מכתב י"ג אייר תש"ל
מכתב י"ג אייר תש"ל
ב"ה י"ג אייר ה'תש"ל ברוקלין ניו יורק
לכל התלמידים והתלמידות[1][2] המשתתפים בפעולות יום הסגולה[3] ל"ג בעומר[4] ה' עליהם יחיו
שלום וברכה!
בנועם קבלתי הידיעה על דבר הפעולות הנערכות בקשר עם יום הסגולה ל"ג בעומר הבא עלינו לטובה. ויהי רצון שתהיינה בהצלחה רבה. והצלחה בזה, פירושה אשר פעולות אלו תכניסנה חיות וכוחות[5] נוספים בהליכה מחיל אל חיל בלימוד תורתנו, תורת חיים, שהיא הוראה בחיים - חיי היום יום - בדרך חיים ראויים לשמם; לימוד המביא לידי מעשה, קיום המצות[6] בהידור, עליהן נאמר וחי בהם.
ידוע סיפור הגמרא[7] בנוגע לל"ג בעומר, אשר תלמידי רבי עקיבא מתו משום שלא נהגו כבוד זה לזה, וביום הל"ג בעומר פסקו מלמות.
ככל סיפורי התורה, שגם הם תורה ותכליתם הוראה[8], יש בסיפור האמור על דבר תלמידי רבי עקיבא הוראה לכל אחד ואחת מבני ישראל, ובפרט התלמידים והתלמידות - שליט"א, ובהקדמה :
כיון שהגמרא מעידה שהם "תלמידי רבי עקִיבא", הרי מובן שהיו ראויים לתואר זה, היינו שלמדו באופן שהורה להם התנא הגדול והחכם הדגול[9] , בהתמדה ושקידה וקיימו מצוותי' במסירת-נפש[10].
מזה מובן שמה שלא נהגו כבוד זה לזה. לא הי' זה מחמת דברים של מה בכך, ח"ו, אלא הי' להם יסוד וטעם בזה בהתאם לערך "תלמידי רבי עקיבא".
והביאור בזה הוא על פי מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה שאין דיעותיהם[11] של בני אדם שוות, שמזה מובן שגם בעבודת השם יתברך, בלימוד התורה וקיום המצות, אינם שוים: אצל האחד כל זה בא בעיקר מתוך אהבת השם, אצל השני הוא בעיקר מתוך יראת השם, ואצל השלישי הוא בעיקר מתוך קבלת עול, וכו". - אף שכמובן ופשוט בנוגע למעשה אין חילוק ביניהם וקיימו התומ"צ במילואם ובשלימותם. - ובהיותם תלמידי רבי עקיבא, הרי בודאי שהיו אנשי אמת, שעבודתם היתה באמתיות ובפֶנימיות שהחדירה כל תוך-תוכם, באופן שדוקא דרכם נראתה להם הנכונה באמת, ומי שלא הגיע למדריגה זו הרי, לפי דעתם, חסר הוא בשלימות. והיות שהיו תלמידי ר' עקיבא שאמר "ואהבת לרעך כמוך - זה כלל גדול בתורה", לא הסתפקו בזה שכל אחד בעצמו הלך מחיל אל חיל בדרכו העולה בית א-ל אלא השתדלו גם כן להשפיע על חבריהם שגם הם יעבדו את השם באופן זה דוקא, ואלה שלא קיבלו הדבר - לא יכלו לנהוג בהם כבוד ככל הדרוש מתלמידי רבי עקיבא.
מהאמור מובן שסיפור הגמרא בנוגע לל"ג בעומר מלמדנו איך צריכה להיות הנהגת כל אחד ואחד מאתנו, וההוראה היא בשלשה ענינים :
א) עבודת השם, לימוד התורה וקיום המצוות, מצוות שבין אדם
הערות שוליים
- ↑ לכל התלמידים והתלמידות: כולל גם עפמש"נ: וכל בניך לימודי ה' - תלמידי ה' (ישעי' נד, יג ובמצו"צ שם). וראה ד"ה וכל בניך, תרפ"ט הביאור ע"ד החסידות.
- ↑ התלמידים והתלמידות: וע"פ הוראת חכז"ל: איזהו חכם הלומד מכל אדם (אבות רפ"ד. ולהעיר מתורת הבעש"ט בזה - נדפסה בסו"ס הזכרונות ח"א ע' שד"מ).
- ↑ ימי הסגולה: להעיר ממלאכי (ג, יז): ליום אשר אני עושה סגולה וחמלתי עליהם כאשר יחמול כאשר יחמול איש על בנו. ובשמו"ר (פי"ח, ז).
- ↑ ל"ג בעומר: ענינו וטעמיו מפורשים בפסוקים ע"ד הנגלה (טושו"ע או"ח סתצ"ג ובשו"ע אדמוה"ז שם), וכן ע"ד הסוד (פע"ח שכ"ב, פ"ז. ועוד). ע"ד החסידות (דרושי ל"ג בעומר). ועוד.
- ↑ חיות וכוחות: להעיר אשר לדעת מדרש ל"ג בעומר ח"י אייר הוא יום בו התחיל המן (שו"ת חת"ס חיו"ד סרל"ג. אבל מסיים שם דהוא דלא כהש"ס פר"ע. וראה קידושין לח, א. תוספתא סוטה פי"א, ב. ועוד).
- ↑ בהליכה .. בלימוד תורתנו .. מעשה, קיום המצוות: להעיר אשר רשב"י וחבריו תורתן אומנותן (שבת יא, א) וביחד עם זה למעשה מפסיקין (ירוש' ברכות פ"א ה"ב).
- ↑ סיפור הגמרא:יבמות (סב, ב) וראה ג"כ ב"ר פס"א, ג. קה"ר פי"א. אוצה"ג ליבמות שם. ובהמאירי שם: קבלה ביד הגאונים ז"ל כו'.
- ↑ סיפורי התורה .. הוראה: ראה זח"ג (קנב, א): ר"ש אמר כו'.
- ↑ התנא הגדול והחכם הדגול: ראה סנהדרין (פו, א) וכולהו אליבי' דרע"ק, ספרי ברכה (לד, ל), מנחות (כט, ב).
- ↑ בהתמדה .. במסירת נפש: ראה כתובות (סב, סע"ב. אדר"נ פ"ו, ב. ועוד). ברכות (סא, ב) כל ימי כו'. ד"ה וירח, ש"ת (וע"פ המבואר שם עניין מס"נ זו שהיא ע"פ השכל כו' מובן שלמדה לתלמידיו).
- ↑ שאין דעותיהם: ובתנחומא (פנחס י): כאו"א יש לו דעת בפ"ע. וראה סנהדרין לח, א.