2,086
עריכות
קונטרס ע"ד חלוקת הש"ס בי"ט כסלו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "לקוטי תורה/" ב־"לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/"
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "לקוטי תורה/" ב־"לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/") |
||
| (8 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ספר השיחות | {{ספר השיחות תשנ"ב}} | ||
== חלוקת הש"ס בי"ט כסלו == | == חלוקת הש"ס בי"ט כסלו == | ||
א. ידוע המנהג לסדר חלוקת הש"ס בי"ט כסלו{{הערה|משנת תרס"ג ואילך, מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו, הנהיגו בליובאוויטש חלוקת הש"ס בכ"ד טבת, יום ההילולא של אדמו"ר הזקן (וראה לקמן הערה 110). ומשנת תשי"ג שוב נקבע המנהג דחלוקת הש"ס לי"ט כסלו.}} מדי שנה בשנה{{הערה|ראה מכתב כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע י"ד כסלו תרס"א (אגרות קודש שלו ח"ג ע' קס). "היום יום" יט כסלו. ובכ"מ – נעתקו לקמן בקונטרס זה.}} – ע"פ מ"ש רבינו הזקן, בעל הגאולה (די"ט כסלו), באגרת הקודש שלו שנדפסה בסיום וחותם ספר התניא{{הערה|קונטרס אחרון ד"ה הוכח תוכיח – קסג, א.}}: "לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה ובכל עיר ועיר לחלק המסכתות{{הערה|ראה סד"ה על חומותיך תרל"ח (לאדמו"ר מהר"ש): צריכים ללמוד בכל יום תושב"כ עם פרש"י שהוא תרומות מדרשי רז"ל, ונאום ה' תושבע"פ כמ"ש בהל' ת"ת* ובאגה"ק [שבפנים] שלכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מס' גמרא בשנה. | {{יישור טקסט|שני הצדדים| | ||
א. ידוע המנהג לסדר חלוקת הש"ס בי"ט כסלו{{הערה|משנת תרס"ג ואילך, מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו, הנהיגו בליובאוויטש חלוקת הש"ס בכ"ד טבת, יום ההילולא של אדמו"ר הזקן (וראה לקמן הערה 110). ומשנת תשי"ג שוב נקבע המנהג דחלוקת הש"ס לי"ט כסלו.}} מדי שנה בשנה{{הערה|ראה מכתב כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע י"ד כסלו תרס"א (אגרות קודש שלו ח"ג ע' קס). "היום יום" יט כסלו. ובכ"מ – נעתקו לקמן בקונטרס זה.}} – ע"פ מ"ש רבינו הזקן, בעל הגאולה (די"ט כסלו), באגרת הקודש שלו שנדפסה בסיום וחותם ספר התניא{{הערה|[[קונטרס אחרון פרק ט|קונטרס אחרון ד"ה הוכח תוכיח]] – קסג, א.}}: "לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה ובכל עיר ועיר לחלק המסכתות{{הערה|ראה סד"ה על חומותיך תרל"ח (לאדמו"ר מהר"ש): צריכים ללמוד בכל יום תושב"כ עם פרש"י שהוא תרומות מדרשי רז"ל, ונאום ה' תושבע"פ כמ"ש בהל' ת"ת* ובאגה"ק [שבפנים] שלכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מס' גמרא בשנה.{{ש}}'''*) רמב"ם הל' ת"ת פ"א הי"א־ב. טושו"ע הל' ת"ת יו"ד סרמ"ז ס"ד. הל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב. ושם: חייב הוא לשלש זמן למידתו''' שבכל יום ויום '''שליש במקרא שליש במשנה כו' ושליש בתלמוד כו'. וראה תוד"ה לא – קידושין ל, א.'''}} עפ"י הגורל או ברצון, ועיר שיש בה מנינים הרבה יגמרו בכל מנין ומנין, ואם איזה מנין קטן מהכיל יצרפו אליהם אנשים מאיזה מנין גדול בבל ישונה חק ולא יעבור"{{הערה|וראה [[אגרת הקודש סימן א|אגרת הקודש ס"א]] בתחלתו (ד"ה פותחין בברכה – קב, א): "שמועה טובה שמעה ותחי נפשי, אין טוב אלא תורה, תורת ה' תמימה, זו '''השלמת כל הש"ס כולו''' ברוב עיירות ומנינים מאנ"ש, הודאה על העבר ובקשה על העתיד, כה יתן וכה יוסיף ה' לאמץ לבם בגבורים מדי שנה בשנה בגבורה של תורה כו'". וממשיך לבאר שם בארוכה העילוי דלימוד תושבע"פ הנקראת "עוז", "הנותן כח ועוז לבחי' מתנים (ענין האמונה) לקיים ולהעמיד הראש והזרועות כו'", עיי"ש. | |||
