לקוטי אמרים פרק י

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
גרסה מ־00:09, 22 באפריל 2025 מאת ש. א. (שיחה | תרומות) (יצירת דף חדש)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים א-יב)
תבנית:עץ תניא/ליקוטי אמרים א-יב
תניא
דף השער וההקדמה
דף השערהסכמה אהסכמה בהסכמה גהקדמת המלקט
לקוטי אמרים
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יבפרק יגפרק ידפרק טופרק טזפרק יזפרק יחפרק יטפרק כפרק כאפרק כבפרק כגפרק כדפרק כהפרק כופרק כזפרק כחפרק כטפרק לפרק לאפרק לבפרק לגפרק לדפרק להפרק לופרק לזפרק לחפרק לטפרק מפרק מאפרק מבפרק מגפרק מדפרק מהפרק מופרק מזפרק מחפרק מטפרק נפרק נאפרק נבפרק נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטןפרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת התשובה
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת הקודש
סימן אסימן בסימן גסימן דסימן הסימן וסימן זסימן חסימן טסימן יסימן יאסימן יבסימן יגסימן ידסימן טוסימן טזסימן יזסימן יחסימן יטסימן כסימן כאסימן כבסימן כגסימן כדסימן כהסימן כוסימן כזסימן כחסימן כטסימן לסימן לאסימן לב
קונטרס אחרון
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק ט
הוספות
מורה שיעור בספר התניאמפתחות לספר התניא

פרק י' – הצדיק

מבוא לפרק

אחרי שהוסברה מהות הנפש האלוקית[1], הבהמית[2] והמלחמה שביניהן[3], אפשר להבין את חמשת המדרגות שהוזכרו בפרק א'[4]. בפרק זה יתבארו שתי המדרגות שבצדיקים, ושאר המדרגות בשני הפרקים הבאים.

גוף הפרק

תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק י'

סיכום הפרק

הצדיק הוא מי שהצליח להגביר את נפשו האלוקית עד שניצח במלחמה והכריע לגמרי את נפשו הבהמית.

מצד ה"עשה טוב" – שכלו, רגשותיו, מחשבתו, דיבורו ומעשיו הם אך ורק בתורה ומצוות, ומצד ה"סור מרע" – הוא מואס ושונא באמת כל דבר שאינו קדושה[5].

ובזה שתי מדרגות כלליות:

אם רק גרש וביטל את הנפש הבהמית, אך לא הפכה לטוב – נקרא צדיק ורע לו (או צדיק שאינו גמור).

אך אם הפך את נפשו הבהמית מרע לטוב (ואין בו רע אלא טוב בלבד) – נקרא צדיק וטוב ולו (או צדיק גמור).

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. בפרקים א'־ה'.
  2. בפרקים ו'־ח'.
  3. בפרק הקודם
  4. צדיק וטוב לו, צדיק ורע לו, רשע וטוב לו, רשע ורע לו ובינוני.
  5. ואפילו דברים המותרים, שאין בהם שום צד איסור.