", ואין צורך ב"חידוש תורה". | ||
'''*) פרטי הדעות והשקו"ט במאמר זה – ראה בארוכה בספרים שהובאו בשדי חמד (כללים וד"ח) בערך מצות אם בטלות. תשובות וביאורים שם (והערה 9).''' | |||
'''**) פרטי הדעות והשקו"ט בזמנה של סעודה זו – ראה הנסמן בתשובות וביאורים שם סי"א בסופו (הערה 23).'''</ref>, ולכן ישאר הצורך בערי מקלט<ref>וע"ד שגם בימות המשיח "יצטרכו לידע הלכות איסור והיתר טומאה וטהרה", אף שלא יצטרכו לעסוק בהם כיון ש"יהיו גלויים וידועים לכל איש ישראל בידיעה בתחלה בלי שכחה", כנ"ל סי"א.</ref> כדי לשלול '''אפשרות''' לענין בלתי־רצוי שיכול להיות כתוצאה ממציאות הרע '''בעולם''' (כמו שלפני חטא עה"ד היתה '''אפשרות''' לענין החטא ע"י מציאות הרע בעולם<ref>ראה גם סה"מ עטר"ת ע' תטו.</ref>). | |||
וענין זה (שלילת '''האפשרות''' לענין בלתי־רצוי) נעשה עי"ז ש"ויספת לך עוד שלש ערים", הוספת '''סוג חדש''' של ערי מקלט, התגלות חדשה ב"דברי תורה קולטין" – שזהו"ע ד"תורה חדשה מאתי תצא", התגלות טעמי תורה דפנימיות התורה, דכיון שפנימיות התורה היא '''למעלה משייכות לבירור טוב ורע''', לכן קולטת את האדם באופן ששוללת גם '''האפשרות''' לענין בלתי־רצוי. | וענין זה (שלילת '''האפשרות''' לענין בלתי־רצוי) נעשה עי"ז ש"ויספת לך עוד שלש ערים", הוספת '''סוג חדש''' של ערי מקלט, התגלות חדשה ב"דברי תורה קולטין" – שזהו"ע ד"תורה חדשה מאתי תצא", התגלות טעמי תורה דפנימיות התורה, דכיון שפנימיות התורה היא '''למעלה משייכות לבירור טוב ורע''', לכן קולטת את האדם באופן ששוללת גם '''האפשרות''' לענין בלתי־רצוי. | ||
ויש לומר, שערי מקלט שבזמן הזה, '''שש''' ערים, הם כנגד '''ששה''' סדרי משנה (כולל פירושן בגמרא), שבהם נתבארו כל פרטי הדינים דאיסור והיתר טומאה וטהרה חיוב ופטור שעל ידם נעשה בירור העולם, וערי מקלט שיתוספו בימות המשיח, שלש ערים, הם כנגד ההוספה והחידוש בכללות התורה – "אוריאן '''תליתאי'''", '''שלש''' ערים – ע"י '''ההתגלות''' דפנימיות התורה | ויש לומר, שערי מקלט שבזמן הזה, '''שש''' ערים, הם כנגד '''ששה''' סדרי משנה (כולל פירושן בגמרא), שבהם נתבארו כל פרטי הדינים דאיסור והיתר טומאה וטהרה חיוב ופטור שעל ידם נעשה בירור העולם, וערי מקלט שיתוספו בימות המשיח, שלש ערים, הם כנגד ההוספה והחידוש בכללות התורה – "אוריאן '''תליתאי'''", '''שלש''' ערים – ע"י '''ההתגלות''' דפנימיות התורה<ref>ראה אוה"ת שם: "ששה ערי מקלט י"ל עד"ז ששה סדרי משנה . . ג' ערי מקלט י"ל ע"ד אוריאן תליתאי . . כשירחיב ה' גבולנו צריך להוסיף ג' ערי מקלט והוא התגלות טעמי תורה לע"ל".</ref>. | ||