'''*) רמב"ם הל' ת"ת פ"א הי"א־ב. טושו"ע הל' ת"ת יו"ד סרמ"ז ס"ד. הל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב. ושם: חייב הוא לשלש זמן למידתו''' שבכל יום ויום '''שליש במקרא שליש במשנה כו' ושליש בתלמוד כו'. וראה תוד"ה לא – קידושין ל, א.'''}} עפ"י הגורל או ברצון, ועיר שיש בה מנינים הרבה יגמרו בכל מנין ומנין, ואם איזה מנין קטן מהכיל יצרפו אליהם אנשים מאיזה מנין גדול בבל ישונה חק ולא יעבור"{{הערה|וראה אגרת הקודש ס"א בתחלתו (ד"ה פותחין בברכה – קב, א): "שמועה טובה שמעה ותחי נפשי, אין טוב אלא תורה, תורת ה' תמימה, זו '''השלמת כל הש"ס כולו''' ברוב עיירות ומנינים מאנ"ש, הודאה על העבר ובקשה על העתיד, כה יתן וכה יוסיף ה' לאמץ לבם בגבורים מדי שנה בשנה בגבורה של תורה כו'". וממשיך לבאר שם בארוכה העילוי דלימוד תושבע"פ הנקראת "עוז", "הנותן כח ועוז לבחי' מתנים (ענין האמונה) לקיים ולהעמיד הראש והזרועות כו'", עיי"ש. | |||
ויש לומר, שהודאה הנ"ל על חלוקת הש"ס (בהתחלת אגה"ק) באה בתור תשובה על ה"שמועה טובה" שמילאו המבוקש באגה"ק שבסוף קונטרס אחרון (שבפנים) "לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה כו'" (ראה לקו"ש חט"ו ע' 521. אגה"ק ס"א עם מ"מ, ליקוט פירושים כו' ע' יא). וראה בסוף אגרת זו (פותחין בברכה) "להיות לזכרון בין עיניהם כל מה שכתבתי אליהם אשתקד .. ועתה הפעם הנני יוסיף שנית ידי כו'". והמכתב דאשתקד הוא בפשטות ד"ה הוכח תוכיח שבסוף קו"א (ראה שיעורים בס' התניא אגה"ק ס"א (ע' 1247). אגרות קודש אדה"ז (ב"מקורות והערות" לאגרת ח) ע' תכ). | ויש לומר, שהודאה הנ"ל על חלוקת הש"ס (בהתחלת אגה"ק) באה בתור תשובה על ה"שמועה טובה" שמילאו המבוקש באגה"ק שבסוף קונטרס אחרון (שבפנים) "לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה כו'" (ראה לקו"ש חט"ו ע' 521. אגה"ק ס"א עם מ"מ, ליקוט פירושים כו' ע' יא). וראה בסוף אגרת זו (פותחין בברכה) "להיות לזכרון בין עיניהם כל מה שכתבתי אליהם אשתקד .. ועתה הפעם הנני יוסיף שנית ידי כו'". והמכתב דאשתקד הוא בפשטות ד"ה הוכח תוכיח שבסוף קו"א (ראה שיעורים בס' התניא אגה"ק ס"א (ע' 1247). אגרות קודש אדה"ז (ב"מקורות והערות" לאגרת ח) ע' תכ). | ||
| שורה 16: | שורה 14: | ||
ומטעם זה קבעו חלוקת הש"ס לי"ט כסלו, "מתן תורה דפנימיות התורה"{{הערה|ראה לקמן ס"ז, וש"נ.}} ו"ראש השנה לחסידות"{{הערה|אגה"ק דכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע מיום ט"ז כסלו תרס"ב (נדפסה בקונטרס ומעין ע' 17. "היום יום" בתחלתו. אגרות קודש שלו ח"א ע' רנט). וראה לקו"ד ח"ד תשנט, ב ואילך.}} – כי עי"ז נעשה החיבור והיחוד בין נגלה דתורה (ש"ס) ופנימיות התורה (י"ט כסלו). וכדלקמן בארוכה. | ומטעם זה קבעו חלוקת הש"ס לי"ט כסלו, "מתן תורה דפנימיות התורה"{{הערה|ראה לקמן ס"ז, וש"נ.}} ו"ראש השנה לחסידות"{{הערה|אגה"ק דכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע מיום ט"ז כסלו תרס"ב (נדפסה בקונטרס ומעין ע' 17. "היום יום" בתחלתו. אגרות קודש שלו ח"א ע' רנט). וראה לקו"ד ח"ד תשנט, ב ואילך.}} – כי עי"ז נעשה החיבור והיחוד בין נגלה דתורה (ש"ס) ופנימיות התורה (י"ט כסלו). וכדלקמן בארוכה. | ||
