אגרת הקודש סימן כז
סימן כ"ז – אהובי אחיי/ צדיקא דאתפטר רבי מנחם מענדל מוויטבסק (רבו של אדמו"ר הזקן) עלה לארץ בתקל"ז וכעבור 11 שנים הסתלק לעולמו. כשהגיעה הידיעה על כך לרוסיה[1] כתב אדמו"ר הזקן לחסידים אגרת ניחומין זו.
מבוא לאגרת
לעיתים קרובות נהג אדמו"ר הזקן לומר "ביאור" על מאמרים – אך לעולם לא על האגרות שכתב[2] – למעט זו (שהיא היחידה שיש עליה גם ביאור). בשונה מ'נוהג העולם', ביאורי אדמו"ר הזקן לא באים לפשט את הנאמר, אלא עמוקים יותר מהמאמרים עצמם (וכן באגרת זו).
בשתי אגרות אלו מוסבר בהרחבה שחיי הצדיק אינם בשריים אלא רוחניים, ולכן אין הסתלקותו מפרידה אותו ממקושריו, ואדרבה: אחר הסתלקותו יכולים תלמידו להתקר אליו יותר[3].
גוף האגרת
סיכום האגרת
אהובי אחיי אמרו חז"ל, שצדיק המסתלק משאיר חיים לכל ("שבק חיים לכל חי", שבק תרגומו השאיר). מסביר אדמו"ר הזקן שהכוונה היא הן ברוחניות והן בגשמיות:
ברוחניות: יכולים המקושרים אליו לקבל בפנימיות את חייו העצמיים (אמונה יראה ואהבה).
בעולם המעשה:
- א. הארה מעליית נשמתו פועלת על תלמידיו הרהורי תשובה והוספה במעשים טובים.
- ב. לאחר הסתלקותו מגין צדיק על העולם (בגשמיות) יותר מבחייו, והקרוב לו בחייו קודם לברכה.
ונמצא, שמכל הבחינות יכולים התלמידים להתקשר לצדיק אחרי הסתלקותו יותר מבחייו.
צדיקא דאתפטר
כאמור לעייל (במבוא) אגרת זו היא "ביאור" על הקודמת, אך לא ביאור המפשט אותה אלא אדרבה – המגלה בה עומק גדול יותר.
בתחילתה מוכיח אדמו"ר הזקן (מכמה פסוקים), את הנאמר באגרת שחיי הצדיק אינם בשריים (אלא אהבת ה', יראה ואמונה), ובהמשך מסביר כיצד יכולים תלמידיו לקבל מהם אחר הסתלקותו:
- קבלה הפנימית של עצם חיי הצדיק (שדובר עליה באגרת) היא מרוחו: לאחר ההסתלקות עולה רוח הצדיק לגן עדן (והיות ואויר גן עדן מתפשט סביב כל[4] אדם), ולכן כשמתקשר לרבו באהבה יכול לקבל משם את עצם רוח רבו.
- הארה באופן מקיף המביאה למעשים טובים (שדובר עליה באגרת) היא מנשמתו (העולה גבוה יותר, למעלה מגן עדן).
הערות שוליים
- ↑ כמה חודשים אחר כך, בתחילת תקמ"ט
- ↑ הגיעו לידינו כ200 מכתבים של אדמו"ר הזקן, חלקם כלליים וחלקם פרטיים, ועל אף אחד מהם לא נמצא "ביאור" למעט זו.
- ↑ דברי הרבי באגרת זו מתבססים על דברי הזוהר 'צדיקא דאתפטר אשתכח בכולהו עלמין יתיר מבחיוהי' [=צדיק שנפטר נמצא בכל העולמות יותר מבחייו].
- ↑ מאחר ואויר גן עדן אינו מוגבל הוא מתפשט סביב כל אדם.