שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן מב

אם מותר לשנות תפילין של יד לשל ראש

סעיף א

אסור לשנות תפילין של ראש לעשותה של יד, אפילו אין לו תפילין של יד ויש לו ב' של ראש. ואפילו ליקח רצועה משל ראש לשל יד אסור, מפני שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה. ושל ראש קדושתו חמורה, שרובו של שם שד"י הוא בשל ראש, השי"ן בבתים והד' בקשר; אבל בשל יד אין בו כי אם היו"ד.

אבל משל יד לשל ראש מותר לשנות, שיעשה לו ד' בתים בתוכו. ואם היו חדשים שלא הניחן עדיין עליו, מותר לשנות אפילו משל ראש לשל יד, שתולה עליהם מכסה עור אחד ונראית כבית אחד בחוץ. ואף שהם ד' מבפנים, אין בכך כלום בדיעבד, כמ"ש בסימן ל"ב. ואין בזה הורדה מקדושה חמורה לקדושה קלה הימנה אע"פ שזימנם והכינם לצורך הראש, לפי שההזמנה אינה כלום:

סעיף ב

אם התנה עליהם מתחילה שיוכל לשנותה לשל יד, יכול לשנותה, אפילו לבשן אדם על ראשו אחר כך:

סעיף ג

אם נפסקה רצועה של יד סמוך לקשר, והופך ראש השני למעלה ועושה בו הקשר, וראש הראשון יהיה למטה, לא יקשור שם למטה חתיכת הרצועה שהיה הקשר בה שנפסקה שם, מפני שמורידה מקדושתה, כיון שהיה בה הקשר והיו"ד ועתה יעשה בה כריכות האצבעות. אלא צריכה גניזה. ואם אין הרצועה ארוכה כל כך, אזי לא יעשה כל כך כריכות סביב היד:

סעיף ד

סודר שהזמינו לצרור בו תפילין לעולם ולא לפי שעה בלבד, ואחר כך צרר בו תפילין פעם אחת, אפילו צררן בו לפי שעה בסתם ולא על דעת שיהא מיוחד לכך לעולם, נאסר להשתמש בו דבר חול כגון לצרור בו מעות, אלא אם כן התנה עליו בתחילה שיוכל לצרור בו מעות כשירצה, או שבשעה שצרר בו התפילין התנה בדעתו שצוררן בו על דעת לפנותן לאחר זמן ויחזור להיות חול כמו שהיה קודם שצרר בו. ואם עשה כיס לשם תפילין, אפילו צרר בו על דעת לפנותן, אסור. והוא הדין אם היה כיס והוסיף בו איזה דבר לשם תפילין ואחר כך צררן בו אפילו על דעת לפנותן, אסור עד שיטול מה שחידש. אבל אם לא צררן בו מעולם, אינו נאסר בהזמנה, אפילו עשה כיס מחדש לשם תפילין. וכן אם צררן בו אפילו פעמים רבות לפי שעה ולא הזמינו מעולם לשם תפילין קודם שצררן בו, וגם כשצררן בו לא היה אז בדעתו שיצרור בו תפילין לעולם, מותר להשתמש חול אפילו בשעה שמשתמש בו קודש, כגון לצרור בו תפילין ומעות יחד. אבל אם צררן בו אפילו פעם אחת על דעת לצררן בו לעולם, הרי זה כאילו הזמינו וצררן בו ונאסר. וכל זה בסודר או כיס שלו, אבל אדם אינו אוסר דבר שאינו שלו, אלא אם כן גנב בגד ועשאו כיס, שאז קנאו בשינוי מעשה ואסרו:

סעיף ה

קטן שצרר תפילין בסודר שהזמינו לכך, נאסר. אבל דבר הנאסר בהזמנה לבדה כמו שיתבאר, אינו נאסר בהזמנת קטן, מפני שחרש שוטה וקטן יש להם מעשה ואין להם מחשבה, אפילו גילו מחשבתם בדיבורם:

קטע זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דטקסט והשלימו אותו