ויומתק יותר – ששלש הערים שיתוספו בימות המשיח הם "בערי הקיני והקניזי והקדמוני שנכרת לאברהם אבינו ברית עליהן ועדיין לא נכבשו, ועליהן נאמר בתורה ואם ירחיב ה' את גבולך" | ויומתק יותר – ששלש הערים שיתוספו בימות המשיח הם "בערי הקיני והקניזי והקדמוני שנכרת לאברהם אבינו ברית עליהן ועדיין לא נכבשו, ועליהן נאמר בתורה ואם ירחיב ה' את גבולך"<ref>רמב"ם הל' רוצח ושמירת נפש פ"ח ה"ד.</ref>, וידוע<ref>ראה בארוכה ד"ה אל תצר את מואב במאמרי אדהאמ"צ דברים בתחלתו.</ref> שכיבוש ארץ ז' אומות בנפש הו"ע בירור המדות, שזוהי כללות העבודה בזמן הזה, וכיבוש ארץ ג' אומות (קיני קניזי וקדמוני) בנפש הו"ע בירור המוחין שיהי' בימות המשיח, שאז תהי' ההתגלות ד"תורה חדשה מאתי תצא"<ref>ראה גם סה"מ עטר"ת ותש"ט שבהערה 26. ועוד.</ref>. | ||
יג. עפ"ז יש לבאר גם החידוש שבימות המשיח תהי' הלכה כב"ש: | יג. עפ"ז יש לבאר גם החידוש שבימות המשיח תהי' הלכה כב"ש: | ||
| שורה 143: | שורה 147: | ||
ובהקדם ביאור הפלוגתות דב"ש וב"ה, ב"ש אוסרים וב"ה מתירים – שהפלוגתא היא בנוגע לאופן פעולת התורה בבירור העולם: | ובהקדם ביאור הפלוגתות דב"ש וב"ה, ב"ש אוסרים וב"ה מתירים – שהפלוגתא היא בנוגע לאופן פעולת התורה בבירור העולם: | ||
בדברים שהם בודאי בלתי־רצויים, לכו"ע הבירור הוא באופן של דחי', "שמאל דוחה" | בדברים שהם בודאי בלתי־רצויים, לכו"ע הבירור הוא באופן של דחי', "שמאל דוחה"<ref name=":5">סנהדרין קז, ב. וש"נ. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד הי"ז.</ref> – טמא אסור ופסול; בדברים שהם בודאי מותרים, עניני הרשות, לכו"ע הבירור הוא באופן של קירוב, "ימין מקרבת"<ref name=":5" /> – טהור מותר וכשר, ע"י ההשתמשות בהם לשם שמים, "כל מעשיך יהיו לשם שמים"<ref>אבות פ"ב מי"ב. רמב"ם הל' דעות ספ"ג.</ref> ו"בכל דרכיך דעהו"<ref>משלי ג, ו. רמב"ם שם. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ב.</ref>, שעי"ז נעשה בהם בירור וזיכוך ועלי' לקדושה; ובדברים שיש ספק האם צריכים לדחותם או שיכולים (ובמילא צריכים) לקרבם ולהעלותם לקדושה, משום שהרע אינו ניכר ונראה בפועל ובגלוי, כי אם בכח ובהעלם בלבד, וכיו"ב – פליגי ב"ש וב"ה<ref>ולהעיר מביאור הלשיטתייהו דב"ש וב"ה, שב"ש אזלי בתר בכח, וב"ה אזלי בתר בפועל (ראה בארוכה "הדרן על ששה סדרי משנה" (ס' השיחות תשמ"ח ח"ב ע' 645 ואילך)).</ref>: | ||
ב"ש | ב"ש<ref>ראה זח"ג רמה, א. טעמי המצוות להאריז"ל פ' תצא. תניא בהקדמה. שם אגה"ק סי"ג. ובכ"מ.</ref> (ששרש נשמתם מבחי' הגבורות) – נטיית שכלם היא להחמיר, לדחות ולאסור גם הענינים שהרע שבהם הוא בכח ובהעלם בלבד, וב"ה (ששרש נשמתם מבחי' החסדים) – נטיית שכלם היא להקל, לקרב ולהתיר הדברים שאין בהם רע בפועל ובגלוי. | ||
