11,477
עריכות
ספר הזכרונות פרק ס: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אַ גרויסע חסיד (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{ספר הזכרונות}} == הבעל שם מזאמושטש == {{להשלים}} ==== תרגום ללשון הקודש ==== ברוך כבר שמע את פרשת תולדותיו המעניינת של רבי אליהו הבעל שם מוורמייזא, שייסד את חבורת הנסתרים במטרה לנדוד על פני העולם היהודי ולרומם את מצבם הרוחני של היהודים. ר' יצחק שאול יכל עתה להמש...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ספר הזכרונות}} | {{ספר הזכרונות}} | ||
== הבעל שם מזאמושטש == | == הבעל שם מזאמושטש == | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
| שורה 7: | שורה 6: | ||
ברוך כבר שמע את פרשת תולדותיו המעניינת של רבי אליהו הבעל שם מוורמייזא, שייסד את חבורת הנסתרים במטרה לנדוד על פני העולם היהודי ולרומם את מצבם הרוחני של היהודים. ר' יצחק שאול יכל עתה להמשיך לטוות לפניו את חוט ההיסטוריה, ולהכירו עם אישיות מעניינת נוספת, רבי יואל, הבעל שם מזאמושטש, תלמידו של רבי אליהו בעל שם. | ברוך כבר שמע את פרשת תולדותיו המעניינת של רבי אליהו הבעל שם מוורמייזא, שייסד את חבורת הנסתרים במטרה לנדוד על פני העולם היהודי ולרומם את מצבם הרוחני של היהודים. ר' יצחק שאול יכל עתה להמשיך לטוות לפניו את חוט ההיסטוריה, ולהכירו עם אישיות מעניינת נוספת, רבי יואל, הבעל שם מזאמושטש, תלמידו של רבי אליהו בעל שם. | ||
למרות המלחמה שניהל ר' פנחס זעליג, הגאון משפייאר, נגד הבעל שם מוורמייזא והאיסור שהכריז על לימוד הזוהר והקבלה בדרשו מרבי אליהו שיעזוב את וורמייזא ואת אשכנז בכלל | למרות המלחמה שניהל ר' פנחס זעליג, הגאון משפייאר, נגד הבעל שם מוורמייזא והאיסור שהכריז על לימוד הזוהר והקבלה בדרשו מרבי אליהו שיעזוב את וורמייזא ואת אשכנז בכלל – המשיך הבעל שם לשבת במקומו ולעסוק בעבודתו בהפצת תורת הקבלה. מספר תלמידיו הלך וגדל, ותורת הקבלה הלכה והתפשטה יותר ויותר. התלמידים שלא יכלו, מחמת האיסור, לעסוק בגלוי בקבלה, עשו זאת בסתר. עובדה זו עצמה שימשה דחיפה נוספת להתארגנות התלמידים בחבורה הפועלת, לפי הדרכות רבם, על פי תכנית מסויימת, לנדוד מעיר לעיר וממדינה למדינה, כדי להפיץ את תורתו ואת דרכם בעבודת הבורא | ||
בדרך זו הובאה תורת הקבלה על ידי תלמידי רבי אליהו בעל שם לבוהמיה ופולניה והופצה שם במידה גדולה. | בדרך זו הובאה תורת הקבלה על ידי תלמידי רבי אליהו בעל שם לבוהמיה ופולניה והופצה שם במידה גדולה. | ||
| שורה 21: | שורה 20: | ||
