אגרת הקודש סימן טו
סימן ט"ו – להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם
מבוא לאגרת
אגרת זו מבארת את עניין הספירות, שידיעת עניין זה היא מצווה רמה ונשאה המביאה ללב שלם, והוא היסוד לקיום אמיתי ופנימי של כל תרי"ג המצוות.
- יתכן שסודרה כאן משום שהיא מעין המשך לאגרת הקודמת: בקודמת התבאר שכל שנה יורד לעולם אור עליון יותר, וכאן מוסבר כיצד מתבטא גילוי האור בנשמה המלובשת בגוף[1].
גוף האגרת
סיכום האגרת
בתחילה מקדים שלנשמה יש שייכות לעשר הספירות, ולכן על ידי הנשמה אפשר להבין בהן קצת. אך מיד מבהיר שההבנה אפשרית רק במשל[2], אך בספירות עצמן (בנמשל) לא שייכת הבנה כלל.
- על פי הקדמה הנ"ל, מסביר כיצד הנפש השכלית היא משל לספירות כפי שהן משתקפות בנשמה (אך בספירות עצמן[3] אין שום הבנה כלל):
- המשל: לנפש השכלית יש שכל ומידות, ובכל אחת מהמידות יש חיצוניות ופנימיות.
- הנמשל: עניין הספירות כפי שהן משתקפות במידות ובמוחין של הנפש האלוקית.
