לקוטי אמרים פרק לח: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
ש. א. העביר את הדף לקוטי אמרים פרק ל"ח לשם לקוטי אמרים פרק לח בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון
מ (ש. א. העביר את הדף לקוטי אמרים · פרק לח לשם לקוטי אמרים פרק ל"ח בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון)
מ (ש. א. העביר את הדף לקוטי אמרים פרק ל"ח לשם לקוטי אמרים פרק לח בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון)
 
(7 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט
{{פרק תניא}}
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים ל"ה-מ')
|הסתרה=כן
|מוסתר=כן
|תמונה=
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים לה-מ}}}}
{{תניא}}
'''פרק לח – מעשה בלא כוונה – כגוף בלא נשמה'''
 
==מבוא לפרק==
לאחר שבשלושת הפרקים הקודמים התבארה מעלה המעשה על פני הכוונה שבמצוות{{הערה|אהבה ויראה.}}, מבאר פרק זה{{הערה|והשניים הבאים אחריו, [[לקוטי אמרים · פרק לט|לט]] ו[[לקוטי אמרים · פרק מ|מ]]}} את הצד השני: חשיבות הכוונה שבמעשה{{הערה|מדוע חשוב שקיום התורה לא יהיה "כמצוות אנשים מלומדה", אלא שלימוד התורה, קיום המצוות והתפילה יהיו חדורים ברגש של אהבה ויראה.}}
 
==גוף הפרק==
{{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל"ח}}
 
==סיכום הפרק==
הקב"ה רוצה בכוונה לא פחות מאשר במצווה עצמה. ולכן, אף שעיקר '''המשכת''' האלוקות היא על ידי מעשה המצווה ("גוף" המצווה) – עיקר '''הגילוי בנפש''' הוא על ידי כוונתה ("נשמת" המצווה).
 
ובכוונה עצמה שתי דרגות:
:* א) אהבה שכלית{{הערה|אהבה שמתעוררת על ידי התבוננות, המבוארת בפרקים הראשונים של תניא (עד [[לקוטי אמרים · פרק יז|פרק יז]]).}} לעומת מעשה המצווה היא כנשמת '''האדם''' לגבי גופו.
:* ב) אהבה המסותרת{{הערה|אהבתה הטבעית של הנפש האלוקית, המבוארת בפרקים [[לקוטי אמרים · פרק יח|יח]]־[[לקוטי אמרים · פרק כה|כה]].}} היא כנשמת בעלי חיים{{הערה|המונהגים על ידי טבעם ולא על ידי שכלם.}}.
 
==מושגים יסודיים בפרק==
*דומם צומח חי מדבר
*אהבה המסותרת
 
==לקריאה נוספת==
[[לקוטי שיחות · כרך ד - קרח|לקוטי שיחות, כרך ד', פרשת קרח]]
 
{{סדרה|הקודם=[[לקוטי אמרים · פרק לז|פרק לז]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[לקוטי אמרים · פרק לט|פרק לט]]}}
 
[[קטגוריה:תניא · לקוטי אמרים]]
 
{{הערות שוליים}}