בחורף של שנת שע"ב חלה רבי מרדכי יפה, ובהרגישו כי קרב קצו הזמין אליו את בחירי וחביבי תלמידיו וברך את כל אחד מהם לפי צרכיו ומשאלותיו. בין התלמידים הללו היה גם ר' ישראל יוסף, והגאון המקובל פנה אליו ואמר: כדי שתתברך בבן עליך לקבל על עצמך ללמוד את תורת הקבלה, וכן עליך לנדור שהבן שיוולד לך יוקדש ללימוד התורה. ובמלאות לו עשרים שנה עליך לשלחו ללמוד קבלה מפי רב מובהק בתורה זו | בחורף של שנת שע"ב חלה רבי מרדכי יפה, ובהרגישו כי קרב קצו הזמין אליו את בחירי וחביבי תלמידיו וברך את כל אחד מהם לפי צרכיו ומשאלותיו. בין התלמידים הללו היה גם ר' ישראל יוסף, והגאון המקובל פנה אליו ואמר: כדי שתתברך בבן עליך לקבל על עצמך ללמוד את תורת הקבלה, וכן עליך לנדור שהבן שיוולד לך יוקדש ללימוד התורה. ובמלאות לו עשרים שנה עליך לשלחו ללמוד קבלה מפי רב מובהק בתורה זו | ||
ביום ג' אדר שני שע"ב נפטר רבי מרדכי יפה, בגיל של שמונים ושתים שנה. תלמידיו התפזרו, איש איש למקומו, ור' ישראל יוסף עבר לגור בזאמושטש, והתמסר שם ללימוד הקבלה, כצוואת רבו, בשנה השניה נולד לו בן ונקרא שמו בישראל | ביום ג' אדר שני שע"ב נפטר רבי מרדכי יפה, בגיל של שמונים ושתים שנה. תלמידיו התפזרו, איש איש למקומו, ור' ישראל יוסף עבר לגור בזאמושטש, והתמסר שם ללימוד הקבלה, כצוואת רבו, בשנה השניה נולד לו בן ונקרא שמו בישראל – יואל. | ||
יואל היה ילד בריא ומוכשר מאד, והצטיין מאד בלימודיו. בבוא העת שידכו אביו עם בת גילו, ובהגיעו לגיל עשרים החליט לשלחו ללמוד את תורת הקבלה. ברם, הוא התלבט קשות בשאלה אל מי לשלחו הוא עצמו לא ראה את עצמו ראוי לבך, והרי רבו ציווה עליו לשלחו לרב "מובהק". | יואל היה ילד בריא ומוכשר מאד, והצטיין מאד בלימודיו. בבוא העת שידכו אביו עם בת גילו, ובהגיעו לגיל עשרים החליט לשלחו ללמוד את תורת הקבלה. ברם, הוא התלבט קשות בשאלה אל מי לשלחו הוא עצמו לא ראה את עצמו ראוי לבך, והרי רבו ציווה עליו לשלחו לרב "מובהק". | ||
| שורה 51: | שורה 50: | ||
שש שנים למד אורי בישיבה בקאליש ,וכשחזר הביתה היה כבר לא רק למדן גדול כי אם גם בעל מדות טובות וחדור רוח של מוסר. אביו דאג מיד להשיאו ומינה אותו בישיבתו כראש ישיבה להרבצת תורת הנגלה. את תורת הנסתר המשיך הבעל שם ללמד בעצמו לפני תלמידיו הנבחרים. | שש שנים למד אורי בישיבה בקאליש ,וכשחזר הביתה היה כבר לא רק למדן גדול כי אם גם בעל מדות טובות וחדור רוח של מוסר. אביו דאג מיד להשיאו ומינה אותו בישיבתו כראש ישיבה להרבצת תורת הנגלה. את תורת הנסתר המשיך הבעל שם ללמד בעצמו לפני תלמידיו הנבחרים. | ||
באותו זמן החלה להתפשט בין בני תורה הנטייה להסתגפות. מדי יום הלך וגדל מספר לומדי התורה שעינו את גופם כחלק מעבודת הבורא. הסיגופים התבטאו בפעולות שונות, כגון | באותו זמן החלה להתפשט בין בני תורה הנטייה להסתגפות. מדי יום הלך וגדל מספר לומדי התורה שעינו את גופם כחלק מעבודת הבורא. הסיגופים התבטאו בפעולות שונות, כגון – קשירת הגוף, או חלקים בגוף, בחבלים דקים, עמידה על הרגלים יממה שלמה מבלי לשבת או לשכב, שינה של שלוש־ארבע שעות בלבד במשך שתי יממות, שינה על גבי הקרקע עם אבן למראשות הישן, התגלגלות עירום על גבי שלג בחורף, שכיבה על קן נמלים בקיץ למשך זמן ממושך, וכמובן – עריכת נדודי גלות. | ||
