תבנית:רש"י/יהושע פרק ו

(א) סגרת ומסגרת. כתרגומו אחידא בדשין דפרזלא ומתקפא בעברין דנחש:

(ד) היובלים. אילים:

(ה) במשוך. בתקיעה אחרונה בהאריך התוקע את הקול: תחתיה. במקומה:

(ט) והחלוץ. בני ראובן ובני גד היו עוברים לפניהם לפי שהיו בני גד גבורים ומכים בזרוע חזקה כמו שנאמר (דברים לג, כ) וטרף זרוע אף קדקד:

(יג) והמאסף. שבט דן הנוסע אחרון והוא מאסף את כל המתעכבים האחרונים:

(טו) ביום השביעי. שבת היה:

(יז) והיתה העיר חרם. הקדש כי היום שבת קדש וראוי להיות קדש שלל הנשלל בו:

(יח) ועכרתם. לשון מים עכורים:

(כג) ויבואו הנערים המרגלים. כאן היו צריכים זירוז ונעשו כנערים זריזים ובלילה הראשון היו כמלאכים ששמרו עצמן מן העבירה עם רחב הזונה לכך נקראו שם מלאכים ולכך נקראו אנשים מלאכים נערים:

(כו) בבכורו ייסדנה ובצעירו. בתחלת יסוד שיבנה בה ימות בנו הבכור ויקברנו וילך עד שימות הצעיר בגמר המלאכה היא הצבת הדלתות: