ברכת ערב ראש השנה תשנ"ב אחרי התרת נדרים - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

ובפרט אַז עס זיינען שוין פאַראַן כמה סימנים אויף דעם – אָנהויבנדיק פון דברי חז"ל<ref>סנהדרין צז, ב.</ref> כמה שנים ודורות לפני זה: "כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה", און כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו האָט מסביר געווען אַז תשובה האָט מען שוין אויך אויפגעטאָן, און מ'שטייט שוין "הכן כולכם"<ref>ל' כ"ק מו"ח אדמו"ר במכתבו מכ"ו אד"ר תרח"ץ – אגרות קודש שלו ח"ד ע' רעט. וראה [[היום יום ט"ו טבת|"היום יום" ט"ו טבת]].</ref>, און מ'שטייט אַזוי שוין אַ משך זמן –

זאָל זיין תיכף ומיד די גאולה האמיתית והשלימה, און פון אָט דעם רגע זאָלן אַלע אידן, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"<ref>בא י, ט.</ref>, גלייך זיין אין ארץ הקודש, און דאָרטן גופא – אין ירושלים עיר הבירה, על הר הקודש, און אין בית המקדש, ביז אין קדש הקדשים, וואו עס געפינט זיך דער אבן השתי' שממנה הושתת העולם<ref>יומא נד, ב.</ref>,

און די קדושה פון קדש הקדשים און אבן השתי' שבו ווערט תיכף ומיד נתפשט בכל העולם כולו – "והי' הוי' למלך על כל הארץ"<ref>זכרי' יד, ט.</ref>, "הוי' ימלוך לעולם ועד"<ref>בשלח טו, יח.</ref>.

(א) די שלימות פון שנת העיבור<ref>ראה בארוכה מכתבים כלליים וא"ו תשרי: תשל"ו (לקו"ש חי"ד ע' 454 ואילך); תשל"ח (לקו"ש שם ע' 478 ואילך); תשד"מ (לקו"ש חכ"ד ע' 633 ואילך); תשמ"ט (לקו"ש חל"ד ע' 338 ואילך). ר"ח ניסן: תשד"מ (הגש"פ עם לקוטי טעמים כו' ע' תשמז ואילך); תשמ"ט (הגש"פ שם ע' תתו ואילך). ועוד.</ref>, אין וועלכער עס קומט צו אַ חודש הי"ג, און דער יאָר ווערט אָנגערופן "שנה תמימה"<ref>בהר כה, ל. ערכין לא, א (במשנה). רמב"ם הל' שמיטה ויובל פי"ב ה"ה. וראה אוה"ת להצ"צ (יהל­־אור) לתהלים יט, ח (ע' סז ואילך).</ref>.

(ב) די<ref name=":0">ראה בארוכה [[שיחת נצבים וילך וראש השנה תשנ"ב - מוגה|שיחת יום ב' דראש השנה תשנ"ב]] (לקמן ע' 12 ואילך).</ref> שלימות פון דעם וואָס חודש חשון און חודש כסלו – די צוויי חדשים אין יאָר וועלכע קענען זיין חסרים (של כ"ט יום) אָדער מלאים (של ל' יום)<ref>רמב"ם הל' קידוש החודש פ"ח ה"ו. טואו"ח סתכ"ח.</ref> – זיינען ביידע מלאים, צוויי חדשים מלאים – כפליים לתושי'<ref>ל' הכתוב – איוב יא, ו. וראה שמו"ר רפמ"ו.</ref>, וואָס דעמולט ווערט דער יאָר אָנגערופן "שלימה"<ref>טור שם. וברמב"ם שם: חדשי' שלמים.</ref>.

(ג) דער<ref name=":0" /> ערשטער טאָג פסח קומט אויס ביום השבת, וואָס דעמולט האָט מען די שלימות אין ספירת העומר אַז דאָס הויבט זיך אָן "ממחרת השבת"<ref name=":1">אמור כג, טו.</ref> אויך כפשוטו<ref>נוסף על פירושו "ממחרת היו"ט" כדרשת חז"ל (מנחות סה, ב ואילך. תו"כ ופירש"י עה"פ אמור שם).</ref>, וואָס דעמולט זיינען די "שבע שבתות תמימות"<ref name=":1" /> – "תמימות כששת ימי בראשית" שמתחילות באחד בשבת ומסיימות בשבת (ווי עס שטייט אין מדרש<ref>קה"ר פ"א, ג ובמת"כ. פסדר"כ פ"ח. פס"ר פי"ח. רוקח הל' עומר סרצ"ה. ראב"ן ספ"ו. ראבי"ה פסחים סתקכ"ו. ועוד.

און אין דעם נייעם יאָר קומען צוזאַמען אַלע דריי שלימות'ן: סיי די שלימות פון מספר החדשים (שנת העיבור), סיי די שלימות פון מספר הימים אין חדשים (צוויי חדשים מלאים) – במילא קומט אויס אַז דער יאָר האָט די סאַמע מערסטע טעג וואָס אַ יאָר קען האָבן (זייענדיק אַ "שנה תמימה" און אַ "שנה שלימה" – אַ שנת העיבור אין וועלכער חודש חשון און כסלו זיינען מלאים), און סיי די שלימות פון די "שבתות תמימות", מיט וועלכע ס'איז פאַרבונדן הבאת שתי הלחם און די אַנדערע קרבנות פון חג השבועות, זמן מתן תורתנו, וואָס איז פאַרבונדן אויך מיט "תורה חדשה מאתי תצא"<ref>ישעי' נא, ד. ויק"ר פי"ג, ג.</ref>.