דבר מלכות משפטים (ב): הבדלים בין גרסאות בדף

תיקונים
(תיקונים)
(תיקונים)
 
שורה 13: שורה 13:
ושמא גרים<ref>ברכות ז, ב. וראה בארוכה תשובות וביאורים (קה"ת תשל"ד) ס"א*. וש"נ.
ושמא גרים<ref>ברכות ז, ב. וראה בארוכה תשובות וביאורים (קה"ת תשל"ד) ס"א*. וש"נ.


'''*) נדפס גם באגרות־קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"א ע' רפו ואילך.''' המו"ל'''.'''</ref>: '''משה''' – קו התורה, '''יצחק''' – קו העבודה, '''ותפארת'''<ref>וי"ל שרומז גם על ההתכללות דכל ג' הקוין יחד – בספר אחד.</ref> (קו השלישי) – גמילות חסדים.
'''<nowiki>*</nowiki>) נדפס גם באגרות־קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"א ע' רפו ואילך.''' המו"ל'''.'''</ref>: '''משה''' – קו התורה, '''יצחק''' – קו העבודה, '''ותפארת'''<ref>וי"ל שרומז גם על ההתכללות דכל ג' הקוין יחד – בספר אחד.</ref> (קו השלישי) – גמילות חסדים.


ומעלה נוספת ועיקרית – עריכתו והוצאתו־לאור באופן נאה ומהודר, כהציווי בכל עניני תומ"צ: "זה א־לי ואנוהו<ref>בשלח טו, ב.</ref>, התנאה לפניו במצוות"<ref>שבת קלג, ב. וש"נ. וראה רמב"ם סוף הל' איסורי המזבח: "כל דבר שהוא לשם הא־ל הטוב (ש)יהי' מן הנאה והטוב . . וכן הוא אומר כל חלב לה' וגו'". וראה בארוכה לקו"ש חכ"ז (ע' 8 ואילך) – ביאור החילוק בין החיוב ד"כל חלב לה'" שעיקרו בנוגע להחפצא שהוא לשם א־ל (גדר הקרבן), להחיוב ד"התנאה לפניו במצוות" שעיקרו הוא בנוגע להגברא. וראה הערה 14.</ref>, ומודגש במיוחד בנוגע לכתיבת ספר תורה<ref>להעיר מהשייכות לפרשת השבוע – "ויכתוב משה את כל דברי ה' גו' ספר הברית", "מבראשית ועד מתן תורה ומצוות שנצטוו במרה"* (כד, ד־ז ובפרש"י).
ומעלה נוספת ועיקרית – עריכתו והוצאתו־לאור באופן נאה ומהודר, כהציווי בכל עניני תומ"צ: "זה א־לי ואנוהו<ref>בשלח טו, ב.</ref>, התנאה לפניו במצוות"<ref>שבת קלג, ב. וש"נ. וראה רמב"ם סוף הל' איסורי המזבח: "כל דבר שהוא לשם הא־ל הטוב (ש)יהי' מן הנאה והטוב . . וכן הוא אומר כל חלב לה' וגו'". וראה בארוכה לקו"ש חכ"ז (ע' 8 ואילך) – ביאור החילוק בין החיוב ד"כל חלב לה'" שעיקרו בנוגע להחפצא שהוא לשם א־ל (גדר הקרבן), להחיוב ד"התנאה לפניו במצוות" שעיקרו הוא בנוגע להגברא. וראה הערה 14.</ref>, ומודגש במיוחד בנוגע לכתיבת ספר תורה<ref>להעיר מהשייכות לפרשת השבוע – "ויכתוב משה את כל דברי ה' גו' ספר הברית", "מבראשית ועד מתן תורה ומצוות שנצטוו במרה"* (כד, ד־ז ובפרש"י).
שורה 35: שורה 35:
ג. ויה"ר והוא העיקר שתיכף ומיד ממש תהי' השלימות ד"(ספר) '''זכרון'''" – "ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו"<ref>מלאכי ג, טז.</ref>, "כל הנמצא כתוב בספר"<ref>דניאל יב, א.</ref> – "זכרנו<ref>נוסח ברכת שופרות במוסף דר"ה.</ref> בזכרון טוב לפניך ופקדנו<ref>ושייך גם לר"ח* – "יעלה ויבוא . . ויפקד ויזכר זכרוננו ופקדוננו".
ג. ויה"ר והוא העיקר שתיכף ומיד ממש תהי' השלימות ד"(ספר) '''זכרון'''" – "ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו"<ref>מלאכי ג, טז.</ref>, "כל הנמצא כתוב בספר"<ref>דניאל יב, א.</ref> – "זכרנו<ref>נוסח ברכת שופרות במוסף דר"ה.</ref> בזכרון טוב לפניך ופקדנו<ref>ושייך גם לר"ח* – "יעלה ויבוא . . ויפקד ויזכר זכרוננו ופקדוננו".


'''*) ולהעיר, שר"ה הוא גם''' ר"ח '''(תשרי).'''</ref> בפקודת ישועה כו'", הישועה העיקרית דגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.
'''<nowiki>*</nowiki>) ולהעיר, שר"ה הוא גם''' ר"ח '''(תשרי).'''</ref> בפקודת ישועה כו'", הישועה העיקרית דגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.


