לקוטי אמרים · פרק א

תרשים ליקוטי אמרים א-יב

לפניך מפה כללית של הנושאים המבוארים בספר התניא בצורת תרשים זרימה. בתרשים זה מפורט ענף הבינוני (פרקים א-י"ב). בשורה השלישית נמצאים הקישורים לענפים הנוספים.                   כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך - לעשותו (דברים ל', י"ד)                                                                           עבודת הלב "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך" (פרקים א' - ל"ד)                 עבודת המעשה קיום המצוות מתוך אהבה ויראה (פרקים ל"ה - נ"ג)                                                                                             הבינוני פרקים א' - י"ב   עבודת הבינוני פרקים י"ג - כ"ה   עצות בעבודת השם פרקים כ"ו - ל"ד   דירה בתחתונים פרקים ל"ה - מ'   אהבת השם פרקים מ"א - נ'   מעלת העשיה בגשמיות פרקים נ"א - נ"ג                                 הבינוני פרקים א' - י"ב                                                                                                               הנפש ולבושיה פרקים א' - ח'                       מלחמת הנפשות פרקים ט' - י"ב                                                                                                                                                 הנפש האלוקית פרקים א' - ה'               הנפש הבהמית פרקים ו' - ח'       המלחמה פרק ט'   נצחון הנפש האלוקית - צדיק פרק י'   נצחון הנפש הבהמית - רשע פרק י"א   מלחמה מתמדת - בינוני פרק י"ב                                                                                               הנפש עצמה פרקים א' - ג'   לבושי הנפש פרקים ד' - ה'   מקורה מהקליפות פרק ו'   מהות ההבדל בין הדברים המותרים לאסורים פרק ז'   החומרה בדברים שדש האדם בעקביו פרק ח'                                                                             שתי הנפשות פרק א'   הנפש האלוקית פרקים ב' - ג'   הלבושים ומעלתם פרק ד'     המעלה המיוחדת שבלבוש המחשבה פרק ה'                                             מהות הנפש פרק ב'   מידות הנפש פרק ג'

תניא
דף השער וההקדמה
דף השער • הסכמה א • הסכמה ב • הסכמה ג • הקדמת המלקט
לקוטי אמרים
פרק א • פרק ב • פרק ג • פרק ד • פרק ה • פרק ו • פרק ז • פרק ח • פרק ט • פרק י • פרק יא • פרק יב • פרק יג • פרק יד • פרק טו • פרק טז • פרק יז • פרק יח • פרק יט • פרק כ • פרק כא • פרק כב • פרק כג • פרק כד • פרק כה • פרק כו • פרק כז • פרק כח • פרק כט • פרק ל • פרק לא • פרק לב • פרק לג • פרק לד • פרק לה • פרק לו • פרק לז • פרק לח • פרק לט • פרק מ • פרק מא • פרק מב • פרק מג • פרק מד • פרק מה • פרק מו • פרק מז • פרק מח • פרק מט • פרק נ • פרק נא • פרק נב • פרק נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן • פרק א • פרק ב • פרק ג • פרק ד • פרק ה • פרק ו • פרק ז • פרק ח • פרק ט • פרק י • פרק יא • פרק יב
אגרת התשובה
פרק א • פרק ב • פרק ג • פרק ד • פרק ה • פרק ו • פרק ז • פרק ח • פרק ט • פרק י • פרק יא • פרק יב
אגרת הקודש
סימן א • סימן ב • סימן ג • סימן ד • סימן ה • סימן ו • סימן ז • סימן ח • סימן ט • סימן י • סימן יא • סימן יב • סימן יג • סימן יד • סימן טו • סימן טז • סימן יז • סימן יח • סימן יט • סימן כ • סימן כא • סימן כב • סימן כג • סימן כד • סימן כה • סימן כו • סימן כז • סימן כח • סימן כט • סימן ל • סימן לא • סימן לב
קונטרס אחרון
פרק א • פרק ב • פרק ג • פרק ד • פרק ה • פרק ו • פרק ז • פרק ח • פרק ט

פרק א - שתי נפשות

הקדמה

"	הצמח צדק סיפר אשר, בראש השנה הראשונה לחייו - שנת תק"נ - אמר רבינו הגדול דרוש "משביעין אותו תהי צדיק וכו'", והוא הוא שלשת פרקים הראשונים של ספר התניא	"
– היום יום, ו' אדר ב'

התניא נפתח בהוכחה, שבינוני הוא אדם שאין בו עוונות כלל: לא עבר מעולם על מצוות לא תעשה, אפילו פעם אחת בחייו לא ביטל מצוות עשה, נזהר כל ימיו בכל איסורי דרבנן, ולא ביטל תורה אפילו רגע אחד בחייו.

