2,372
עריכות
תיקונים
(תיקונים) |
(תיקונים) |
||
| שורה 211: | שורה 211: | ||
<sup>[17]</sup>) בהשקפה ראשונה יש לומר, שהשייכות שביניהם היא '''בצירופם יחד''' – שהקיום ד"מחני" הוא בפרשה שקורין בסמיכות לזמן מיתת משה* (ועפ"ז תתורץ השאלה למה נקבע בפרשת תצוה דוקא). אבל, מסתבר יותר לומר שיש גם קשר ושייכות '''בתוכנם''' של ב' הטעמים – מיתת משה בשבעה באדר, ואמירתו "מחני נא". | <sup>[17]</sup>) בהשקפה ראשונה יש לומר, שהשייכות שביניהם היא '''בצירופם יחד''' – שהקיום ד"מחני" הוא בפרשה שקורין בסמיכות לזמן מיתת משה* (ועפ"ז תתורץ השאלה למה נקבע בפרשת תצוה דוקא). אבל, מסתבר יותר לומר שיש גם קשר ושייכות '''בתוכנם''' של ב' הטעמים – מיתת משה בשבעה באדר, ואמירתו "מחני נא". | ||
'''*) אף שבספרים שהובא הטעם ד"מחני נא" לא נזכר ע"ד הקשר למיתתו בשבעה באדר.''' | '''<nowiki>*</nowiki>) אף שבספרים שהובא הטעם ד"מחני נא" לא נזכר ע"ד הקשר למיתתו בשבעה באדר.''' | ||
<sup>[18]</sup>) ראה נזיר יד, א ובתוד"ה אמר. ועד"ז בפי' הרא"ש שם. | <sup>[18]</sup>) ראה נזיר יד, א ובתוד"ה אמר. ועד"ז בפי' הרא"ש שם. | ||
| שורה 329: | שורה 329: | ||
<sup>[75]</sup>) ועפ"ז יש לבאר הטעם שלא הזכיר הזכות דמזל דגים, כמ"ש "וידגו לרוב בקרב הארץ", "מה הדגים שבים מים מכסין עליהם ואין עין הרע שולטת בהם וכו'" – כיון שדגים קאי על העצם דישראל* שלמעלה מגדר של זכות, בחינת "אין". | <sup>[75]</sup>) ועפ"ז יש לבאר הטעם שלא הזכיר הזכות דמזל דגים, כמ"ש "וידגו לרוב בקרב הארץ", "מה הדגים שבים מים מכסין עליהם ואין עין הרע שולטת בהם וכו'" – כיון שדגים קאי על העצם דישראל* שלמעלה מגדר של זכות, בחינת "אין". | ||
'''*) משא"כ בשאר החדשים – "זכות יוסף", "זכות פרץ וזרח", "זכות דניאל" וכיו"ב – מודגשת הזכות המיוחדת של צדיקים אלו, ולא העצם דישראל שהוא בכל ישראל בשוה.''' | '''<nowiki>*</nowiki>) משא"כ בשאר החדשים – "זכות יוסף", "זכות פרץ וזרח", "זכות דניאל" וכיו"ב – מודגשת הזכות המיוחדת של צדיקים אלו, ולא העצם דישראל שהוא בכל ישראל בשוה.''' | ||
<sup>[76]</sup>) ראה שו"ת הרשב"א ח"א ס"ט. | <sup>[76]</sup>) ראה שו"ת הרשב"א ח"א ס"ט. | ||
| שורה 371: | שורה 371: | ||