ג. ויובן זה בהקדים ביאור כ"ק מו"ח אדמו"ר{{הערה|בשיחת י"ט כסלו תש"ד (ע' 48 ואילך).}} בזה שבאגה"ק שם מסיים, "וכאו"א מהלומדים הנ"ל (בחלוקת הש"ס) יגמור לעצמו בכל שבוע התמניא אפי שבתהלים קי"ט"{{הערה|ובפועל – לא ראיתי נזהרים בזה (ראה לקמן הערה 113). – ולהעיר אשר בכמה מקומות נהוג לומר קאפיטל זה ביום השבת לאחרי תפלת מנחה (וכן הי' נוהג אאמו"ר ז"ל).}}. וצריך ביאור: מהי השייכות בין אמירת תהלים וחלוקת ולימוד הש"ס – הרי הם שני ענינים וחלקים שונים בתורה: תהלים הוא חלק מתושב"כ, שענינה (בעיקר) אינו לימוד בהבנה והשגה, אלא אמירת האותיות, ו"אע"פ שאינו מבין אפילו פירוש המלות מפני שהוא ע"ה ה"ז מקיים מצות ולמדתם{{הערה|ואתחנן ה, א.}} . . (ו)מברך ברכת התורה" | ג. ויובן זה בהקדים ביאור כ"ק מו"ח אדמו"ר{{הערה|בשיחת י"ט כסלו תש"ד (ע' 48 ואילך).}} בזה שבאגה"ק שם מסיים, "וכאו"א מהלומדים הנ"ל (בחלוקת הש"ס) יגמור לעצמו בכל שבוע התמניא אפי שבתהלים קי"ט"{{הערה|ובפועל – לא ראיתי נזהרים בזה (ראה לקמן הערה 113). – ולהעיר אשר בכמה מקומות נהוג לומר קאפיטל זה ביום השבת לאחרי תפלת מנחה (וכן הי' נוהג אאמו"ר ז"ל).}}. וצריך ביאור: מהי השייכות בין אמירת תהלים וחלוקת ולימוד הש"ס – הרי הם שני ענינים וחלקים שונים בתורה: תהלים הוא חלק מתושב"כ, שענינה (בעיקר) אינו לימוד בהבנה והשגה, אלא אמירת האותיות, ו"אע"פ שאינו מבין אפילו פירוש המלות מפני שהוא ע"ה ה"ז מקיים מצות ולמדתם{{הערה|ואתחנן ה, א.}} . . (ו)מברך ברכת התורה"{{הערה|שם=:0|הל' ת"ת לאדה"ז ספ"ב. וש"נ.}}. ובפרט שאמירת תהלים ענינה הוא – תפלה, אמירת תהלות ותשבחות להקב"ה (ולא לימוד התורה){{הערה|כמובן מברכות ג, ב: עד חצות לילה הי' (דוד) עוסק בדברי תורה, מכאן ואילך בשירות ותשבחות. וראה מדרש תהלים א (הובא בפרש"י תהלים בתחלתו): נאמר (ספר תהלים) בעשרה מיני זמר כו' בתפלה בהלל כו'.}}. ואילו לימוד הש"ס הוא תושבע"פ, שצ"ל בהבנה והשגה דוקא, ו"אם אינו מבין הפירוש אינו נחשב לימוד כלל"<ref name=":0" />, ואינו מברך ברכת התורה? | ||
ומאגה"ק הנ"ל (שמקשר חלוקת הש"ס לאמירת תהלים) משמע שהא בהא תליא: לימוד הגמרא הוא בשלימות כשמצרפים לזה גם אמירת תהלים, ואמירת תהלים צ"ל בצירוף לימוד הגמרא. | ומאגה"ק הנ"ל (שמקשר חלוקת הש"ס לאמירת תהלים) משמע שהא בהא תליא: לימוד הגמרא הוא בשלימות כשמצרפים לזה גם אמירת תהלים, ואמירת תהלים צ"ל בצירוף לימוד הגמרא. | ||
| שורה 24: | שורה 22: | ||
תורה שבכתב ותורה שבעל־פה הן שני חלקים מתורה אחת, אשר שלימותה היא דוקא בחיבור שניהם יחד. כידוע{{הערה|הקדמת הרמב"ם לספר היד בתחלתו.}} שתורה (שבכתב) בפירושה ניתנה, יחד עם הפירוש שבתושבע"פ. | תורה שבכתב ותורה שבעל־פה הן שני חלקים מתורה אחת, אשר שלימותה היא דוקא בחיבור שניהם יחד. כידוע{{הערה|הקדמת הרמב"ם לספר היד בתחלתו.}} שתורה (שבכתב) בפירושה ניתנה, יחד עם הפירוש שבתושבע"פ. | ||