וכיצד דרגא זו שייכת וקרובה מאד לכל אחד? הדבר יובן לאחר הקדמת הביאור לנאמר בכתבי האר"י ז"ל, שלכל יהודי יש שתי נפשות:

טקסט

►►               פרק א               ◄◄ פרק א תבנית:לקוטי אמרים · פרק א

סיכום

כדי להבין איך 'קרוב מאד לכל יהודי לקיים את כל התורה והמצוות, בלי להכשל לעולם בשום עבירה (ועוד מתוך חיות ורגש פנימיים) שומא עלינו להבין את מבנה הנפש וכוחותיה. המושכל הראשון שיש לדעת הוא, שנפש היהודי אינה אחת אלא שתיים. בשלושה עשר הפרקים הבאים יבואר עניין זה בפרטיות ובהרחבה.

הערות הרבי בפרק

הרבי מקשה, לכאורה אינו מובן למה מעתיק אדמו"ר הזקן בתניא גם דברי אביי "לא שביק כו'", והלא קושיתו היא ממאמר רבה כגון אנא בינוני?

ויש לומר דבזה מחזק קושיתו, דכיון דרואין בסוגיא דמקשין על המאמר דרבה ויודעין גדולתו, אם כן אף נתרץ בדוחק דרבה טעה בעצמו מפני ענותנותו (עדמ"ש בחדא"ג שם), או שלא רצה לגלות מעלתו, עדיין הקושיא במקומה עומדת בנוגע לאביי, דלמה לו להקשות מצד הבריות, היה לו לומר בפשיטות ברבה גופא, דאי אפשר לומר שהוא בינוני מאחר שלא פסק פומא מגירסא.

עוד מקשה הרבי, שהלשון בתניא הוא "לא שבק מר חיי לכל בריה וכו'" - למה מרמז בתיבת "וכו'", כיון שכבר נגמרו דברי אביי. ואם יש איזה רמז בזה, מפני מה לא פירשו, כמו שפירש שאר הקושיות?

הרבי מתרץ, שעל פי כמה נוסחאות אחרי דברי אביי הגירסא היא: אמר רבה ידע אינש בנפשיה אי צדיק הוא. והוא מענה על קושית אביי. ותוכנו - שאין אחד יכול לדעת ברור מהנעשה עם השני, כ"א ידע אינש בעצמו.

ולפי הקס"ד בתניא, דצדיק היינו שמרובין זכויותיו, קשה דהרי רבה בעצמו וכן אביי ששמשו ונתגדל אצלו ידעו שלא פסק פומא מגירסיה, אם כן איך אמר לו רבה תירוץ שיודע הוא בנפשו כו' - מה שראו הוא וגם אביי הפכו במוחש. ומה שלא כתב זה אדמו"ר הזקן בפירוש, יש לומר: א) מפני שאין הגירסא הנ"ל מוחלטת. ב) מפני שסוף סוף זהו הקושיא דלקמן: איך טעה רבה בעצמו כו'. - ומחוורתא כבתרייתא.

צילום דפוס התניא

• 

  עמוד 1

• 

  עמוד 2

• 

  עמוד 3

מושגים יסודיים

• צדיק
• בינוני
• רשע
• שם המושאל
• שם התואר
• נפש הבהמית
• קליפת נוגה
• שלוש קליפות הטמאות

לקריאה נוספת

• הרב יוסף ויינברג, ביאור משולב לפרק א', מתוך הספר שיעורים בספר התניא
• הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, "להיות" יהודי – לא רק בהתנהגות, ביאור רחב לפרק א' מתוך הספר פניני התניא

קישורים חיצוניים

• סרטון להמחשת מושגים מפרק א' בתניא

הערות שוליים

הקודם: הקדמת המלקט

פרקי לקוטי אמרים

הבא: פרק ב'