אגרת הקודש סימן ז
אגרת הקודש ז' – אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו
מבוא לאגרת
אגרת זו מבארת את משמעות המילים חלק וגורל בעבודת ה' – איך אפשר לומר "חלק" על הקב"ה? ומה ההבדל בין "חלק" לבין "גורל"?
- האגרת מעלה על נס את חשיבותו של כל אחד ואחת מבני ישראל כפרט: בכללות חייב כל אחד בכל המצוות, אבל בפרטיות לכל דור העבודה המיוחדת לו, ובפרטי פרטיות לכל אחד ואחת העבודה המיוחדת לו לשמה ירדה נשמתו הפרטית לעולם.
- לגבי סידור אגרת זו באמצע האגרות המדברות במעלת הצדקה אולי אפשר לומר, שאחרי שיהודי "תופס" שצדקה נותנת לו חיים מאושרים בגשמיות[1], וגם חיים מאושרים ברוחניות[2] וגם מקיימת את כל העולם[3] ולמעלה מכל זאת שנותנים לו דבר שאינו מערכו ולא מגיע לו כלל[4], מובן ופשוט שהוא מכריז מיד אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו!
גוף האגרת
תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן ז'
סיכום האגרת
"חלקם" של ישראל הוא שמירת תורה ומצוות, ועל ידם ממשיכים ישראל את חיות העולמות:
- בכללות נחלקת חיות זו לתרי"ג המשכות (הנמשכות ע"י הנשמה – הכלולה מתרי"ג, ומקיימת תרי"ג מצוות),
- ובפרטות היא נחלקת לאין־ספור הלכות הנמשכות ע"י אין־ספור נשמות.
המשכת החיות היא ע"י תורה ומצוות, אבל גילוי ההמשכה הוא בשעת התפילה.
- על פי כל הנ"ל יובן מהו "חלק" ומהו "הגורל":
- חלק העבודה הכללית של שמירת תורה ומצוות.
- גורל היא עבודתו הפרטית של האדם, הניתנת לו מלמעלה בלי טעם. לדעת מהי אצלי עבודה זו[5] הוא ע"י שימת לב לעבודה שבה יש לי חיות מיוחדת[6].
קישורים חיצוניים
- תניא לעם באתר חב"ד – אור אין סוף.
| הקודם: סימן ו' |
פרקי אגרת הקודש | הבא: סימן ח' |