11,477
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דבר מלכות}} | |||
==משיחות לילות ד', ה', ו' ושבת קודש פ' תרומה ה'תשנ"ב== | ==משיחות לילות ד', ה', ו' ושבת קודש פ' תרומה ה'תשנ"ב== | ||
'''תרגום מאידית''' | '''תרגום מאידית''' | ||
| שורה 151: | שורה 151: | ||
יב. ועוד והוא העיקר – בענין שהזמן גרמא – בניית בית המקדש השלישי בפשטות ממש: | יב. ועוד והוא העיקר – בענין שהזמן גרמא – בניית בית המקדש השלישי בפשטות ממש: | ||
לאחרי כל הפירושים בפסוק "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", כולל הפירוש "בתוך כל א' וא'" – הרי אין מקרא יוצא מדי פשוטו | לאחרי כל הפירושים בפסוק "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", כולל הפירוש "בתוך כל א' וא'" – הרי אין מקרא יוצא מדי פשוטו<ref>שבת סג, א. וש"נ.</ref>, לכל לראש הפירוש בזה בנוגע להלכה למעשה הוא – שעל בנ"י מוטל החיוב לבנות את בית המקדש. | ||
ובנוגע אלינו הכוונה – לבנות את בית המקדש השלישי, בפשטות ממש, כפס"ד הרמב"ם | ובנוגע אלינו הכוונה – לבנות את בית המקדש השלישי, בפשטות ממש, כפס"ד הרמב"ם<ref>הל' מלכים רפי"א ובסופו. וראה לקו"ש חי"ח ע' 418 ואילך. וש"נ.</ref> שיבנה ע"י משיח צדקנו, "ובנה מקדש במקומו"<ref>ל' הרמב"ם שם ספי"א.</ref>, וע"פ דברי הרמב"ם "הכל חייבין לבנות ולסעד בעצמן ובממונם, אנשים ונשים כמקדש המדבר" (כנ"ל), מובן שכך הוא גם בנוגע לבית השלישי, שכאו"א מישראל ישתתף בזה ע"י נדבותיו, אנשים ונשים, ויש לומר – גם טף (כפי שהי' בנדבת המשכן). | ||
ובפרט שבדורנו זה כבר חינכו והרגילו – וממשיכים בזה – את ילדי ישראל הקטנים לתת צדקה: נוסף לכך שעושים אותם שלוחים לתת לצדקה, נותנים להם גם כסף שנעשה ממונם הפרטי, בכדי שהם יתנו מכספם הפרטי לצדקה. | ובפרט שבדורנו זה כבר חינכו והרגילו – וממשיכים בזה – את ילדי ישראל הקטנים לתת צדקה: נוסף לכך שעושים אותם שלוחים לתת לצדקה, נותנים להם גם כסף שנעשה ממונם הפרטי, בכדי שהם יתנו מכספם הפרטי לצדקה. | ||
יג. נוסף לכך ישנו הלימוד בפשטות מכך ש"משנכנס אדר מרבין בשמחה" (שבא בהוספה על הציווי והחיוב הכללי בכל ימי השנה ד"עבדו את ה' בשמחה"[ | יג. נוסף לכך ישנו הלימוד בפשטות מכך ש"משנכנס אדר מרבין בשמחה" (שבא בהוספה על הציווי והחיוב הכללי בכל ימי השנה ד"עבדו את ה' בשמחה"<ref>[[תהלים פרק ק'|תהלים ק, ב]].</ref>, "עבדת את ה"א בשמחה ובטוב לבב"<ref>תבוא כח, מז.</ref>, ופס"ד הרמ"א (בסוף חלק או"ח): "טוב לב משתה תמיד"): | ||
בעמדנו בפתיחה דחודש אדר, ובשנה זו – דב' חדשי אדר, אדר ראשון ושני – וע"פ הידוע | בעמדנו בפתיחה דחודש אדר, ובשנה זו – דב' חדשי אדר, אדר ראשון ושני – וע"פ הידוע<ref>ראה לקו"ש ח"כ ס"ע 74 ואילך. וש"נ.</ref> שלפתיחת הדבר כח מיוחד, הפותח את הצינור לשמחה במשך כל ימי חדשי אדר בשנה זו – צריך מיד לשאוב כחות מהפתיחה והכניסה ("משנכנס אדר") להרבות בכל עניני שמחה, | ||