בענין זה של סיגופים לא חל שוני בין אלה שעסקו רק בנגלה לבין אלה שעסקו גם בתורת הנסתר, ולומדי תורה משני הסוגים עסקו בכך. אף בעריכת גלות של נידודים ממקום למקום עסקו הן גאונים מפורסמים שלא החזיקו מלימוד הקבלה והן מקובלים. ההבדל ביניהם היה רק בזה שבעלי הנגלה לא הסתירו את למדנותם בכל מקום בואם, אם כ העלימו את שמותיהם ואילו המקובלים הסתירו את למדנותם והופיעו כהדיוטות ואנשים פשוטים. לפיכך נקראו "נסתרים. | בענין זה של סיגופים לא חל שוני בין אלה שעסקו רק בנגלה לבין אלה שעסקו גם בתורת הנסתר, ולומדי תורה משני הסוגים עסקו בכך. אף בעריכת גלות של נידודים ממקום למקום עסקו הן גאונים מפורסמים שלא החזיקו מלימוד הקבלה והן מקובלים. ההבדל ביניהם היה רק בזה שבעלי הנגלה לא הסתירו את למדנותם בכל מקום בואם, אם כ העלימו את שמותיהם ואילו המקובלים הסתירו את למדנותם והופיעו כהדיוטות ואנשים פשוטים. לפיכך נקראו "נסתרים. | ||
| שורה 59: | שורה 58: | ||
את כל הדברים האמורים סיפר, כזכור, ר' יצחק שאול לברוך, וכשהגיע לקטע הצטרף לשיחה גם גיסו ר' משה לייב, שהאזין אליה בתשומת לב מרובה. | את כל הדברים האמורים סיפר, כזכור, ר' יצחק שאול לברוך, וכשהגיע לקטע הצטרף לשיחה גם גיסו ר' משה לייב, שהאזין אליה בתשומת לב מרובה. | ||
"מעולם לא שמעתי על | "מעולם לא שמעתי על הבעל־שם מזאמושטש" – הגיב על כך, בבטאו בכך את יחס הזלזול שלו. אם שמעו של מישהו לא הגיע לאוזניו הרי זו הוכחה על אי חשיבותו. | ||
"ישנם אישים דגולים רבים שלא שמעת עליהם" | "ישנם אישים דגולים רבים שלא שמעת עליהם" – ענה לו ר' יצחק שאול – והמשיך: "לאמתו של דבר הרי אתה ור' זלמן מאיר, גיסנו, נילושים מעיסה כזו שענינים החורגים מנושאים כגון אמירת פלפול אינם מעניינים אתכם". | ||
למרות שהדברים הכילו נימה של תוכחה ומחאה הם נאמרו בצורה עדינה וחלקה, כך שהגיס לא חש עצמו נפגע כי אם המשיך בשיחה. | למרות שהדברים הכילו נימה של תוכחה ומחאה הם נאמרו בצורה עדינה וחלקה, כך שהגיס לא חש עצמו נפגע כי אם המשיך בשיחה. | ||
"לאחרונה שמעתי דווקא על בעל שם אחר בשם ר' ישראל" | "לאחרונה שמעתי דווקא על בעל שם אחר בשם ר' ישראל" – אמר ר' משה לייב, ברצותו להוכיח שאינו בור כל כך גם בענינים אלה – "ואומרים עליו שיש לו חסידים רבים הנודדים אליו כנסתרים, כמו תלמידיו של רבי אליהו בעל שם מוורמייזא". | ||
ר' יצחק שאול חייך. "כפי הנראה" | ר' יצחק שאול חייך. "כפי הנראה" – אמר – "שני אלה הם לדידך כדבר אחד, למרות שבינים קיים פער של מאתים וחמישים שנה, ובין הראשון, רבי אליהו, לבין האחרון, רבי ישראל, כיהנו שני בעלי שם , האחד הוא אותו ר' יואל ששוחחנו עליו זה עתה, והשני הוא רבי אדם בעל שם מרופשיץ". ר' משה לייב אכן לא שמע על כך, וגם ברוך לא ידע בבירור את פרטי הדברים. ברוך ביקש לדעת אם קיים שוני בין שיטותיהם של בעלי השם, כפי השוני בשיטות שונות בלימוד התורה. | ||
