טור ברקת/תכט
|
דף זה זקוק לעריכה: ייתכן שהדף סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
שולחן ערוךעריכה
|
|
דף זה זקוק לעריכה: ייתכן שהדף סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
- סימן תכ"ט. שאין נופלים על פניהם כל ניסן, ובו ב' סעיפים
- א. שואלים בהלכות פסח קודם לפסח שלשים יום.
- ב. אין נופלים על פניהם בכל חדש ניסן. ואין אומרים צדקתך במנחה בשבת. ואין מספידים בו ואין מתענים בו להזכיר בציבור. והבכורות מתענין בו בערב פסח.
טור ברקתעריכה
יודעים האזינו והבינו הדברים, לא מראש בסתר דברתי אלא לתת טעם כפי פשוטו ואח"כ המצטרך אל האדם ואח"כ קצת מן הדברים הנעלמים. ולכן מ"ש הגאון ז"ל תבנית:צ בלבד - אע"ג כי חז"ל אמרו תבנית:צ דמשמע מינה שני דברים; כי 'שואלים' הוא לענין דינא ומה שאמרו 'דורשים' הוא ענין דרשה - מכל מקום ממה שאמרו חז"ל תבנית:צ - לכן כלל הכל במה שכתב תבנית:צ דהיינו שואלים לענין דינא ומשמע נמי שואלים בענין דרשה למסבר קראי, תורה נביאים וכתובים.
ומפני כי דיני הפסח והלכות יום טוב נמי רבים הם וגם הדרשה רבה היא על האדם בענין הניסים שעשה הקב"ה - לכן צריך ל' יום לדעת כדי לספר ליל הפסח כל הצורך. וסימן לדבר
|
|
דף זה זקוק לעריכה: ייתכן שהדף סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
(תהלים, קמז) תבנית:צ - הוא הדרשה וההגדה, תבנית:צ - הם הדינים אשר צריכים לדעת. ובזה יכלול הכתוב השאלות של ארבעה בנים שאמרו חז"ל תבנית:צ. ואף על גב שאמרו חז"ל תבנית:צ - היינו כדי לקיים חציו לכם וחציו לה', ובענין הנוגע בימות הפסח דורשים בפסח, אבל לכל דבר המצטרך קודם יהיה ל' יום קודם שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזכיר לענין פסח שני תבנית:צ
|
|
דף זה זקוק לעריכה: ייתכן שהדף סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
(במדבר ט, י).
והענין הוא להיות כי גם את זה לעומת זה עשה ה', ואמרו חז"ל תבנית:צ, ולכן תכף כאשר נפל המן ובניו שהם עשר כתרין דמסאבותא כדאיתא בתיקונים וזה לשונו: תבנית:צ. ולכן כאשר שבר ה' מטה רשעים - לכן תכף מט"ו באדר התחיל להתגלות סטרא דקדושה, אור התורה העליונה שבעל פה. ולכן מועיל מאד ענין הדרשה והלימוד בעצם אדם ללמוד בהלכות פסח ל' יום כדי להרויח ט"ו ימים של חדש אדר בקדושה. כי לכן היו מעברים את השנה בחדש אדר ולא בראש חדש ניסן, שהרי נתמעט מי שכתוב בו תבנית:צ ונתקדש תבנית:צ. והבן.
ולפי כי נפילת אפים הוא ענין צורך להפיל סטרא אחרא, והוא סיבה להתגלות אור הסתום של הקדושה ונמשך למטה - לכן אנו נופלים לארץ, כלומר 'דבקה לארץ נפשנו', ואחר כך אנחנו קמים על שם תבנית:צ תבנית:הפניה לפסוקים. וכן נמי נעשה בסטרא דקדושה שנאמר תבנית:צ ונאמר תבנית:צ. וזהו סיבה שנופל סטרא אחרא כנזכר במקומו, ואין להקימה כמו שאמרו חז"ל אומות העולם אין להם סומכים.
ולכן לסיבה זו אין צורך לנפילת אפים בכל חדש ניסן שהנה כבר נפל סטרא אחרא שנאמר תבנית:צ. ולכן הקדושה מתעלה ומתגלה.
ואיתא בזוהר פרשת בהעלותך דף קנ"ב (ח"ג קנב, א) וזה לשונו:
ואין אומרים צדקתך בשבת במנחה מן הטעם שנתבאר בר"ח.
ואין מספידים בו כי ההספד הוא מסטרא אחרא, ומאחר שכבר נכנע אין ראוי לעורר אותה.
וכן נמי מטעם זה אין ראוי לעשות בכיה בלילה על חרבן בית המקדש אותם הנוהגים לעשות בחצי הלילה כדאיתא בזוהר, רק יאמר המזמורים בלבד חוץ ממזמור תבנית:צ כאשר מתבאר בר"ח מפני כי כן נמי למעלה אין עושה בכיה והספד רק הקב"ה נכנס לגן עדן להשתעשע בנשמות הצדיקים. ולכן ראוי להתחיל מזמור תבנית:צ. כי כן אומר הכרוז בשעה שנכנס הקב"ה לגן עדן. וכן שאר המזמורים כולם הם שבח והודאה להקב"ה לענין המצטרך באותה שעה.
ואחר כך יעסוק בתורה עד אור הבקר כדי להתחבר עם מטרוניתא ולעלות עמה דהיא יתבא בכתרהא ועטרהא. וענין זה נלמד מן המאמר עצמו מן הלשון מ"ש תבנית:צ - כלומר מה שאין כן בזמן אחר שנאמר תבנית:צ. ר"ל תבנית:צ העושים שלום במרומיו, תבנית:צ - ראשי תיבות מ"ר - מלכות רחל שנאבד. ולכן שלום הבית בטל. לכן תבנית:צ. ואיתא בזוהר תבנית:צ. אמנם בימים הללו תבנית:צ, ולכן ישראל שהם חילהא למטה כך צריכים לעשות.
והבכורות מתענים בערב פסח וכו' - להיות כי הבכור נאחז בו סטרא אחרא מטעם משחז"ל בפסוק תבנית:צ: תבנית:צ. ולכן הבכור הוא מן האם שנאמר תבנית:צ. והבן.
ולכן אמרו חז"ל תבנית:צ. ואיתא בזוהר פרשת בראשית דף י"ד (ח"א יד, א) וזה לשונו: תבנית:צ, עכ"ל.
הנה מבואר מן המאמר כי הבכור להיות כי נאחז בו סטרא אחרא צריך לפדותו. ולכן נמי צריך להתענות בערב פסח כדי להכניע הקליפה בחולשת החומר של הגוף שלכן היה מכת בכורות באותו הזמן, וצוה הקב"ה לתת מן הדם של כריתת הערלה על המשקוף ועל שתי המזוזות - כדי להציל לישראל, שהרי אפילו גדול הבית מת כמו שאמרו חז"ל. ולכן היה הכנעה גדולה לסטרא אחרא. ואיתא בזוהר פרשת פנחס דף רנ"א (ח"ג רנא, א) וזה לשונו: תבנית:צ - דמשמע כי מפני כי השר של מצרים גדול לכן תבנית:צ - אפילו גדול הבית כאמור.