עי"ז שכל אחד ואחת מקבל תיכף החלטות טובות ומביאם מיד לפועל – להשתדל בכל האופנים להוסיף ולהרבות בדברים המשמחים, החל עוד ביום זה באופן המותר בשבת [ובפרט ש"וביום שמחתכם אלו השבתות" | עי"ז שכל אחד ואחת מקבל תיכף החלטות טובות ומביאם מיד לפועל – להשתדל בכל האופנים להוסיף ולהרבות בדברים המשמחים, החל עוד ביום זה באופן המותר בשבת [ובפרט ש"וביום שמחתכם אלו השבתות"<ref>ספרי בהעלותך י, י.</ref>], ולאח"ז – באופן דמוסיף והולך ואור ושמח בכל יום ויום מב' חדשי אדר, להוסיף יותר בכל יום בעניני שמחה [כידוע<ref>כתובות ז, סע"ב. טושו"ע אה"ע סס"ב ס"ז ואילך.</ref> שבשמחה צ"ל חידוש בכל יום – "פנים חדשות"]. | ||
וע"פ הכלל בכל עניני טוב וקדושה, שכל המקדים ה"ז משובח וכל המרבה ה"ז משובח – עאכו"כ שכן צ"ל בנוגע לעניני שמחה, שמצ"ע הם באופן דפורץ גדר | וע"פ הכלל בכל עניני טוב וקדושה, שכל המקדים ה"ז משובח וכל המרבה ה"ז משובח – עאכו"כ שכן צ"ל בנוגע לעניני שמחה, שמצ"ע הם באופן דפורץ גדר<ref>ראה סה"מ תרנ"ז ס"ע רכג ואילך.</ref>, ועאכו"כ "מרבין בשמחה" בחודש אדר, ועאכו"כ – באופן שבכל יום מתוספת יותר בשמחה לגבי הימים שלפנ"ז. | ||
ובפשטות: | ובפשטות: | ||
שכאו"א מישראל יוסיף בכל עניני שמחה, הן בנוגע לעצמו, והן בנוגע לשמח את הזולת (כידוע | שכאו"א מישראל יוסיף בכל עניני שמחה, הן בנוגע לעצמו, והן בנוגע לשמח את הזולת (כידוע<ref>ראה רמב"ם הל' יו"ט פ"ו הי"ח.</ref> ששלימות ענין השמחה היא דוקא ביחד עם הזולת), | ||
ולכל לראש – ע"י ההוספה ב"פקודי ה' ישרים משמחי לב"[ | ולכל לראש – ע"י ההוספה ב"פקודי ה' ישרים משמחי לב"<ref>[[תהלים פרק י"ט|תהלים יט, ט]].</ref>, לימוד התורה, נגלה דתורה ובפרט פנימיות התורה, ותלמוד גדול שמביא לידי מעשה<ref>מגילה כז, א. קידושין מ, ב.</ref> – קיום המצוות בהידור. | ||
ועוד וג"ז עיקר – שע"י מרבין בשמחה בתומ"צ יתבטא הדבר גם במרבין בשמחה בפשטות, גם בענינים גשמיים ועל ידם [כמדובר לעיל, שהחידוש דאדר הוא שגם בעולם יהי' "בריא מזלי'"] – כהוראת השולחן ערוך. וגם בזה יהי' זה הן בנוגע לשמח את עצמו, והן את הזולת, החל מבני ביתו – הבעל יוסיף בלשמח את אשתו, והורים יוסיפו בלשמח את ילדיהם, בענינים המשמחים אותם (בטבעם), כפס"ד השו"ע | ועוד וג"ז עיקר – שע"י מרבין בשמחה בתומ"צ יתבטא הדבר גם במרבין בשמחה בפשטות, גם בענינים גשמיים ועל ידם [כמדובר לעיל, שהחידוש דאדר הוא שגם בעולם יהי' "בריא מזלי'"] – כהוראת השולחן ערוך. וגם בזה יהי' זה הן בנוגע לשמח את עצמו, והן את הזולת, החל מבני ביתו – הבעל יוסיף בלשמח את אשתו, והורים יוסיפו בלשמח את ילדיהם, בענינים המשמחים אותם (בטבעם), כפס"ד השו"ע<ref>פסחים קט, א. רמב"ם שם. טושו"ע או"ח סתקכ"ט ס"ב. שו"ע אדה"ז שם ס"ז.</ref>, | ||
[ובפרט שהאב ישמח את ילדיו, כפי שרואים בפועל שעי"ז שמשמח את ילדיו, מתוספת אצלם לפעמים שמחה יתירה, מכיון שרואים שלפעמים אומר "מלה קשה" (בגלל חינוך), אבל באופן שלאחר מכן זה מביא להוספה יתירה בחביבותו אליהם]. | [ובפרט שהאב ישמח את ילדיו, כפי שרואים בפועל שעי"ז שמשמח את ילדיו, מתוספת אצלם לפעמים שמחה יתירה, מכיון שרואים שלפעמים אומר "מלה קשה" (בגלל חינוך), אבל באופן שלאחר מכן זה מביא להוספה יתירה בחביבותו אליהם]. | ||
| שורה 179: | שורה 179: | ||
יד. ויהי רצון, שההוספה וריבוי בשמחה – תפרוץ כבר את כל הגדרים, החל מהגדרים האחרונים שנותרו מהגלות, ותהפוך אותם לטוב וקדושה, | יד. ויהי רצון, שההוספה וריבוי בשמחה – תפרוץ כבר את כל הגדרים, החל מהגדרים האחרונים שנותרו מהגלות, ותהפוך אותם לטוב וקדושה, | ||
