לקוטי אמרים פרק מא
| תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים מ"א-נ') | |
|---|---|
|
פרק מא – ראשית העבודה ועיקרה ושורשה
מבוא לפרק
יראת ה' היא ראשית העבודה, עיקרה ושורשה. בפרק מבוארים (בעיקר) חשיבות היראה התתאה, ושני אופני התבוננות המגלים אותה.
העבודה לעורר את היראה היא עניין כה יסודי, עד שבכמה מכתבים[1] הורה הרבי לנערי בר מצווה ללמוד ולשנן בעל פה מידי יום את תחילת הפרק (עד תיבת 'המלך' בתחילת העמוד השני של הפרק) לפני תחילת הנחת תפילין.
גוף הפרק
סיכום הפרק
בתחילת הפרק מביא אדמו"ר הזקן שני אופנים לגלות את היראה המסותרת[2] של הנפש האלוקית:
- התבוננות כללית: יתבונן כיצד עומד עליו[3] הקב"ה ובוחן עבודתו.
- התבוננות פרטית: יתבונן על גילוי האלוקות שכל מצווה פועלת בנפשו.
בהמשך הפרק מזכיר אדמו"ר הזקן, שהיראה לבדה[4] אינה מספיקה אלא צריך גם אהבה[5]. ומוסיף, שיש לרצות לא רק שאני אוהב את ה', אלא גם שהרצון של הקב"ה[6] יתקיים.
בסיום הפרק מוסבר שאין ביכולתנו לרצות באמת לעשות נחת רוח[7], אבל לרצות שהעבודה שלנו תגרום נחת רוח[8] הוא דבר טבעי – ולכן בזה מחוייב כל אחד ואחת.
מושגים יסודיים בפרק
- קבלת עול
- יראה תתאה
חשיבות הפרק
בתוך פרקי התניא עצמם, בולט פרק מ"א כפרק יסודי ומרכזי, דבר הבא לידי ביטוי והדגשה הן בהוראות רבותינו נשיאינו בנוגע ללימודו ושינונו, והן בנוגע ליחס שחסידים העניקו לו[9].
לימודו בעל פה
הרבי תיקן ללמוד לפני הבר מצוה והנחת תפילין את תחילת פרק מא עד סיום "כעומד לפני המלך", משום שקטע זה מבאר את יחוד הקב"ה על כל יהודי, וייחוד מלכותו על כל עם ישראל בכלל – ועל כל יהודי בפרט.
{{{1}}}
העבודה לעורר את היראה היא עניין כה יסודי, עד שבכמה מכתבים[10] הורה הרבי לנערי בר מצווה ללמוד את תחילת הפרק בעל פה לפני תחילת הנחת התפילין.
{{{1}}}
אמירתו לפני התפילה
כבר בפרק עצמו מציין אדמו"ר הזקן ש"יכוון מחשבה זו בשעת הנחת טלית ותפילין".
קישורים חיצוניים
- לשמיעת ביצוע מיוחד לקטע הראשון של הפרק (עד תיבת 'המלך') בניגון ר' הלל מפאריטש
| הקודם: פרק מ' |
פרקי לקוטי אמרים | הבא: פרק מ"ב |
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש, חלק י"א, אגרת ג'תשכד, אגרות קודש, חלק י"ד, אגרת ה'שכא ועוד.
- ↑ וכמו שבאהבה המסותרת נאמר בפרק כה שהיא עבודה שלימה גם כשאינה בהתגלות ליבו, כך גם כאן: עבודה זו גמורה ושלימה גם אם לא התעורר ליבו ביראה, ואפילו אם במוחו ומחשבתו אינו חש יראה.
- ↑ ומסביר הרבי (בלקוטי שיחות, חלק ה) שנכלל בזה גם שעליו עומדים, כביכול, כל העניינים ש"למעלה".
- ↑ בחינת עבד.
- ↑ בחינת בן.
- ↑ רצונו של הקב"ה נקרא "יחוד קוב"ה ושכינתה". הכוונה היא שברצונו לגלות את סופיותו בעולם המוגבל, שיתייחד האור הסובב עם האור הממלא.
- ↑ האהבה השניה. אך למרות זאת עלינו להשתדל בזה, כי מצד עצמו העניין אמיתי.
- ↑ שזה חלק מהאהבה הראשונה – בחינת בן.
- ↑ ר' ניסן נמנוב התבטא שלא נורא אם הענינים בפרק זה לא 'מונחים' בשכל לחלוטין, היות שפרק זה הוא עבודה לכל החיים, וחסידים היו מתייגעים עליו כל כך, עד שאלו היו ה'מחשבות זרות' שלהם כאשר היו לומדים מאמרי חסידות אחרים (תשורה ורנר טבת תשפ"א מונסי).
- ↑ אגרות קודש, חלק יא, אגרת ג'תשכד, אגרות קודש, חלק יד, אגרת ה'שכא.