כתיב{{הערה|משלי א, ח.}} "שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך", וארז"ל{{הערה|כ"ה (בשם ארז"ל) בסד"ה אריב"ל שם (וכ"ה במטה משה שער השלישי. וראה כנפי יונה ח"א פ"ד). ובאגה"ק שם (קנא, א) הוא בשם הזהר. וראה זח"ב פה, א ובאוה"ח שם. שם רעו, ב. וראה יהל אור ע' תרמא. ועוד. מ"מ ללקו"ת שמע"צ שם.}} מוסר אביך תושב"כ, תורת אמך תושבע"פ. תושב"כ היא בחי' חכמה ("אביך") ותושבע"פ היא בחי' בינה ("אמך"){{הערה|ראה זח"ב פה, א: מוסר אביך דא היא חכמה ואל תטוש תורת אמך דא היא בינה. וראה אוה"ח שם.}}: בתושב"כ – נאמרו כל המצוות, רק שהן בקיצור נמרץ בלי ביאור, כי "רצון העליון ב"ה המלובש בתרי"ג מצות שבתורה שבכתב הוא מופלא ומכוסה טמיר ונעלם" | כתיב{{הערה|משלי א, ח.}} "שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך", וארז"ל{{הערה|כ"ה (בשם ארז"ל) בסד"ה אריב"ל שם (וכ"ה במטה משה שער השלישי. וראה כנפי יונה ח"א פ"ד). ובאגה"ק שם (קנא, א) הוא בשם הזהר. וראה זח"ב פה, א ובאוה"ח שם. שם רעו, ב. וראה יהל אור ע' תרמא. ועוד. מ"מ ללקו"ת שמע"צ שם.}} מוסר אביך תושב"כ, תורת אמך תושבע"פ. תושב"כ היא בחי' חכמה ("אביך") ותושבע"פ היא בחי' בינה ("אמך"){{הערה|ראה זח"ב פה, א: מוסר אביך דא היא חכמה ואל תטוש תורת אמך דא היא בינה. וראה אוה"ח שם.}}: בתושב"כ – נאמרו כל המצוות, רק שהן בקיצור נמרץ בלי ביאור, כי "רצון העליון ב"ה המלובש בתרי"ג מצות שבתורה שבכתב הוא מופלא ומכוסה טמיר ונעלם"{{הערה|שם=:1|אגה"ק שם (קנ, ב).}} (נקודת החכמה, שלמעלה מהשגה). ותורה שבע"פ – היא גילוי ופירוש וביאור הדברים שנאמרו בתושב"כ בנקודה (הרחבת הבינה, שמגלית ומבארת נקודת החכמה). | ||
"כמו מצות תפילין עד"מ שנאמר בתושב"כ{{הערה|ואתחנן ו, ח.}} וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך והוא מאמר סתום ונעלם שלא פירש הכתוב איך ומה לקשור ומהו טוטפות והיכן הוא בין עיניך ועל ידך עד שפירשה תורה שבע"פ{{הערה|ראה מנחות לד, ב ואילך. ובכ"מ.}} . . וכן כל מצות שבתורה בין מ"ע בין מצות ל"ת אינן גלויות וידועות ומפורשות אלא ע"י תושבע"פ כו'"<ref name=":1" />. | "כמו מצות תפילין עד"מ שנאמר בתושב"כ{{הערה|ואתחנן ו, ח.}} וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך והוא מאמר סתום ונעלם שלא פירש הכתוב איך ומה לקשור ומהו טוטפות והיכן הוא בין עיניך ועל ידך עד שפירשה תורה שבע"פ{{הערה|ראה מנחות לד, ב ואילך. ובכ"מ.}} . . וכן כל מצות שבתורה בין מ"ע בין מצות ל"ת אינן גלויות וידועות ומפורשות אלא ע"י תושבע"פ כו'"<ref name=":1" />. | ||
| שורה 30: | שורה 28: | ||
והנה, ידוע המאמר{{הערה|ספר יצירה פ"א מ"ד. וראה בארוכה סה"מ תרנ"ט ע' עג ואילך, ובהנסמן שם.}} "הבן בחכמה וחכם בבינה", היינו, שצ"ל התכללות של תושב"כ ותושבע"פ (חכמה ובינה) יחד: גם בתושב"כ (חכמה) צ"ל "הבן" דתושבע"פ (שהיא פירושה של תושב"כ, שעל ידה אפשר לקיים המצוות בפועל, כנ"ל); וכן בתושבע"פ (בינה) צ"ל נרגש נקודת החכמה, שיסודה ומקורה הוא מתושב"כ (מנא הני מילי דאמר קרא). והטעם לזה: | והנה, ידוע המאמר{{הערה|ספר יצירה פ"א מ"ד. וראה בארוכה סה"מ תרנ"ט ע' עג ואילך, ובהנסמן שם.}} "הבן בחכמה וחכם בבינה", היינו, שצ"ל התכללות של תושב"כ ותושבע"פ (חכמה ובינה) יחד: גם בתושב"כ (חכמה) צ"ל "הבן" דתושבע"פ (שהיא פירושה של תושב"כ, שעל ידה אפשר לקיים המצוות בפועל, כנ"ל); וכן בתושבע"פ (בינה) צ"ל נרגש נקודת החכמה, שיסודה ומקורה הוא מתושב"כ (מנא הני מילי דאמר קרא). והטעם לזה: | ||
