אגרת התשובה פרק ו
פרק ו' – הטעם שמעבירות לא מתים
(תירוץ שאלה שהתעוררה בסוף הפרק הקודם)
מבוא לפרק
בסוף הפרק הקודם נאמר שיהודי לא יכול לקבל חיות מהקליפות כי חייו הגשמיים הם מנשמתו, ולכן הוא מת כשעובר על רצון ה' – ואיך זה מתאים עם המציאות?
גוף הפרק
תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה - פרק ו'
סיכום הפרק
הסיבה שהעובר עבירה ממשיך לחיות היא, כי בזמן הגלות מתלבשת השכינה בקליפות ואז מקבל גם היהודי את חייו משם[1]. ואם (חס ושלום) נכרתת נשמתו – נמשכים חייו מהקליפות עצמן.
ומכיוון שבסופו של דבר קשור יהודי תמיד (גם החוטא הגדול ביותר) ל"ראש החבל" – נמצא שהוא הוא הממשיך את השכינה לגלות ואת החיות לקליפות.
ועל פי כל הנ"ל[2] מובנת מטרת התשובה (להחזיר השפעת השכינה למקומה). אבל איך חוזרים בתשובה? על כך בפרק הבא[3].