שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן יט
זמן ברכת ציצית[עריכה | עריכת קוד מקור]
סעיף א[עריכה | עריכת קוד מקור]
אין חייב להטיל ציצית אלא בטלית שרוצה ללבשה, שנאמר: "אשר תכסה בה". אבל אם אינו רוצה ללבשה, אינו חייב להטיל בה ציצית. ולפיכך העושה ציצית בטלית שרוצה ללבשו, לא יברך כלום בשעת עשייה, לפי שאין גמר המצווה בשעת עשייה אלא בלבישת הטלית:
סעיף ב[עריכה | עריכת קוד מקור]
עשה טלית לצורך תכריכים, אף על פי שלובשה לפעמים בחייו, אין צריך להטיל בה ציצית, כיון שעיקרה אינה עשויה אלא להתכסות בה בשעה שפטור מן הציצית, הוי ליה ככסות המיוחדת ללילה שפטור מלהטיל בה ציצית אפילו אם לובשה ביום. ולדברי האומרים שכסות לילה חייב להטיל בה ציצית אם לובשה ביום, הוא הדין כאן חייב להטיל בה ציצית אם מתלבש בה בחייו. ומאחר שלא נתברר לנו הלכה כדברי מי, לכן יטיל בה ציצית אבל לא יברך עליה:
סעיף ג[עריכה | עריכת קוד מקור]
מוכרי כסות מותרים ללבוש טלית שאינה מצוייצת, כיון שאין כוונתם להנאת לבישה אלא כדי להראות ללוקחים מידת הטלית. אבל אסור ללבוש טלית שאינה מצוייצת כדי להעביר את המכס, שאין נוטלין מכס מן המלבושים; שהרי נהנה הוא בזאת הלבישה, ומתכוין הוא לכך שעל ידי זה אין נוטלין ממנו מכס: