אגרת הקודש סימן א
אגרת הקודש א' – פותחין בברכה
מבוא לאגרת
כפתיחה לאוסף אגרות הקודש של רבינו הזקן, בחרו בניו אגרת הפותחת בברכה לחסידים – פותחין בברכה. עיקר תוכן האגרת (שלימוד תורת הנגלה הוא עניין 'סגולי' הנותן את הכח לכל עבודת ה') נשנה כמה פעמים בתורת אדמו"ר הזקן[1].
גוף האגרת
סיכום האגרת
אגרת זו נכתבה ע"י אדמו"ר הזקן שלוש פעמים, כאשר בכל פעם הוסיף בה נדבך:
- א) חלקה הראשון של האגרת – המדבר בעניין מעלת לימוד הש"ס – כתב אדמו"ר הזקן למחונכיו לפני נסיעתו הראשונה למגיד (כנראה בחודש תמוז תקכ"ד, בעת שהיה בגיל 19):
כשם שחגורה[2] מחזקת את המותנים והיא הנותנת להם את הכח להחזיק את הגוף (הראש, הלב והזרועות), כך תושבע"פ (לימוד הש"ס) היא "חגורה" הנותנת לאמונה את הכח להחזיק את "גוף" העבודה בשכל ורגש (במוח ובלב).
- ב) את חלקה השני[3] הוסיף לאחר כתשעה חודשים (כשחזר לביתו, לחג הפסח תשכ"ה):
ולכאורה תורה שבע"פ היא למטה מתורה שבכתב – ומדוע היא הנותנת כח ומחזקת את האמונה? כי דווקא בה מתגלה הרצון העליון, שלמעלה מעלה מתורה שבכתב.
ומוסיף, שהזמן המתאים להפיח את הרוח באמונה ולהחדירה בנפש[4], לחזק את הראש והלב (להתבונן באחדות ה' ולעורר אהבת ה' ויראתו) הוא תפילת שחרית.
- ג) את חלקה האחרון – המדבר בחשיבות התפילה – כתב רק 25 שנים מאוחר יותר:
עיקר העבודה הפנימית (חיזוק הזרועות והראש = התבוננות בגדולת ה' עד שמשפיע על המידות) הוא בשעת תפילת שחרית, ולכן אפילו בימות החול חובה להתפלל במתינות – לפחות שעה וחצי.
קישורים חיצוניים
- תניא לעם באתר חב"ד – אור אין סוף.
הערות שוליים
- ↑ כדוגמת המאמר יהודה אתה יודוך אחיך שבליקוטי תורה בפרשת ויחי, המסביר שמלבד המבואר בפרק ה' בתניא על התאחדות האדם עם אלוקות, יש בלימוד הנגלה עניין נוסף ועיקרי – שהוא המעמיד את כל עבודת ה'.
- ↑ האגרת מבארת את הפסוק "חגרה בעוז מותניה", שבמשלי ל"א י"ז.
- ↑ המסביר את הטעם שדוקא תורה שבע"פ היא ה'חגורה' הנותנת כח ב'מתניים'
- ↑ הצורך בזה: כי תושבע"פ רק ממשיכה את האמונה אבל לא מגלה אותה. במקום אחר (במאמר משנת תקס"ג המבאר אגרת זו) ממשיל זאת אדמו"ר הזקן לגחלים עמומות, שכדי להבעירן ולהוציא מהן אש גלויה יש לנפוח בהן.