ברכת ערב ראש השנה תשנ"ב אחרי התרת נדרים - מוגה
ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאחרי התרת נדרים, ערב ראש השנה ה'תשנ"ב
יישר כח*.
אַ כתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה בתוך כלל ישראל,
און במיוחד אין דעם ענין הכי עיקרי – גאולה האמיתית והשלימה, תיכף ומיד ממש.
ובפרט אַז עס זיינען שוין פאַראַן כמה סימנים אויף דעם – אָנהויבנדיק פון דברי חז"ל[1] כמה שנים ודורות לפני זה: "כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה", און כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו האָט מסביר געווען אַז תשובה האָט מען שוין אויך אויפגעטאָן, און מ'שטייט שוין "הכן כולכם"[2], און מ'שטייט אַזוי שוין אַ משך זמן –
זאָל זיין תיכף ומיד די גאולה האמיתית והשלימה, און פון אָט דעם רגע זאָלן אַלע אידן, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"[3], גלייך זיין אין ארץ הקודש, און דאָרטן גופא – אין ירושלים עיר הבירה, על הר הקודש, און אין בית המקדש, ביז אין קדש הקדשים, וואו עס געפינט זיך דער אבן השתי' שממנה הושתת העולם[4],
און די קדושה פון קדש הקדשים און אבן השתי' שבו ווערט תיכף ומיד נתפשט בכל העולם כולו – "והי' הוי' למלך על כל הארץ"[5], "הוי' ימלוך לעולם ועד"[6].
נאָכאַמאָל – אַ כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.
* * *
[לאחר שכ"ק אדמו"ר שליט"א ירד מהבימה המשיך]:
דער קומענדיקער נייער יאָר איז אַ "שנה משולשת", וועלכע האָט אַ שלימות משולשת, אַ יאָר אין וועלכן עס קומען צוזאַמען דריי ענינים פון שלימות (וואָס זיינען ניט תלוי זה בזה און אין אַנדערע יאָרן קען מען האָבן איינעם אָן דעם צווייטן):
(א) די שלימות פון שנת העיבור[7], אין וועלכער עס קומט צו אַ חודש הי"ג, און דער יאָר ווערט אָנגערופן "שנה תמימה"[8].
(ב) די[9] שלימות פון דעם וואָס חודש חשון און חודש כסלו – די צוויי חדשים אין יאָר וועלכע קענען זיין חסרים (של כ"ט יום) אָדער מלאים (של ל' יום)[10] – זיינען ביידע מלאים, צוויי חדשים מלאים – כפליים לתושי'[11], וואָס דעמולט ווערט דער יאָר אָנגערופן "שלימה"[12].
(ג) דער[9] ערשטער טאָג פסח קומט אויס ביום השבת, וואָס דעמולט האָט מען די שלימות אין ספירת העומר אַז דאָס הויבט זיך אָן "ממחרת השבת"[13] אויך כפשוטו[14], וואָס דעמולט זיינען די "שבע שבתות תמימות"[13] – "תמימות כששת ימי בראשית" שמתחילות באחד בשבת ומסיימות בשבת (ווי עס שטייט אין מדרש[15]).
און אין דעם נייעם יאָר קומען צוזאַמען אַלע דריי שלימות'ן: סיי די שלימות פון מספר החדשים (שנת העיבור), סיי די שלימות פון מספר הימים אין חדשים (צוויי חדשים מלאים) – במילא קומט אויס אַז דער יאָר האָט די סאַמע מערסטע טעג וואָס אַ יאָר קען האָבן (זייענדיק אַ "שנה תמימה" און אַ "שנה שלימה" – אַ שנת העיבור אין וועלכער חודש חשון און כסלו זיינען מלאים), און סיי די שלימות פון די "שבתות תמימות", מיט וועלכע ס'איז פאַרבונדן הבאת שתי הלחם און די אַנדערע קרבנות פון חג השבועות, זמן מתן תורתנו, וואָס איז פאַרבונדן אויך מיט "תורה חדשה מאתי תצא"[16].
ועוד והוא העיקר – אַז די שלימות משולשת פון דעם נייעם יאָר גיט צו נאָכמער כח אַז תיכף ומיד ממש – נאָך בתחלת השנה – זאָל מען שוין זוכה זיין צו אַלע עניני שלימות, כולל – די שלימות פון "תורה חדשה מאתי תצא", ווייל תיכף ומיד ממש קומט די גאולה האמיתית והשלימה,
און תיכף ומיד ממש איז מען זוכה צו אַ כתיבה וחתימה טובה בגלוי לכל אחד ואחת בתוך כלל ישראל – לשנה טובה ומתוקה.
הערות שוליים
- ↑ סנהדרין צז, ב.
- ↑ ל' כ"ק מו"ח אדמו"ר במכתבו מכ"ו אד"ר תרח"ץ – אגרות קודש שלו ח"ד ע' רעט. וראה "היום יום" ט"ו טבת.
- ↑ בא י, ט.
- ↑ יומא נד, ב.
- ↑ זכרי' יד, ט.
- ↑ בשלח טו, יח.
- ↑ ראה בארוכה מכתבים כלליים וא"ו תשרי: תשל"ו (לקו"ש חי"ד ע' 454 ואילך); תשל"ח (לקו"ש שם ע' 478 ואילך); תשד"מ (לקו"ש חכ"ד ע' 633 ואילך); תשמ"ט (לקו"ש חל"ד ע' 338 ואילך). ר"ח ניסן: תשד"מ (הגש"פ עם לקוטי טעמים כו' ע' תשמז ואילך); תשמ"ט (הגש"פ שם ע' תתו ואילך). ועוד.
- ↑ בהר כה, ל. ערכין לא, א (במשנה). רמב"ם הל' שמיטה ויובל פי"ב ה"ה. וראה אוה"ת להצ"צ (יהל־אור) לתהלים יט, ח (ע' סז ואילך).
- ↑ לקפוץ מעלה אל: 9.0 9.1 ראה בארוכה שיחת יום ב' דראש השנה תשנ"ב (לקמן ע' 12 ואילך).
- ↑ רמב"ם הל' קידוש החודש פ"ח ה"ו. טואו"ח סתכ"ח.
- ↑ ל' הכתוב – איוב יא, ו. וראה שמו"ר רפמ"ו.
- ↑ טור שם. וברמב"ם שם: חדשי' שלמים.
- ↑ לקפוץ מעלה אל: 13.0 13.1 אמור כג, טו.
- ↑ נוסף על פירושו "ממחרת היו"ט" כדרשת חז"ל (מנחות סה, ב ואילך. תו"כ ופירש"י עה"פ אמור שם).
- ↑ קה"ר פ"א, ג ובמת"כ. פסדר"כ פ"ח. פס"ר פי"ח. רוקח הל' עומר סרצ"ה. ראב"ן ספ"ו. ראבי"ה פסחים סתקכ"ו. ועוד. וראה בארוכה סה"ש ה'תנש"א ח"א ע' 437 ואילך.
- ↑ ישעי' נא, ד. ויק"ר פי"ג, ג.
*) לעדה שלימה דהמתירין.