קונטרס אחרון פרק ז
וצדקה כנחל איתן
מבוא לפרק
באגרת זו מבאר אדמו"ר הזקן[1] מעלה בצדקה שטרם הוזכרה, שהיא ה"נחל איתן" הממשיך את עצם הנפש[2] בלב.
איתן הוא ביטול הנשמה לאלוקות שיתגלה רק לעתיד לבוא, אך הצדקה משולה לנחל, שממשיך מעין גילוי זה בלב גם היום.
גוף הפרק
סיכום הפרק
במקומות רבים באגרות הקודש נזכרו כבר עניינים שונים, שפועלים רחמים הבאים לפועל בצדקה[3], אך כאן מבואר עניין שטרם הוסבר: שהתעוררות רחמים רבים על ניצוץ אלוקות שבנפשו מגלה בלב את הביטול של עצם הנפש.
אלא שהתעוררות הרחמים לבד אינה מספקת וצריך גם פעולה ממשית של "אתערותא דלתתא" – נתינת צדקה בפועל.
- משתי סיבות נקראת בחינת 'חכמה' שבנשמה 'איתן':
- א. עניין החכמה הוא תוקף ההתקשרות באלוקות.
- ב. אותיות אית"ן מורות על עתיד[4], כי היום נמצאת בחינה זו בגלות ותתגלה רק לעתיד לבוא.
- למרות זאת, מעין גילוי זה שייך גם היום:[5] ע"י רחמים בעניין גשמי – צדקה.