לקוטי אמרים פרק טז
| תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים י"ג-כ"ה) | |
|---|---|
|
פרק טז – שני הכללים הגדולים בעבודת השם
מבוא לפרק
עד כאן הובנו היטב כוחות הנפש שבאדם והעניינים המוכרחים כהכנה לעבודה. בפרקים הבאים יוסבו שני אופני עבודה המתאימים לשני סוגי אנשים: עבודת השם למי שדעתו יפה[1] ועבודת השם למי שאין דעתו יפה[2].
בפרק זה יוסברו שני הכללים הגדולים בעבודת מי שדעתו יפה.
גוף הפרק
סיכום הפרק
בעבודת האדם שני כללים גדולים:
א. להתבונן בגדולת ה' עד שההתבוננות תעורר את הרגש (אהבה ויראה).
ב. לדעת שעבודתו אמיתית, מושלמת ורצויה גם אם אינו מצליח לעורר רגש.
ומדוע? לכאורה בלי רגש לא עולה העבודה לעולמות העליונים – ואיך תהיה אמיתית? מסביר הרבי:
א. גם כשהשכל לא מעלה את הרגש – הקב"ה מצרף את מחשבתו למעשיו ומעלה אותם לעולם הבריאה[3].
ב. גם בלי צירוף זה עולה עבודתו לעולם היצירה (מצד האהבה מסותרת, שקיימת בשלימות אצל כולם).