אגרת הקודש סימן יג
אגרת הקודש י"ג – מה רב טובך אשר צפנת ליראיך
מבוא לאגרת
בעשר האגרות הקודמות[1] מובאים טעמים רבים ושונים מדוע חייב אדם לתת צדקה בהרחבה.
מוסיפה אגרת זו שגם מי שכל הסיבות לעיל לא שייכות אצלו[2], הנה מצד החסד הבלתי מוגבל הצפון גם אצל "יראיך" – גם הוא צריך לתת צדקה בהרחבה.
- יש להעיר, שלא כל האגרת[3] הובאה בתניא. בשלימותה היא מודפסת באג"ק אדמו"ר הזקן.
גוף האגרת
תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן י"ג
סיכום האגרת
בתחילת האגרת מבאר אדמו"ר הזקן שבנשמות ישראל ישנם שני סוגים כלליים: בעלי החסד[4], ויראיך[5]. בהמשכה מוסבר שכל אחד מהסוגים כלול גם מהשני (ולכן גם ביראים צפון חסד בלי גבול). ולכן התביעה (לתת צדקה בהרחבה) היא גם מהיראים.