שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן פט
שולחן ערוך אורח חיים פט א
א אנשי כנסת הגדולה תיקנו להתפלל בכל יום שלשה תפלות של י"ח ברכות[1] שהתפללו האבות[2] וקבעו שתים מהן חובה שהן שחרית ומנחה כנגד ב' תמידין שהן חובה בכל יום[3] ושל ערבית תקנו רשות כנגד איברים ופדרים שאם לא נתעכלו מבעוד יום הם קרבים והולכים כל הלילה[4] אבל עכשיו כבר קבלוהו כל ישראל עליהם לחובה כמו שיתבאר במקומה[5]. וכשרבו האפיקורסין בישראל והיו מצירין להם מאד ומסיתין את העם לכפור בתורה שבעל פה[6] עמד רבן גמליאל ובית דינו והוסיפו ברכת המינים בכל תפלת י"ח[7]. וזמן התפלות הוא כזמן התמידין[8] שתמיד של שחר זמנו מתחיל משעלה עמוד השחר שהוא אור הנוצץ מהחמה במזרח מהלך ד' מילין קודם נץ החמה[9] אלא שהיו ממתינים עד שהאיר כל פני המזרח עד שבחברון לפי שפעם אחת באו לידי טעות על ידי שעלה מאור הלבנה ודימו שהוא אור הנוצץ במזרח בשחר[10] ונמשך זמנו עד סוף שעה ד'[11] מעלות השחר שהוא שליש היום[12] שמכאן ואילך אינו נקרא בקר[13]. לפיכך גם תפלת השחר זמנה מתחיל מעלות השחר[14] אלא שלכתחלה מצוה להתחיל עם נץ החמה דהיינו אחר יציאתה[15] ולא קודם לכן משום שנאמרטז יראוך עם שמש וגו' וראוי ליזהר בזה בימי הסליחות שרגילין להקדים קודם נץ החמה ואינו נכוןיז אבל בדיעבד אם עבר והתפלל משעלה עמוד השחר יצאיח ואף לכתחלה יכול לעשות כן בשעת הדחק כמו שיתבאריט. ונמשך זמנהכ עד סוף שליש היוםכא שצריך לגמור התפלה קודם שיעבור שליש היוםכב בין שהיום ארוך בין שהיום קצר כגון אם היום ארוך י"ח שעות מעלות השחר עד צאת הכוכבים שליש היום הוא ו' שעות משעלה עמוד השחרכג ואם הוא ט' שעות שלישיתו הוא ג' שעותכד ולכן צריך ליזהר בחורף להשכים להתפלל בענין שיגמרו תפלת י"ח קודם שליש היוםכה אע"פ שכבר קראו קריאת שמע בעונתה קודם התפלה כמו שנתבאר בסי' מ"וכו. ואם טעה או עבר ולא התפלל עד אחר שליש היום עד חצותכז יצא ידי חובת תפלה אבל לא יצא ידי חובת תפלה בזמנהכח ומכל מקום אין צריך להתפלל במנחה שתים לפי שגם בתשלומין שבמנחה אין לו שכר תפלה בזמנהכט:
הערות שוליים
יד
טו
טז תהלים עב, ה.
יז רש"ל, הובא במ"א ס"ק א.
יח רא"ש ברכות פ"ד סי' א. טור. מ"א ס"ק ג.
יט להלן ס"ט.
כ משנה שם ברכות כו, א וגמ' כז, א.
כא רמב"ם פ"ג מהל' תפלה ה"א. שו"ע ס"א.
כב מ"א ס"ק ד. וראה עד"ז לקמן סי' קכד ס"ג.
כג ראה לבוש סי' רלג וסי' רסז, מ"א סי' רלג ס"ק ג. אבל בסידור ד"ה זמן ק"ש פסק ששעות זמניות הן מנץ החמה עד שקיעת החמה. וראה עד"ז לעיל סי' נח ס"ג לגבי זמן ק"ש וש"נ.
כד מ"א ס"ק ד. וראה עד"ז לעיל סי' נח שם וש"נ.
כה ראה עד"ז לעיל סי' נח שם. וראה לקמן סי' רצא ס"א ההנהגה בשבת.
כו סעיף ט.
כז ראה קובץ חדו"ת מבית חיינו ע' 28. העו"ב תשצו ע' 64.
כח רי"ף רפ"ד דברכות (יח, א). רמב"ם פ"ג מהל' תפלה ה"א. רא"ש ברכות שם סי' א. טור ושו"ע ס"א. וראה לעיל סי' עא ס"א. סי' תלא קו"א א.
כט ראה לקמן סי' קח ס"א וסוף ס"ב.
- ↑ מגילה יז, ב. וראה רמב"ם פ"א מהל' תפלה ה"ד-ו. לבוש ס"א. וראה לקמן סי' קו ס"ב (ושם נתבאר אם היא מצוה מן התורה). סי' קיב. סי' קיג ס"ח. סי' קיט ס"ד.
- ↑ ברכות כו, ב. ועי' פס"ד צ"צ שמא, ב אם התפללו האבות בכל יום, ואם עיקר התקנה ע"י האבות או כנגד הקרבנות. וראה העו"ב ריא ע' יב.
- ↑ ברכות כו, ב.
- ↑ ראה לקו"ש חכ"ה ע' 156 הערה 68.
- ↑ היינו בסי' רלה, סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו. וראה שם בטור. וראה לעיל סי' סט ס"ז. ולקמן סי' קו ס"ב. סי' רסח סי"ח.
- ↑ עי’ ברכות דף כח, ב - כט, א. וראה רמב"ם (ורבנו מנוח) הל' תפלה פ"ב ה"א. האשכול הלכות תפלה (עמ' 26-27).
- ↑ ראה אודותה לקמן סי' קיח ס"ב.
- ↑ ברייתא שם כו, ב. רא"ש רפ"ד דברכות (וראה שם סי' כ). טור. מ"א ס"ק ג.
- ↑ ראה פסחים צד, א. מ"א ס"ק ב בדעת הרמב"ם בפיה"מ ריש ברכות. ועי' לקמן סי' רסא ס"ה. סי' תנט ס"י. וראה בדי השלחן סי' יג ס"ק ב. יגדי"ת (נ.י.) חו' ט ע' מב. חוב' ע ע' קפב.
- ↑ משנה פ"ג דיומא כח, א. ראה מ"א ס"ק ג.
- ↑ ברייתא ברכות כו, ב. סמ"ג עשין קצ. וראה רמב"ם פ"א מהל' תמידין ומוספין ה"ב.
- ↑ ראה לקמן בסמוך לענין זמן תפלה.
- ↑ ראה ברכות כו, ב - כז, א. לבוש ס"א.
- ↑ מ"א ס"ק ג. פרי חדש. וראה ב"י. וראה תוס' ברכות ל, א ד"ה אבוה, ורא"ש ברכות פ"ד סי' כ.
- ↑ ברייתא שם כו, א. וגמ' כט, ב. ועי' תוס' יומא לז, ב ד"ה אמר אביי. טור ושו"ע ס"א. וראה לעיל סי' נח ס"ד.