"ביסוד הדברים ישנה אחידות בשיטותיהם, אך קיימים בכל זאת הבדלים בפרטי תורתם ובדרכיהם" | "ביסוד הדברים ישנה אחידות בשיטותיהם, אך קיימים בכל זאת הבדלים בפרטי תורתם ובדרכיהם" – השיב ר' יצחק שאול. | ||
ברוך שקע בהרהורים. ר' משה לייב מצדו החל לגלות ענין בדברים. החסידות ורקעה כפי שהוצגו על ידי ר' יצחק שאול היוו חומר רב ענין ומקור להתבוננות. משום כך החל להמטיר שורה של שאלות, מתוך רצון כן לדעת ככל היותר על החסידות ועל יוצריה. | ברוך שקע בהרהורים. ר' משה לייב מצדו החל לגלות ענין בדברים. החסידות ורקעה כפי שהוצגו על ידי ר' יצחק שאול היוו חומר רב ענין ומקור להתבוננות. משום כך החל להמטיר שורה של שאלות, מתוך רצון כן לדעת ככל היותר על החסידות ועל יוצריה. | ||
"שאלותיך הן רבות מדי לתשובה על רגל אתת" | "שאלותיך הן רבות מדי לתשובה על רגל אתת" – אמר ר' יצחק שאול בקול שליו – "ואשיב לך על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, אך לתועלת הענין מוטב לא לפתוח אתחיל בתיאור הנסיבות שהביא לכך שעיירת מולדתי, הרקי, הפכה למבצר של חסידות, והחסידים שם, שהיו תחלה נסתרים ולא העזו להתגלות בפומבי, ידועים עתה בכל הסביבה בדרכם ותורתם ואין להם כל פחד להופיע כחסידים". | ||
ר' יצחק שאול התכוון להוכיח בכך כי החסידות הולכת וכובשת יותר ויותר את מוחותיהם ולבותיהם של יהודים יראי שמים, כשהיא עושה זאת בהדרגה שלב אחרי שלב. | ר' יצחק שאול התכוון להוכיח בכך כי החסידות הולכת וכובשת יותר ויותר את מוחותיהם ולבותיהם של יהודים יראי שמים, כשהיא עושה זאת בהדרגה שלב אחרי שלב. | ||
"החסידים בהרקי" | "החסידים בהרקי" – סיפר ר' יצחק שאול – "מונהגים על ידי הגאון ר' עזריאל יוסף, העומד שם בראש הישיבה המקומית. לפני שלושים שנה היה ר' עזריאל יוסף בין החסידים הנסתרים ויחד עם חבריו נדד על פני המדינה, לפני עשרים שנה השתקעו בהרקי, אך גם אז טרם התגלו בדרכם החדשה. הם למדו והפיצו את תורת החסידות והדרכותיה, אך עשו זאת בחשאי. רק כאשר מספרם גדל והשפעתם התרחבה החלו לבטא בפומבי את שיטתם". | ||
עתה הבין ר' משה לייב מדוע לא גילה ר' ניסן, אביו של ר' יצחק שאול, כשבא לחתונת בנו בדוברומיסל, את העובדה שהוא חסיד. "הוא השמיע דברי תורה" | עתה הבין ר' משה לייב מדוע לא גילה ר' ניסן, אביו של ר' יצחק שאול, כשבא לחתונת בנו בדוברומיסל, את העובדה שהוא חסיד. "הוא השמיע דברי תורה" – נזכר ר' משה לייב – "ולא השאיר ספק בלמדנותו, אך לא נתן כל רמז לכך שהוא מתלמידי הבעל שם טוב". | ||
"הסיבה לכל זה היה כי החסיד אינו מדבר על חסידות עם מי שאינו בשל לכך" | "הסיבה לכל זה היה כי החסיד אינו מדבר על חסידות עם מי שאינו בשל לכך" – הסביר ר' יצחק שאול – "החסידות דורשת הכנה מתאימה!". | ||
ואכן הדברים שהשמיע ר' יצחק שאול בהמשך, על דרכי החסידים בהרקי, היוו הכנה מתאימה לקליטת רעיון החסידות בכל אתר. | ואכן הדברים שהשמיע ר' יצחק שאול בהמשך, על דרכי החסידים בהרקי, היוו הכנה מתאימה לקליטת רעיון החסידות בכל אתר. | ||
[[קטגוריה:ספר הזכרונות]] | |||