שיחת ט"ו שבט תשנ"ב - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
== משיחות חמשה עשר בשבט* ה'תשנ"ב ==
== משיחות חמשה עשר בשבט* ה'תשנ"ב ==
{{דבר מלכות}}א. ענינו המיוחד של חמשה עשר בשבט<ref>נוסף על המעלה ד"קיימא סיהרא באשלמותא" ביום חמשה עשר שבכל חודש, ועאכו"כ וביתר שאת וביתר עוז בחודש האחד עשר, שקשור עם בחי' "אחד עשר" שלמעלה מכל עשר ספירות, כמדובר (סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 317 (לעיל ע' 258) ואילך).</ref> – שאין אומרים בו תחנון<ref>להעיר, שבימים שאין אומרים תחנון '''אין צורך''' בתחנון, כלומר, לא זו בלבד שהענינים דתחנון '''נעשים מעצמם''' (ללא אמירת תחנון) מצד מעלת היום, אלא שמלכתחילה אין צורך בהענין דתחנון.</ref>, וגם לא במנחה שלפניו<ref>שו"ע או"ח סקל"א ס"ו. השלמה לשו"ע אדה"ז שם ס"ח. סידור אדה"ז לפני ובא לציון גואל.</ref> – שהוא "'''ראש השנה לאילן'''", כדאיתא במשנה<ref>ריש מס' ר"ה.</ref>: "באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי ב"ש, ב"ה אומרים בחמשה עשר בו", והלכה כב"ה<ref name=":0">רמב"ם הל' תרומות פ"ה הי"א. הל' מע"ש פ"א ה"ב.</ref>.
{{ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב}}א. ענינו המיוחד של חמשה עשר בשבט<ref>נוסף על המעלה ד"קיימא סיהרא באשלמותא" ביום חמשה עשר שבכל חודש, ועאכו"כ וביתר שאת וביתר עוז בחודש האחד עשר, שקשור עם בחי' "אחד עשר" שלמעלה מכל עשר ספירות, כמדובר (סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 317 (לעיל ע' 258) ואילך).</ref> – שאין אומרים בו תחנון<ref>להעיר, שבימים שאין אומרים תחנון '''אין צורך''' בתחנון, כלומר, לא זו בלבד שהענינים דתחנון '''נעשים מעצמם''' (ללא אמירת תחנון) מצד מעלת היום, אלא שמלכתחילה אין צורך בהענין דתחנון.</ref>, וגם לא במנחה שלפניו<ref>שו"ע או"ח סקל"א ס"ו. השלמה לשו"ע אדה"ז שם ס"ח. סידור אדה"ז לפני ובא לציון גואל.</ref> – שהוא "'''ראש השנה לאילן'''", כדאיתא במשנה<ref>ריש מס' ר"ה.</ref>: "באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי ב"ש, ב"ה אומרים בחמשה עשר בו", והלכה כב"ה<ref name=":0">רמב"ם הל' תרומות פ"ה הי"א. הל' מע"ש פ"א ה"ב.</ref>.


ולכן מנהג ישראל<ref>מג"א או"ח שם. השלמה שם.</ref> לאכול ביום זה מיני פירות, ובפרט פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, שבה מודגש ענינו של "ראש השנה לאילן" '''לדינא''' – "לענין מעשר"<ref>"שאין מעשרין פירות האילן שחנטו קודם (ט"ו ב)שבט על שחנטו לאחר (ט"ו ב)שבט" (פרש"י ורע"ב ר"ה שם. רמב"ם שם).</ref>.
ולכן מנהג ישראל<ref>מג"א או"ח שם. השלמה שם.</ref> לאכול ביום זה מיני פירות, ובפרט פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, שבה מודגש ענינו של "ראש השנה לאילן" '''לדינא''' – "לענין מעשר"<ref>"שאין מעשרין פירות האילן שחנטו קודם (ט"ו ב)שבט על שחנטו לאחר (ט"ו ב)שבט" (פרש"י ורע"ב ר"ה שם. רמב"ם שם).</ref>.