לקוטי אמרים פרק י
| תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים א-יב) | |
|---|---|
|
פרק י' – הצדיק
מבוא לפרק
אחרי שהוסברה מהות הנפש האלוקית[1], הבהמית[2] והמלחמה שביניהן[3], אפשר להבין את חמשת המדרגות שהוזכרו בפרק א'[4]. בפרק זה יתבארו שתי המדרגות שבצדיקים, ושאר המדרגות בשני הפרקים הבאים.
גוף הפרק
תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק י'
סיכום הפרק
הצדיק הוא מי שהצליח להגביר את נפשו האלוקית עד שניצח במלחמה והכריע לגמרי את נפשו הבהמית.
מצד ה"עשה טוב" – שכלו, רגשותיו, מחשבתו, דיבורו ומעשיו הם אך ורק בתורה ומצוות, ומצד ה"סור מרע" – הוא מואס ושונא באמת כל דבר שאינו קדושה[5].
ובזה שתי מדרגות כלליות:
אם רק גרש וביטל את הנפש הבהמית, אך לא הפכה לטוב – נקרא צדיק ורע לו (או צדיק שאינו גמור).
אך אם הפך את נפשו הבהמית מרע לטוב (ואין בו רע אלא טוב בלבד) – נקרא צדיק וטוב ולו (או צדיק גמור).
לקריאה נוספת
- הרב יוסף ויינברג, ביאור משולב לפרק י', מתוך הספר שיעורים בספר התניא
- הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, נצחון הנפש האלוקית, ביאור רחב לפרק י' מתוך הספר פניני התניא