בגלל האורך והרוחב בפלפולא דאורייתא בלימוד תושבע"פ יתכן שהאדם ישכח על נקודת האמת ולא יכוון אל ההלכה. ולא עוד, אלא שיכול להיות שישכח על "נותן התורה"{{הערה|ראה [[קונטרס עץ החיים]] פי"א.}}. וכמבואר בכו"כ מאחז"ל{{הערה|ראה שבת לא, סע"א ואילך. יומא עב, ב. ובכ"מ.}}, שבלימוד התורה, ובפרט תושבע"פ (שהיא בהבנה והשגה בשכל הגשמי), צ"ל זהירות מיוחדת שהלימוד יהי' לשמה, ביראת השם ואהבת השם, ומתוך ידיעה והכרה בנותן התורה{{הערה|ראה [[קונטרס עץ החיים]] שם ואילך. וש"נ.}} [שמטעם זה צ"ל ברכת התורה קודם הלימוד, כמאחז"ל{{הערה|נדרים פא, א. ב"מ פה, ריש ע"ב.}} עה"פ{{הערה|ירמי' ט, יא־יב.}} "על מה אבדה הארץ גו' על עזבם את תורתי", "שלא ברכו בתורה תחלה" – שאף שלמדו הרבה תורה היתה חסרה אצלם הכוונה "להתעצם ולהתדבק בקדושת ורוחניות התורה ולהמשיך השכינה כו'"{{הערה|ב"ח או"ח סמ"ז. וראה רבינו יונה – הובא בר"ן נדרים שם. שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס מז.}}]. וכן שהלימוד יהי' על מנת לעשות ולקיים{{הערה|ראה יבמות קט, ב. ועוד. | בגלל האורך והרוחב בפלפולא דאורייתא בלימוד תושבע"פ יתכן שהאדם ישכח על נקודת האמת ולא יכוון אל ההלכה. ולא עוד, אלא שיכול להיות שישכח על "נותן התורה"{{הערה|ראה [[קונטרס עץ החיים]] פי"א.}}. וכמבואר בכו"כ מאחז"ל{{הערה|ראה שבת לא, סע"א ואילך. יומא עב, ב. ובכ"מ.}}, שבלימוד התורה, ובפרט תושבע"פ (שהיא בהבנה והשגה בשכל הגשמי), צ"ל זהירות מיוחדת שהלימוד יהי' לשמה, ביראת השם ואהבת השם, ומתוך ידיעה והכרה בנותן התורה{{הערה|ראה [[קונטרס עץ החיים]] שם ואילך. וש"נ.}} [שמטעם זה צ"ל ברכת התורה קודם הלימוד, כמאחז"ל{{הערה|נדרים פא, א. ב"מ פה, ריש ע"ב.}} עה"פ{{הערה|ירמי' ט, יא־יב.}} "על מה אבדה הארץ גו' על עזבם את תורתי", "שלא ברכו בתורה תחלה" – שאף שלמדו הרבה תורה היתה חסרה אצלם הכוונה "להתעצם ולהתדבק בקדושת ורוחניות התורה ולהמשיך השכינה כו'"{{הערה|ב"ח או"ח סמ"ז. וראה רבינו יונה – הובא בר"ן נדרים שם. שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס מז.}}]. וכן שהלימוד יהי' על מנת לעשות ולקיים{{הערה|ראה יבמות קט, ב. ועוד.{{ש}}<nowiki>*</nowiki>30. [[קונטרס עץ החיים|קונטרס עה"ח]] שם. סד"ה אריב"ל תש"ב.}}. | ||
<nowiki>*</nowiki>30. [[קונטרס עץ החיים|קונטרס עה"ח]] שם. סד"ה אריב"ל תש"ב.}}. | |||
ובלשון החסידות<sup>[*30]</sup>: מכיון שהתורה שבע"פ נתלבשה בענינים גשמיים (המחליף פרה בחמור{{הערה|משנה ב"מ ק, א.}}, שנים אוחזין בטלית{{הערה|משנה ריש ב"מ.}} וכיו"ב), והאדם עוסק בזה עם שכלו הגשמי, יכול להיות שהלומד יהי' בבחי' יש ודבר, וישכח על הקב"ה "נותן התורה", וישכח שהיא חכמתו ורצונו ית' (משא"כ בתושב"כ שנרגש בה יותר האור האלקי כי לא נתלבשה בלבושים גשמיים כ"כ וגם לא בשכל גשמי, להיותה למעלה מהבנה והשגה, כנ"ל). ואפילו באם לומד סתם (בלא אהבה ויראה ולא לשמה, אבל גם לא לשם כוונה אחרת), הנה מחמת ההתלבשות בלבושים גשמיים ובשכל והשגה גשמית, נעשה הלומד עי"ז יש ודבר "ויפול הנופל ממנה, וסוף הדבר הוא שילמוד שלא לשמה ממש כו'"{{הערה|[[קונטרס עץ החיים|קונטרס עה"ח]] פי"ב.}}. | ובלשון החסידות<sup>[*30]</sup>: מכיון שהתורה שבע"פ נתלבשה בענינים גשמיים (המחליף פרה בחמור{{הערה|משנה ב"מ ק, א.}}, שנים אוחזין בטלית{{הערה|משנה ריש ב"מ.}} וכיו"ב), והאדם עוסק בזה עם שכלו הגשמי, יכול להיות שהלומד יהי' בבחי' יש ודבר, וישכח על הקב"ה "נותן התורה", וישכח שהיא חכמתו ורצונו ית' (משא"כ בתושב"כ שנרגש בה יותר האור האלקי כי לא נתלבשה בלבושים גשמיים כ"כ וגם לא בשכל גשמי, להיותה למעלה מהבנה והשגה, כנ"ל). ואפילו באם לומד סתם (בלא אהבה ויראה ולא לשמה, אבל גם לא לשם כוונה אחרת), הנה מחמת ההתלבשות בלבושים גשמיים ובשכל והשגה גשמית, נעשה הלומד עי"ז יש ודבר "ויפול הנופל ממנה, וסוף הדבר הוא שילמוד שלא לשמה ממש כו'"{{הערה|[[קונטרס עץ החיים|קונטרס עה"ח]] פי"ב.}}. | ||
