מאמר הפך ים ליבשה תשכ"ז - מוגה
|
דף זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הדף פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הדף. | |||
בס"ד. אחרון של פסח, בסעודה, ה'תשכ"ז
הפך ים[1] ליבשה בנהר ברגל נשמחה בו, והפירוש בזה הוא[2], הפך ים ליבשה בלשון עבר מדבר בקריעת ים סוף, בנהר יעברו ברגל לשון עתיד קאי על לעתיד לבוא, שאז יהיה והניף ידו[3] על הנהר בעים רוחו, לאחרי אשר והחרים ה' לים מצרים, ושם נשמחה לעתיד לעתיד לבוא בו, בו בעצמותו. מזה שמקשר הפך ים ובנהר יעברו, אף שזמן רב ביותר ביני,בן שהפך ים ליבשה הוא הנתינת כח שיהיה אחר כך בנהר יעברו ברגל, וכמו שכתוב כימי צאתך[4] מארץ מצרים אראנו נפלאות, שאין זה דוגמא בעלמא אלא שתלוי זה בזה, שהיציאה ממצרים מביאה להגאולה העתידה, ולכן נלמדים כמה פרטים של גאולה העתידה מגאולת מצרים. והנה עוד פירוש בזה[5] אשר כל הכתוב מדבר בקריעת ים סוף. דכל ג' הענינים היו בקריעת ים סוף. ועל פי זה מובן בפשיטות שישנם שייכות זה לזה, ומה שכתוב בנהר יעברו ברגל ושם נשמחה - לשון עתיד - מורה על התמידות[6]. דבכל עליה לרגל היה העברה בנהר, וגם בפשוטו הרי נהר הידוע וסתם נהר (בתנ"ך)[7] הרי זה נהר פרת[8], הנה הכח על זה וההתחלה היה בקריעת ים סוף. וכן שם נשמחה בו, דזהו מה שבקריעת ים סוף היתה שירת הים וכל אחד ואחד מראה באצבעו ואומר זה א-לי ואנוהו, נשמחה בו ובעצמותו, הנה כמו כן הוא בכל שמחה של מצוה ושמחת רגלים ועליה לרגל דאז יראה כו' שבא לראות את פני ה' בפרט[9]
הערות שוליים
- ↑ תהלים סו, ו.
- ↑ תו"א סד"ה וירא ישראל. ובכ"ם.
- ↑ ישעי' יא, טו. ובשניהם (בנהר בפת"ח הנהר) נהר הידוע.
- ↑ מיכה ז, טו.
- ↑ תו"א סד"ה אז ישיר. ד"ה לסוסתי ס"ו. ובכ"ם. ובסד"ה ואתה הרם להצ"צ - עוה"ת ע' תיח: בנהר יעברו שעלי' זו דקי"ס הוא למע' מבחי' נהר הידוע.
- ↑ עיין תו"ח ד"ה ואתה הרם. וראה ג"כ ד"ה דבר גו' וישובו - להצ"צ - פ"ה (אוה"ת ע' שצט)
- ↑ להעיר מבכורות נה, א.
- ↑ ראה תענית פ"א מ"ג.
- ↑ בתרגום (תהלים שם) ובכמה ממפרשי התנ"ך - עוד פי' דבנהר יעברו היינו בירדן בביאתם לארץ. ולהעיר אשר לולא שגרם החטא הייתה ביאה זו לעולם.וא"כ פי' זה נכלל בפי' הא'