<sup>[95]</sup>) ולהעיר, שבהשגחה פרטית הגיעה ידיעה בערב ש"ק זה ע"ד יהודי '''שזכה''' ב"דינא בהדי נכרי". ואף שמדובר במאורע של איש פרטי, מ"מ, מצד הציווי "ואהבת לרעך כמוך" (וכמודגש בסידורו של רבינו הזקן: "נכון לומר קודם התפלה הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך"), ה"ז שייך גם לכל בנ"י, הן בנוגע להשתתפות בשמחתו, והן בנוגע להוספה* בהצלחת בנ"י בעניני העולם בחודש אדר ד"בריא מזלי'", מתוך הרחבה ועשירות, באופן ד"ויגבה לבו בדרכי ה'" (דברי הימים־ב יז, ו. וראה לקו"ש חכ"ב ע' 159 ואילך. וש"נ). | <sup>[95]</sup>) ולהעיר, שבהשגחה פרטית הגיעה ידיעה בערב ש"ק זה ע"ד יהודי '''שזכה''' ב"דינא בהדי נכרי". ואף שמדובר במאורע של איש פרטי, מ"מ, מצד הציווי "ואהבת לרעך כמוך" (וכמודגש בסידורו של רבינו הזקן: "נכון לומר קודם התפלה הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך"), ה"ז שייך גם לכל בנ"י, הן בנוגע להשתתפות בשמחתו, והן בנוגע להוספה* בהצלחת בנ"י בעניני העולם בחודש אדר ד"בריא מזלי'", מתוך הרחבה ועשירות, באופן ד"ויגבה לבו בדרכי ה'" (דברי הימים־ב יז, ו. וראה לקו"ש חכ"ב ע' 159 ואילך. וש"נ). | ||
'''*) וע"פ מארז"ל (יומא פג, ב) "דייק בשמא" – שמו יוסף, לשון הוספה, ושייך לכל בנ"י, שנקראים ע"ש יוסף (פרש"י תהלים פ, ב. ועוד).''' | '''<nowiki>*</nowiki>) וע"פ מארז"ל (יומא פג, ב) "דייק בשמא" – שמו יוסף, לשון הוספה, ושייך לכל בנ"י, שנקראים ע"ש יוסף (פרש"י תהלים פ, ב. ועוד).''' | ||
<sup>[96]</sup>) אסתר ט, א. | <sup>[96]</sup>) אסתר ט, א. | ||
| שורה 519: | שורה 519: | ||
<sup>[168]</sup>) ונתינת כח מיוחדת בקביעות שנה זו שבאחד עשר באדר (שחל בשבת) נעשית השלימות דשבעה באדר – שהשלימות '''דאחד עשר''' נמשכת ומתגלה '''בשבעת'''* ימי הבנין (גדרי העולם), שגם בחודש אדר (שמצ"ע הוא למעלה מהעולם (כנ"ל ס"ו ובהערה 88)) נעשית כבר השלימות שבחודש ניסן. | <sup>[168]</sup>) ונתינת כח מיוחדת בקביעות שנה זו שבאחד עשר באדר (שחל בשבת) נעשית השלימות דשבעה באדר – שהשלימות '''דאחד עשר''' נמשכת ומתגלה '''בשבעת'''* ימי הבנין (גדרי העולם), שגם בחודש אדר (שמצ"ע הוא למעלה מהעולם (כנ"ל ס"ו ובהערה 88)) נעשית כבר השלימות שבחודש ניסן. | ||
'''*) ולהעיר ע"ד הרמז שמאמר המדרש (שבהערה 23) ע"ד מזלו של חודש אדר הוא בפרשה''' ז' '''פיסקא''' י"א''', וכן "נשיא אחד ליום" שנאמר בחנוכת המשכן בחודש ניסן הוא בפרק''' ז' '''פסוק''' י"א '''– דיש לומר, שבזה מרומז שגם בחודש אדר יכולה להיות המשכת וגילוי בחי' י"א בז', כמו בחודש ניסן.''' | '''<nowiki>*</nowiki>) ולהעיר ע"ד הרמז שמאמר המדרש (שבהערה 23) ע"ד מזלו של חודש אדר הוא בפרשה''' ז' '''פיסקא''' י"א''', וכן "נשיא אחד ליום" שנאמר בחנוכת המשכן בחודש ניסן הוא בפרק''' ז' '''פסוק''' י"א '''– דיש לומר, שבזה מרומז שגם בחודש אדר יכולה להיות המשכת וגילוי בחי' י"א בז', כמו בחודש ניסן.''' | ||
<sup>[169]</sup>) נשא ז, עב. | <sup>[169]</sup>) נשא ז, עב. | ||