| שורה 54: | שורה 50: | ||
[וי"ל טעם הדבר, כי כדי לפעול שהלימוד יהי' לשמה, ויהי' חדור עם יראת שמים והכרה בנותן התורה כו', צריך הביטול והקבלת עול שבתושב"כ ובתפלה לחדור גם בהבנה והשגה שבלימוד התורה (שבע"פ) עצמו (שענינו – הבנה והשגה), שהלומד יבין ויבוא בשכלו להידיעה וההכרה ב"נותן התורה"]. | [וי"ל טעם הדבר, כי כדי לפעול שהלימוד יהי' לשמה, ויהי' חדור עם יראת שמים והכרה בנותן התורה כו', צריך הביטול והקבלת עול שבתושב"כ ובתפלה לחדור גם בהבנה והשגה שבלימוד התורה (שבע"פ) עצמו (שענינו – הבנה והשגה), שהלומד יבין ויבוא בשכלו להידיעה וההכרה ב"נותן התורה"]. | ||
ההפרש בין נגלה דתורה ופנימיות התורה הוא{{הערה|ראה תניא [[אגרת הקודש סימן | ההפרש בין נגלה דתורה ופנימיות התורה הוא{{הערה|ראה תניא [[אגרת הקודש סימן כו|אגה"ק סכ"ו]]. [[קונטרס עץ החיים|קונטרס עה"ח]] פי"א ואילך.}} – שבנגלה דתורה (הנקרא "עץ הדעת"{{הערה|ראה שם פ"ה. וש"נ.}}, "אילנא דטוב ורע"50) עיקר הלימוד הוא בהתלבשות בענינים גשמיים של העולם, וגם בדברים אסורים, כדי לברר ולהבדיל בין איסור והיתר, טומאה וטהרה, וכן בדיני נזיקין, שהלימוד מתלבש בטענות של שקר (ראובן טוען כך, שמעון טוען כך) לברר האמת מן השקר וכו'. משא"כ בפנימיות התורה (הנקראת "עץ החיים"{{הערה|שם=:2|זח"ג קכד, ב (ברע"מ). הובא ונת' במקומות שבהערה 48.}}) עיקר הלימוד הוא בעניני אלקות וענינים רוחניים, ביחודים עליונים וסדר השתלשלות העולמות ועשר ספירות וכו'. | ||
ושונים הם גם בדרך ואופן הלימוד: לימוד הנגלה הוא באופן דקושיות ותירוצים ומחלוקת, שבתחלה קס"ד שהסברא היא כך וכך ואח"כ מגיעים להבנה עמוקה יותר ושוללים את הסברא הקודמת. ואילו פנימיות התורה "לית תמן לא קשיא כו' ולא מחלוקת"<ref name=":2" />. | ושונים הם גם בדרך ואופן הלימוד: לימוד הנגלה הוא באופן דקושיות ותירוצים ומחלוקת, שבתחלה קס"ד שהסברא היא כך וכך ואח"כ מגיעים להבנה עמוקה יותר ושוללים את הסברא הקודמת. ואילו פנימיות התורה "לית תמן לא קשיא כו' ולא מחלוקת"<ref name=":2" />. | ||
| שורה 66: | שורה 62: | ||
ו. עפ"ז מובן ששלימות לימוד התורה היא – בלימוד נגלה דתורה ולימוד פנימיות התורה{{הערה|ראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"א ה"ד, וש"נ. הקדמת הרח"ו לשער ההקדמות (נדפס בסוף [[קונטרס עץ החיים|קונטרס עה"ח]] (ע' 61 ואילך)).}} גם יחד (ע"ד הבן בחכמה וחכם בבינה כנ"ל), כי הם ב' חלקים מתורה אחת, ונגלה דתורה היא גופא דאורייתא ופנימיות התורה היא נשמתא דאורייתא, וכמו ששלימות האדם היא בחיבור הנשמה והגוף ועד שנעשים מציאות אחת, ושלימות הנשמה תלוי' בשלימות הגוף וכן שלימות הגוף תלוי' בשלימות הנשמה, כמו"כ שלימות התורה היא בחיבור ויחוד לימוד הנגלה ולימוד הפנימיות{{הערה|ראה הקדמת הרח"ו הנ"ל (שם ס"ע 64 ואילך).}}. | ו. עפ"ז מובן ששלימות לימוד התורה היא – בלימוד נגלה דתורה ולימוד פנימיות התורה{{הערה|ראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"א ה"ד, וש"נ. הקדמת הרח"ו לשער ההקדמות (נדפס בסוף [[קונטרס עץ החיים|קונטרס עה"ח]] (ע' 61 ואילך)).