ובעיקר – תפרוץ את הגדרים של הרגע האחרון בגלות, שזה ייעשה הרגע הראשון של הגאולה, שבאה ע"י מעשינו ועבודתינו בכלל, ובפרט מתוך שמחה, ובמיוחד – ע"י עבודתם של נשים צדקניות בישראל, שבזכותן תבוא הגאולה (כשם שהי' בגאולת מצרים) | ובעיקר – תפרוץ את הגדרים של הרגע האחרון בגלות, שזה ייעשה הרגע הראשון של הגאולה, שבאה ע"י מעשינו ועבודתינו בכלל, ובפרט מתוך שמחה, ובמיוחד – ע"י עבודתם של נשים צדקניות בישראל, שבזכותן תבוא הגאולה (כשם שהי' בגאולת מצרים)<ref>סוטה יא, ב.</ref>, | ||
ובפרט הנשים הצדקניות שנספו – ל"ע – על קידוש השם, רח"ל... ויהי רצון שזה יהי' המקרה האחרון של ענינים כאלו, ושל ענין הפטירה בכלל. ומכאן ולהבא יהי' רק אריכות ימים ושנים טובות לכאו"א מישראל ולכלל ישראל אנשים נשים וטף, מתוך בריאות – ובפרט ש"בריא מזלי'" בחודש אדר – בריאות בגשמיות וברוחניות, | ובפרט הנשים הצדקניות שנספו – ל"ע – על קידוש השם, רח"ל... ויהי רצון שזה יהי' המקרה האחרון של ענינים כאלו, ושל ענין הפטירה בכלל. ומכאן ולהבא יהי' רק אריכות ימים ושנים טובות לכאו"א מישראל ולכלל ישראל אנשים נשים וטף, מתוך בריאות – ובפרט ש"בריא מזלי'" בחודש אדר – בריאות בגשמיות וברוחניות, | ||
| שורה 185: | שורה 185: | ||
עד שעוברים, בלי הפסק כלל, לחיים נצחיים, בגאולה האמיתית והשלימה. | עד שעוברים, בלי הפסק כלל, לחיים נצחיים, בגאולה האמיתית והשלימה. | ||
וזכותה תעמוד לכאו"א מישראל, ובודאי לה בעצמה, החל מכך שכבר יהי' "הקיצו ורננו שוכני עפר" | וזכותה תעמוד לכאו"א מישראל, ובודאי לה בעצמה, החל מכך שכבר יהי' "הקיצו ורננו שוכני עפר"<ref>ישעי' כו, יט.</ref>, וצדיקים וצדקניות קמים מיד<ref>ראה זח"א קמ, א.</ref>. | ||
ובמקום כל זה – "ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה" – ובפרט עי"ז שעשו הכנה וכלי לזה ע"י השמחה בזמן הזה מעין ד"ימלא שחוק פינו" [ע"י קיום המצוות בכלל, ובפרט ע"י מצות תפילין, שעי"ז | ובמקום כל זה – "ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה" – ובפרט עי"ז שעשו הכנה וכלי לזה ע"י השמחה בזמן הזה מעין ד"ימלא שחוק פינו" [ע"י קיום המצוות בכלל, ובפרט ע"י מצות תפילין, שעי"ז<ref>ראה לקו"ש שבהערה 2. וש"נ.</ref> נעשים "בדח טובא"<ref>ברכות ל, סע"ב.</ref> מעין ד"ימלא שחוק פינו"<ref>ראה שם לא, א.</ref>], ובפרט בהיותנו בדורו של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, ששמו "יוסף יצחק" מרמז על הוספה ב(יצחק מלשון) צחוק ושחוק ושמחה. | ||
וכל בנ"י, בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו | וכל בנ"י, בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו<ref>בא י, ט.</ref>, יחד עם כספם וזהבם אתם<ref>ישעי' ס, ט.</ref>, יחד עם כל בתי כנסיות ובתי מדרשות שבחוץ לארץ<ref>ראה מגילה כט, א.</ref> – הולכים לארץ הקודש, לירושלים עיר הקודש, להר הקודש, לבית המקדש השלישי והמשולש, ותיכף '''ומיד ממש'''. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:דבר מלכות|ב]] | [[קטגוריה:דבר מלכות|ב]] | ||
[[קטגוריה:דבר מלכות ספר שמות|ל]] | [[קטגוריה:דבר מלכות ספר שמות|ל]] | ||