וחילוק זה מרומז גם בשמותיהם | וחילוק זה מרומז גם בשמותיהם<ref>להעיר ממארז"ל "ר"מ הוה דייק בשמא" (יומא פג, ב. וראה בארוכה (ע"ד הענין דמדרש שמות) תשובות וביאורים הנ"ל ס"א. וש"נ).</ref>: "שמאי" – מלשון "'''השם''' אורחותיו"<ref>מו"ק ה, סע"א. וש"נ.</ref>, ששוקל דרכיו בתכלית הזהירות גם מענינים דרע הנעלם, וכשמוצא שיש בהם רע הנעלם דוחה ואוסר אותם. ו"הלל" – מלשון "'''בהלו''' נרו עלי ראשי"<ref>איוב כט, ג.</ref>, שהו"ע של אור וגילוי, המשכת אור הקדושה גם במקום שיש רע בכח ובהעלם<ref>ראה לקו"ת שה"ש מח, סע"ב ואילך. ובכ"מ.</ref>. | ||
ויש להוסיף, שהחילוק בין ב"ש וב"ה הוא גם בדרגת התורה שעל ידה נעשה בירור העולם: | ויש להוסיף, שהחילוק בין ב"ש וב"ה הוא גם בדרגת התורה שעל ידה נעשה בירור העולם: | ||
| שורה 157: | שורה 161: | ||
בזמן הזה, שמצב העולם הוא שרוב בני־אדם אינם שייכים לדרגתם של ב"ש לשקול ולדקדק דרכיהם בתכלית הזהירות גם מרע הנעלם ולבררו ע"י דרגא נעלית בתורה – הלכה כב"ה, וב"ש במקום ב"ה אינה משנה, ועד שכש"נמנו ורבו ב"ש על ב"ה", "אותו היום . . הי' קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל", כי, עי"ז שדוחים ומרחקים מגבול הקדושה דברים שהיו יכולים לקרבם ולהעלותם לקדושה '''במילא''' ניתוסף כח בלעו"ז. | בזמן הזה, שמצב העולם הוא שרוב בני־אדם אינם שייכים לדרגתם של ב"ש לשקול ולדקדק דרכיהם בתכלית הזהירות גם מרע הנעלם ולבררו ע"י דרגא נעלית בתורה – הלכה כב"ה, וב"ש במקום ב"ה אינה משנה, ועד שכש"נמנו ורבו ב"ש על ב"ה", "אותו היום . . הי' קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל", כי, עי"ז שדוחים ומרחקים מגבול הקדושה דברים שהיו יכולים לקרבם ולהעלותם לקדושה '''במילא''' ניתוסף כח בלעו"ז. | ||
אבל בימות המשיח תהי' הלכה כב"ש – כיון שישתנה שיקול הדעת בטבע השכל דחכמי ישראל בהתאם לשינוי מצב העולם בימות המשיח | אבל בימות המשיח תהי' הלכה כב"ש – כיון שישתנה שיקול הדעת בטבע השכל דחכמי ישראל בהתאם לשינוי מצב העולם בימות המשיח<ref>להעיר מטעמי המצוות שבהערה 119: "אלו ואלו דברי אלקים חיים, כי כל אחד ואחד דיבר אמת לפי מקומו (דרגתו), אלא שההלכה הוא '''לפי הזמן'''".</ref> (ע"פ הכלל ש"אין לו לדיין אלא מה שעיניו '''רואות'''") כדעת ב"ש – כי, לאחרי שיושלם בירור הטוב מן הרע, יהיו כולם במעמד ומצב ד"השם אורחותיו", לדקדק ולשקול דרכיהם בתכלית הזהירות גם מרע '''הנעלם''' (בהעלם ובכח), ועד לשלילת '''האפשרות''' דענין בלתי־רצוי – ע"י '''דחיית וריחוק''' הדברים שיש בהם רע הנעלם (כיון שנשאר עדיין בעולם מציאות הרע, כנ"ל סי"ב); וענין זה יהי' ע"י התגלות דרגא נעלית יותר בתורה ("מחדדי טפי") אצל כל בנ"י – "תורה חדשה מאתי תצא", טעמי וסודות התורה, שלהיותם למעלה משייכות לבירור העולם, נשללת על ידם אפילו '''האפשרות''' לענינים בלתי־רצויים. | ||