וכן שלימות הענין ד"'''ספר'''" – ספר תורה, ספרו של '''משה''' רבינו – בלימוד "תורה חדשה מאתי תצא"<ref>ישעי' נא, ד. ויק"ר פי"ג, ג.</ref>, תורתו של משיח, "גואל ראשון (משה) הוא גואל אחרון"<ref>ראה שמו"ר פ"ב, ד. לקו"ש חי"א ע' 8 ואילך. וש"נ.</ref> (משיח), ומתוך שלימות השמחה – "אז ימלא שחוק פינו"<ref>תהלים קכו, ב. וראה ברכות לא, א.</ref>, ענינו של "'''יצחק'''".
וכן שלימות הענין ד"'''ספר'''" – ספר תורה, ספרו של '''משה''' רבינו – בלימוד "תורה חדשה מאתי תצא"<ref>ישעי' נא, ד. ויק"ר פי"ג, ג.</ref>, תורתו של משיח, "גואל ראשון (משה) הוא גואל אחרון"<ref>ראה שמו"ר פ"ב, ד. לקו"ש חי"א ע' 8 ואילך. וש"נ.</ref> (משיח), ומתוך שלימות השמחה – "אז ימלא שחוק פינו"<ref>תהלים קכו, ב. וראה ברכות לא, א.</ref>, ענינו של "'''יצחק'''".


ואז תהי' גם השלימות ד"תפארת"<ref>להעיר ממארז"ל "התפארת זו מתן תורה" (ברכות נח, סע"א), שהיתה פעם אחת ויחידית, ובמילא כוללת גם ה"תורה חדשה מאתי תצא".</ref> – "התהלה '''והתפארת''' (ולפנ"ז "האדרת והאמונה", וכל שאר הענינים דכל אותיות הא"ב, וא"ב כפול<ref>להעיר מהשייכות ד"כפל" לגאולה (ראה פרדר"א פמ"ח. יל"ש ר"פ לך לך. ד"ה לך לך תרכ"ז. תר"ל. ועוד).</ref>, שכולל כל הענינים כולם) '''לחי עולמים'''", כמ"ש בתפלת שחרית דיום השבת, ובהמשך לזה "מלך מהולל בתשבחות", ועד ל"הבוחר בשירי זמרה מלך יחיד חי העולמים", שלימות ההילול (התהלה) השיר והתפארת לחי העולמים – ב"בית העולמים"<ref>רמב"ם הל' ביהב"ח פ"א ה"ב.</ref>, ביהמ"ק השלישי, "מקדש אדנ־י כוננו ידיך"<ref>בשלח טו, יז ובפרש"י.</ref>, כש"צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך"<ref>תהלים קמ, יד.</ref>, תיכף ומיד ממש.{{הערות שוליים}}*) יצא לאור לקראת ה"שלושים" לפטירת הרה"ח וכו' התמים ר' משה יצחק ע"ה העכט, ע"פ הוראת – יבדלח"ט – כ"ק אדמו"ר שליט"א בש"פ וארא, מבה"ח שבט (וראה בארוכה סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 862 (לעיל ע' 212) ואילך). '''המו"ל'''.
ואז תהי' גם השלימות ד"תפארת"<ref>להעיר ממארז"ל "התפארת זו מתן תורה" (ברכות נח, סע"א), שהיתה פעם אחת ויחידית, ובמילא כוללת גם ה"תורה חדשה מאתי תצא".</ref> – "התהלה '''והתפארת''' (ולפנ"ז "האדרת והאמונה", וכל שאר הענינים דכל אותיות הא"ב, וא"ב כפול<ref>להעיר מהשייכות ד"כפל" לגאולה (ראה פרדר"א פמ"ח. יל"ש ר"פ לך לך. ד"ה לך לך תרכ"ז. תר"ל. ועוד).</ref>, שכולל כל הענינים כולם) '''לחי עולמים'''", כמ"ש בתפלת שחרית דיום השבת, ובהמשך לזה "מלך מהולל בתשבחות", ועד ל"הבוחר בשירי זמרה מלך יחיד חי העולמים", שלימות ההילול (התהלה) השיר והתפארת לחי העולמים – ב"בית העולמים"<ref>רמב"ם הל' ביהב"ח פ"א ה"ב.</ref>, ביהמ"ק השלישי, "מקדש אדנ־י כוננו ידיך"<ref>בשלח טו, יז ובפרש"י.</ref>, כש"צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך"<ref>תהלים קמ, יד.</ref>, תיכף ומיד ממש.
 
{{הערות שוליים}}
<nowiki>*</nowiki>) יצא לאור לקראת ה"שלושים" לפטירת הרה"ח וכו' התמים ר' משה יצחק ע"ה העכט, ע"פ הוראת – יבדלח"ט – כ"ק אדמו"ר שליט"א בש"פ וארא, מבה"ח שבט (וראה בארוכה סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 862 (לעיל ע' 212) ואילך). '''המו"ל'''.
 
[[קטגוריה:דבר מלכות|ב]]
[[קטגוריה:דבר מלכות|ב]]
[[קטגוריה:דבר מלכות · ספר שמות|כ]]
[[קטגוריה:דבר מלכות · ספר שמות|כ]]