לקוטי אמרים פרק יז
| תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים י"ג-כ"ה) | |
|---|---|
|
פרק י"ז – קרוב אליך
מבוא לפרק
אחרי שהוסברה מעלת הבינוני ועבודתו מתעוררת בלב כל אחד שאלה: איך קובעת התורה שמדרגה גבוהה ועבודה נפלאה זו "קרובה"? כיצד היא שייכת אליי? ומה פירוש תיבת "לעשותו"? מסביר הרבי שלמרות הכל, קרוב לכל אחד ואחד להגיע לדרגת ה"בינוני".
גוף הפרק
תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק י"ז
סיכום הפרק
המוח בטבעו שליט על הלב, ולכן התבוננות בגדולת השם מביאה בהכרח[1] לפחות ל"הסכמה"[2]. דהיינו, כדי להיות "בינוני" ולשמור בפועל במעשה את כל התורה והמצוות מספיקה גם "הסכמה" זו, ואין צורך ברגש ממש[3] (החלטה והסכמה זו במוח ובלב נקראת "אהבה במוחו ותעלומות ליבו").
אכן, הרשע[4] לא יכול אפילו להתחיל לעבוד את השם לפני שיעשה תשובה[5].
הערות שוליים
- ↑ אלא אם כן חולה האדם בטמטום הלב – מחלה רוחנית שבפרק כ"ט תוסבר תרופתה.
- ↑ "הסכמה" פירושו החלטה נפשית חזקה – "כך ואי אפשר אחרת", שבאה בעקבות התבוננות ומסקנה.
- ↑ אלא שבהמשך, החל מפרק ל"ה ועד סוף התניא, יבואר באריכות גדולה מעלת המעשה הבא מתוך רגש.
- ↑ שאצלו המוח לא שליט על הלב.
- ↑ וכיצד עושים תשובה מתבאר באגרת התשובה, החלק השלישי של התניא.