שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן לז
זמן הנחת התפילין[עריכה | עריכת קוד מקור]
סעיף א[עריכה | עריכת קוד מקור]
גדול שכר מצות תפילין וכל מי שאינו מניחן הרי הוא בכלל פושעי ישראל בגופן ואף אם נמנע מפני שצריכים גוף נקי ושמא לא יזהר בקדושתן עבירה היא בידו שבשעת קריאת שמע ותפילה עכ"פ בקל יוכל ליזהר ושנו חכמים ליום הדין אם יהיה זכאי במצות תפילין כף זכות מכרעת ואם פשע בהן כף חובה מכרעת שאין לך גדולה בכל מצות עשה שבתורה יותר ממצות תפילין שהוקשה כל התורה כולה לתפילין שנאמר "למען תהיה תורת ה' בפיך" לכך צריך כל אדם שיהיה זהיר במצות תפילין וכל הזהיר בהן מאריך ימים:
סעיף ב[עריכה | עריכת קוד מקור]
מצותן להיות עליו כל היום אבל מפני שצריכין גוף נקי שלא יפיח בהן וצריך שלא יסיח דעתו מהם על דרך שנתבאר בסי' כ"ח (סעיף א) ואין כל אדם יכול ליזהר בזה נהגו שלא להניחן כל היום ומ"מ צריך כל אדם ליזהר בהן להניחן בשעת קריאת שמע ותפילה (שהרי באותה שעה בע"כ הוא נזהר מהפיח והיסח הדעת בענין שנתבאר בסי' כ"ח):
סעיף ג[עריכה | עריכת קוד מקור]
קטן היודע לשמור תפילין בטהרה שלא יפיח בהן ושלא לישן בהם ושלא יכנס בהן לבית הכסא אפילו לקטנים חייב אביו לקנות לו תפילין לחנכו במצות ויש מי שאומר שקטן זה הוא בן י"ג שנה ויום א' אלא שלא הביא ב' שערות אבל פחות מכן אין בו דעת לשמור תפיליו ואין מחנכין אותו בהן וכן נהגו במדינות אלו מקדם ועכשיו נוהגים לחנכו ב' וג' חדשים קודם הזמן: