לקוטי אמרים פרק יט
| תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים י"ג-כ"ה) | |
|---|---|
|
פרק י"ט – עניינה של האהבה המסותרת
מבוא לפרק
בפרק זה מסתיים ביאור עניינה של האהבה המסותרת שהותחל בפרק הקודם. בפרק הקודם התבארו שורשה וכיצד היא ירושה לנו, ובפרק זה מבואר עניינה וכיצד היא כוללת בתוכה גם יראה.
גוף הפרק
תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק י"ט
סיכום הפרק
עניינה
האהבה המסותרת הפוכה מכל שאר סוגי האהבות שבעולם:
אהבה היא משיכה. אך בעוד שאר כל האהבות[1] הן להשיג לעצמו את הדבר האהוב[2], באהבה זו לא רק שהנשמה לא רוצה להשיג לעצמה כלום אלא להיפך ממש: היא "מחפשת" רק להכלל ולהתבטל (באלוקות)[3] וכמשל אור הנר, שכשיפרד מהפתילה תתבטל לגמרי מציאותו, ואף על פי כן זהו טבעו. לכן לא נקראת אהבה זו "שכלית" אלא "אהבה טבעית"[4].
כוללת בתוכה יראה
מכיוון שמגודל אהבתה ותשוקתה לאלוקות פוחדת הנשמה ממה שמפריד אותה – הרי היא כוללת בתוכה גם יראה.
נקראת אהבה מסותרת
כי כל עוד שולטת הנפש הבהמית באדם[5] היא מסתירה על "טבע" זה של הנשמה, והאדם אינו מודע כלל לקיומו.
עצם הנשמה לא יכול להיות בגלות
פעולת הנשמה בגוף יכולה להיות בגלות, אך לא עצם הנשמה[6]. והעיקר[7]: נסיון בדבר אמונה מעיר את עצם הנשמה, ואהבתה המסותרת מתגלה.
הערות שוליים
- ↑ ה"נושא" שלהן.
- ↑ כלומר, המרכז הוא ה"אני".
- ↑ דהיינו, לא זו בלבד שאינה נובעת מ"חשבון" שכלי, אלא הרי זה היפך השכל ממש. שהרי כאשר יתמלא רצונה – תתבטל מציאותה.
- ↑ לומר לך, שאינה נובעת מהשכל אלא הרי היא ה"טבע" של הנשמה.
- ↑ והנשמה האלוקית נמצאת בגלות אצלה.
- ↑ כלומר, לב האדם יכול להמשך לגשמיות, אך לא האמונה והאהבה של עצם הנשמה.
- ↑ על עניין זה מבוסס כל המשך ההסבר בששת הפרקים הבאים.