יד. ויש להוסיף, שגם בקשר ובשייכות לחג השבועות, "זמן מתן תורתנו" – שבו ניתנה כל התורה כולה, כולל גם ה"תורה חדשה (ש)מאתי תצא" (כנ"ל ס"ד) – מצינו דוגמת הענין דהלכה כב"ש, מעין ודוגמת החידוש דהלכה כב"ש בימות המשיח[125]: | יד. ויש להוסיף, שגם בקשר ובשייכות לחג השבועות, "זמן מתן תורתנו" – שבו ניתנה כל התורה כולה, כולל גם ה"תורה חדשה (ש)מאתי תצא" (כנ"ל ס"ד) – מצינו דוגמת הענין דהלכה כב"ש, מעין ודוגמת החידוש דהלכה כב"ש בימות המשיח[125]: | ||
| שורה 207: | שורה 211: | ||
היינו, ששחיטת שור הבר היא תוכן הסך־הכל '''דכללות''' מעשינו ועבודתינו בבירור העולם, ולכן, יתגלה בזה תכלית השלימות דכללות העבודה, שגם הענינים הכי נעלים דהשגת השלילה (לויתן, עלמא דאתכסייא) יומשכו באופן של השגת החיוב (שור הבר, עלמא דאתגלייא), שלכן יתיר הקב"ה אכילת שור הבר בשחיטה אסורה, עי"ז ש"תורה חדשה מאתי תצא, חידוש תורה מאתי תצא", שגם הדרגא הכי נעלית בתורה, "'''מאתי'''" דייקא, שאינה יכולה להתגלות בזמן הזה, ושייך בה רק השגת השלילה בלבד – "(מאתי) '''תצא'''", שתצא ותומשך ותבוא למטה באופן של השגת החיוב, ש"יהיו כל ישראל חכמים גדולים '''ויודעים''' דברים הסתומים '''וישיגו''' דעת בוראם '''כפי כח האדם''', שנאמר[149] כי מלאה הארץ (עלמא דאתגלייא) דעה את ה' כמים לים (עלמא דאתכסייא) מכסים"[150]. | היינו, ששחיטת שור הבר היא תוכן הסך־הכל '''דכללות''' מעשינו ועבודתינו בבירור העולם, ולכן, יתגלה בזה תכלית השלימות דכללות העבודה, שגם הענינים הכי נעלים דהשגת השלילה (לויתן, עלמא דאתכסייא) יומשכו באופן של השגת החיוב (שור הבר, עלמא דאתגלייא), שלכן יתיר הקב"ה אכילת שור הבר בשחיטה אסורה, עי"ז ש"תורה חדשה מאתי תצא, חידוש תורה מאתי תצא", שגם הדרגא הכי נעלית בתורה, "'''מאתי'''" דייקא, שאינה יכולה להתגלות בזמן הזה, ושייך בה רק השגת השלילה בלבד – "(מאתי) '''תצא'''", שתצא ותומשך ותבוא למטה באופן של השגת החיוב, ש"יהיו כל ישראל חכמים גדולים '''ויודעים''' דברים הסתומים '''וישיגו''' דעת בוראם '''כפי כח האדם''', שנאמר[149] כי מלאה הארץ (עלמא דאתגלייא) דעה את ה' כמים לים (עלמא דאתכסייא) מכסים"[150]. | ||
----*) בתור השתתפות ב"כינוס תורה" שמתקיים באסרו־חג (וראה לקמן סי"ד). | ----*) בתור השתתפות ב"כינוס תורה" שמתקיים באסרו־חג (וראה לקמן סי"ד). | ||
[125]) ובלשון רבינו הזקן בתניא פל"ו: "וכבר הי' לעולמים מעין זה בשעת מתן תורה". | [125]) ובלשון רבינו הזקן בתניא פל"ו: "וכבר הי' לעולמים מעין זה בשעת מתן תורה". | ||