}} גם יחד (ע"ד הבן בחכמה וחכם בבינה כנ"ל), כי הם ב' חלקים מתורה אחת, ונגלה דתורה היא גופא דאורייתא ופנימיות התורה היא נשמתא דאורייתא, וכמו ששלימות האדם היא בחיבור הנשמה והגוף ועד שנעשים מציאות אחת, ושלימות הנשמה תלוי' בשלימות הגוף וכן שלימות הגוף תלוי' בשלימות הנשמה, כמו"כ שלימות התורה היא בחיבור ויחוד לימוד הנגלה ולימוד הפנימיות{{הערה|ראה הקדמת הרח"ו הנ"ל (שם ס"ע 64 ואילך).}}. | ||
והרי כן הוא בנוגע לכללות הבריאה – שכוונת הבריאה היא לעשות לו יתברך דירה בתחתונים{{הערה|ראה תנחומא נשא טז. ועוד. [[לקוטי אמרים פרק | והרי כן הוא בנוגע לכללות הבריאה – שכוונת הבריאה היא לעשות לו יתברך דירה בתחתונים{{הערה|ראה תנחומא נשא טז. ועוד. [[לקוטי אמרים פרק לו|תניא רפל"ו]]. ובכ"מ.}} דוקא, ע"י עבודת האדם בקיום התומ"צ (שנתלבשו בדברים גשמיים) בבירור וזיכוך גשמיות הגוף והעולם, ולעשותה כלי לאלקות ודירה לו יתברך. והכח לזה הוא מלימוד התורה: העסק בלימוד הנגלה (עיקר הלימוד בזמן הזה{{הערה|ראה [[אגרת הקודש סימן כו|אגה"ק שם]]. [[קונטרס עץ החיים|קונטרס עה"ח]] פי"ג.}}) הוא – לברר בירורים בגשמיות העולם, בין איסור והיתר כשר ופסול וטומאה וטהרה כו'; ולימוד פנימיות התורה הוא בעניני אלקות וכו' – שעי"ז נמשך ונתגלה האלקות גם בלימוד הנגלה בענינים גשמיים. | ||
וכמה ענינים בזה: | וכמה ענינים בזה: | ||
(א) ידוע שנגלה דתורה נקראת "לחם"{{הערה|לכו לחמו בלחמי (משלי ט, ה).}} ו"בשר"{{הערה|ראה ב"ב כב, א: אכלו בישרא שמינא בי רבא (הובא בלקו"ת שבהערה הבאה).}}, "והיינו כמו הלחם והבשר יש בהן טעם וממש, כך בלימוד הנגלה שבתורה יש בה השגת המהות ממש" | (א) ידוע שנגלה דתורה נקראת "לחם"{{הערה|לכו לחמו בלחמי (משלי ט, ה).}} ו"בשר"{{הערה|ראה ב"ב כב, א: אכלו בישרא שמינא בי רבא (הובא בלקו"ת שבהערה הבאה).}}, "והיינו כמו הלחם והבשר יש בהן טעם וממש, כך בלימוד הנגלה שבתורה יש בה השגת המהות ממש"{{הערה|שם=:3|לקו"ת ביאור לד"ה ולא תשבית פ"ה (ויקרא ה, ד).}}, ופנימיות התורה נמשלה ל"מלח"{{הערה|לקו"ת שם. ושם ד, א.}} ונקראת "יין" ו"שמן"{{הערה|שהש"ר פ"א, ב (ג). לקו"ת קרח נד, ד. דרושים ליוהכ"פ סט, ד. אמרי בינה שער הק"ש ספנ"ג ואילך (נב, ג ואילך). מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"א ע' רמה ואילך. אוה"ת תצוה ע' ת'רנח. קרח ע' תקצג. ועוד.}}, כי בפנימיות התורה (חכמת הקבלה) חכמתו ית' מלובשת בענינים רוחניים, ו"אין בזה רק ידיעת המציאות ולא השגת המהות והמהות נסתר ונעלם ואינו מושג כלל להיות בבחי' טעם ממש כמו הנגלה (עד לע"ל שיתגלה פנימיות התורה{{הערה|פרש"י שה"ש א, ב.}}), ולכן נמשל למלח לומר שעם היות שאין בו טעם עכ"ז הוא דייקא נותן הטעם בהבשר"<ref name=":3" />. | ||
כמבואר בתניא{{הערה|קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח – קנו, ב.}}, ש"ידיעת המציאות מההשתלשלות" בפנימיות התורה "מצוה רמה ונשאה ואדרבה עולה על כולנה כמ"ש{{הערה|ואתחנן ד, לט.}} וידעת היום כו' דע{{הערה|דה"י א כח, ט.}} את אלקי אביך כו' ומביאה ללב שלם וכו' שהוא העיקר". "ור"ל כמ"ש{{הערה|ואתחנן ו, כד.}} ויצונו ה' לעשות את כל החוקים האלה ליראה את ה' אלקינו, הרי תכלית התורה ומצוות הוא לבוא ללב שלם שהוא ליראה את ה' כו', ולכן ארז"ל{{הערה|שבת לא, ב.