אגרת הקודש סימן כח

גרסה מ־20:18, 22 באפריל 2025 מאת ש. א. (שיחה | תרומות) (יצירת דף חדש)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

סימן כ"ח – למה נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה

תניא
דף השער וההקדמה
דף השערהסכמה אהסכמה בהסכמה גהקדמת המלקט
לקוטי אמרים
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יבפרק יגפרק ידפרק טופרק טזפרק יזפרק יחפרק יטפרק כפרק כאפרק כבפרק כגפרק כדפרק כהפרק כופרק כזפרק כחפרק כטפרק לפרק לאפרק לבפרק לגפרק לדפרק להפרק לופרק לזפרק לחפרק לטפרק מפרק מאפרק מבפרק מגפרק מדפרק מהפרק מופרק מזפרק מחפרק מטפרק נפרק נאפרק נבפרק נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטןפרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת התשובה
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת הקודש
סימן אסימן בסימן גסימן דסימן הסימן וסימן זסימן חסימן טסימן יסימן יאסימן יבסימן יגסימן ידסימן טוסימן טזסימן יזסימן יחסימן יטסימן כסימן כאסימן כבסימן כגסימן כדסימן כהסימן כוסימן כזסימן כחסימן כטסימן לסימן לאסימן לב
קונטרס אחרון
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק ט
הוספות
מורה שיעור בספר התניאמפתחות לספר התניא

מבוא לאגרת

אגרת זו כתב אדמו"ר הזקן למחותנו רבי לוי יצחק מברדיטשוב לנחמו על פטירת בנו, הצדיק רבי מאיר מפיקוב[1]

הניחום שבאגרת הקודמת[2] אינו מתאים לניחום על הסתלקות צדיק שאינו נשיא (אדם 'פרטי') – אגרת זו משלימה את החסר.

גוף האגרת

תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן כ"ח

סיכום האגרת

אגרת זו נחלקה לשני פרקים:

  • בפרק הראשון מוסבר שכפרת פרה אדומה נעלית בהרבה מקרבן חטאת: חטאת ממשיכה אור פנימי ומכפרת רק על שוגג ואילו פרה אדומה ממשיכה אור מקיף ומטהרת אפילו את טומאת המת.
  • בפרק השני מוסבר שמיתת צדיקים דומה לפרה אדומה (ולא לחטאת) - מכיון שהיא ממשיכה אור מקיף ומכפרת על הזדונות:
בשעת הפטירה מתגלה עבודת האדם שעמל בה כל חייו. מסירת נפש הצדיק (בתפילה) המשיכה לספירת החכמה גילוי אלוקות משורשה (במזל "ונוצר"), וכשמתגלה המשכה זו (בפטירתו) היא מכפרת (לא רק על השגגות אלא) אפילו על הזדונות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בשנת תקס"ו.
  2. ותוכנו, שגם אחרי ההסתלקות אפשר להתקשר לנשיא, לרבי.