אגרת הקודש סימן י

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
גרסה מ־15:26, 22 באפריל 2025 מאת ש. א. (שיחה | תרומות) (הפעיל הגנה על הדף "אגרת הקודש סימן י'": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן)))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תניא
דף השער וההקדמה
דף השערהסכמה אהסכמה בהסכמה גהקדמת המלקט
לקוטי אמרים
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יבפרק יגפרק ידפרק טופרק טזפרק יזפרק יחפרק יטפרק כפרק כאפרק כבפרק כגפרק כדפרק כהפרק כופרק כזפרק כחפרק כטפרק לפרק לאפרק לבפרק לגפרק לדפרק להפרק לופרק לזפרק לחפרק לטפרק מפרק מאפרק מבפרק מגפרק מדפרק מהפרק מופרק מזפרק מחפרק מטפרק נפרק נאפרק נבפרק נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטןפרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת התשובה
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת הקודש
סימן אסימן בסימן גסימן דסימן הסימן וסימן זסימן חסימן טסימן יסימן יאסימן יבסימן יגסימן ידסימן טוסימן טזסימן יזסימן יחסימן יטסימן כסימן כאסימן כבסימן כגסימן כדסימן כהסימן כוסימן כזסימן כחסימן כטסימן לסימן לאסימן לב
קונטרס אחרון
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק ט
הוספות
מורה שיעור בספר התניאמפתחות לספר התניא

סימן י' – חסדי ה' כי לא תמנו

מבוא לאגרת

באגה"ק זו מסביר אדמו"ר הזקן את הנאמר באגרת התשובה פרק ג' שצדקה מועילה לתשובה.

האגרת מוסיפה על קודמותיה[1], שצדקה מועילה לא רק בתחומי הקדושה והחולין, אלא גם לחוטאים.
נקודת ההסבר היא, שתשובה רק מעוררת את מקור החסד הרוחני האין סופי. אבל להורידו בפועל[2] צריך עבודה מיוחדת: נתינת צדקה בלי הגבלה[3].

  • בשיעור היומי חילק הרבי הריי"צ את האגרת לחמישה ימים: ארבע ימים לומדים את הסבר העניין, והיוצא מזה לפועל ביום האחרון.

גוף האגרת

תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן י'

סיכום האגרת

  • מאחר והקב"ה צמצם את חסדו האין סופי במצוות בכדי שיוכל האדם לקבלו, לכל מצווה יש שיעור מצומצם[4] כיצד לקיימה.
  • אך כשצריך לתקן פגמים[5] יש להמשיך מהמקור חסד שאינו מצומצם. חסד עליון זה מתעורר ע"י תשובה, אבל נמשך בפועל רק ע"י צדקה.
היוצא לפועל בעבודת ה'

כדי לתקן את פגם העבירה (ע"י המשכת חסד בלי גבול) צריכה גם עבודת האדם להיות כך: לחוס על הדלים[6] בלי גבול. לא לדקדק ולעצור כשמגיע ל'חומש' אלא לתת ולתת בלי חשבון וגבול.

  • לגבי המשל שמביא הרבי "עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו" יש להעיר, שזהו רק משל מ'דרך העולם'[7], אך באגה"ק הבאה יתבאר שיחס זה לגוף הוא היפך תכלית כוונת בריאתו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. על מעלות הצדקה שהתבארו באגרות הקודמות, מאגרת ג' ועד ט'.
  2. בכדי למלא את הפגמים והחסרונות שגרמו העוונות.
  3. שזהו חסד בלי גבול כפי שהוא אצל האדם.
  4. ציצית י"ב גודלין, לולב ד' טפחים וכן כולן.
  5. שגרמו עוונות.
  6. המילה 'חסד' היא נוטריקון 'חס דל'.
  7. דהיינו, אם על רפואת הגוף מוכן אדם לבזבז כל כספו כל שכן וקל וחומר על רפואת הנפש.