אגרת התשובה פרק יב
פרק י"ב – טעם השמחה ביסורי הגוף
מבוא לפרק
התבאר לעיל, ששמחה הוא תנאי עיקרי לתשובה עילאה, אך לא התבאר איך אפשר להיות בשמחה[1]
גוף הפרק
סיכום הפרק
הדרך בה יכול גם בעל תשובה לשמוח ביסורי הגוף[2] היא, להתבונן שיסורים אלו ממרקים עוונותיו ומצילים אותו מדין קשה פי כמה בעולם הבא.
ומסיים ומסכם אדמו"ר הזקן את התניא[3] על שלושת חלקיו[4] במילים ודעת לנבון נקל ומשכיל על דבר ימצא טוב, דהיינו:
הערות שוליים
- ↑ אמנם בחלק הראשון (בפרקים כו־כח, וכן ל"ג־ל"ד) מוסברת הדרך לשמחה, אך העצות שם מועילות רק לבינוני, לא לבעל תשובה (מטעם שמבואר במפרשי התניא).
- ↑ יסורים מהשמים או מידי הבריות.
- ↑ אגרת התשובה וקונטרס אחרון נוספו לתניא בשנת תקע"ד (בשנה שאחרי הסתלקותו), וכאן סיים אדמו"ר הזקן את התניא.
- ↑ ליקוטי אמרים, שער היחוד והאמונה ואגרת התשובה.
- ↑ מידות, אמונה ותשובה.
- ↑ עניין הדיבור, מלכות.
- ↑ "מציאה" היא למעלה ממדידה והגבלה.
- ↑ ואמרו חז"ל אין טוב אלא תורה.