}} שהתורה נקרא תרעא לדרתא לגבי יראה כו'"{{הערה|לקו"ת שם פ"ד (שם, ג).}}. ולכן הלימוד בפנימיות התורה נותן טעם וקיום בלימוד הנגלה, שגם לימוד הנגלה יהי' לשמה. | כמבואר בתניא{{הערה|קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח – קנו, ב.}}, ש"ידיעת המציאות מההשתלשלות" בפנימיות התורה "מצוה רמה ונשאה ואדרבה עולה על כולנה כמ"ש{{הערה|ואתחנן ד, לט.}} וידעת היום כו' דע{{הערה|דה"י א כח, ט.}} את אלקי אביך כו' ומביאה ללב שלם וכו' שהוא העיקר". "ור"ל כמ"ש{{הערה|ואתחנן ו, כד.}} ויצונו ה' לעשות את כל החוקים האלה ליראה את ה' אלקינו, הרי תכלית התורה ומצוות הוא לבוא ללב שלם שהוא ליראה את ה' כו', ולכן ארז"ל{{הערה|שבת לא, ב.}} שהתורה נקרא תרעא לדרתא לגבי יראה כו'"{{הערה|לקו"ת שם פ"ד (שם, ג).}}. ולכן הלימוד בפנימיות התורה נותן טעם וקיום בלימוד הנגלה, שגם לימוד הנגלה יהי' לשמה. | ||
| שורה 82: | שורה 78: | ||
נמצא, שפעולת לימוד פנימיות התורה בנגלה דתורה היא ע"ד פעולת תושב"כ ופעולת התפלה בתושבע"פ בכלל (כנ"ל ס"ג־ד). ויתירה מזה – כדברי המשנה{{הערה|ברכות רפ"ה.}}, "אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין כדי שיכוונו לבם לאביהם שבשמים", שזהו התבוננות גדלות ה' וכו' – שע"י לימוד אגדה ופנימיות התורה בכלל. | נמצא, שפעולת לימוד פנימיות התורה בנגלה דתורה היא ע"ד פעולת תושב"כ ופעולת התפלה בתושבע"פ בכלל (כנ"ל ס"ג־ד). ויתירה מזה – כדברי המשנה{{הערה|ברכות רפ"ה.}}, "אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין כדי שיכוונו לבם לאביהם שבשמים", שזהו התבוננות גדלות ה' וכו' – שע"י לימוד אגדה ופנימיות התורה בכלל. | ||
ז. ובאם הדברים הנ"ל אמורים בנוגע לנשמתא דאורייתא (פנימיות התורה) בכלל, עאכו"כ בנוגע ל(פנימיות התורה כפי שנתגלתה ב)תורת החסידות – כידוע | ז. ובאם הדברים הנ"ל אמורים בנוגע לנשמתא דאורייתא (פנימיות התורה) בכלל, עאכו"כ בנוגע ל(פנימיות התורה כפי שנתגלתה ב)תורת החסידות – כידוע{{הערה|שם=:4|ראה בארוכה [[קונטרס ענינה של תורת החסידות]].}} שגילוי תורת החסידות – ובפרט כפי שנתגלתה לאחרי י"ט כסלו ע"י אדה"ז (כדלקמן) – הוא גילוי אור חדש בתורה, מבחי' יחידה שבתורה, עד מעצם התורה, שלמעלה מכל ד' חלקי פרד"ס שבתורה (למעלה גם מלימוד ע"ד הסוד, נסתר דתורה), וגילוי זה פועל חידוש בכללות ענין התורה ובכל חלקי'{{הערה|ראה בארוכה קונטרס הנ"ל סעיף ח ואילך.}}, כדלקמן. | ||
והנה, חידוש זה של תורת החסידות הותחל בעיקר מגאולת אדה"ז בי"ט כסלו – כידוע{{הערה|ספר השיחות תורת שלום ס"ע 112 ואילך.}}, שאז התחיל עיקר הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה", וביאור תורת החסידות – שבה מבוארים עומקי סודותי' של פנימיות התורה – בהתלבשות בהבנה והשגה דחכמה בינה ודעת, באופן ד"יתפרנסון מיני'"{{הערה|ל' התקו"ז ת"ו בסופו. וראה הקדמת המק"מ לספרו. כסא מלך לתקו"ז שם. ועוד.}} עד שגם בכחו של שכל האנושי להבינם ולהשיגם עד להתאחד עמהם. | והנה, חידוש זה של תורת החסידות הותחל בעיקר מגאולת אדה"ז בי"ט כסלו – כידוע{{הערה|ספר השיחות תורת שלום ס"ע 112 ואילך.}}, שאז התחיל עיקר הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה", וביאור תורת החסידות – שבה מבוארים עומקי סודותי' של פנימיות התורה – בהתלבשות בהבנה והשגה דחכמה בינה ודעת, באופן ד"יתפרנסון מיני'"{{הערה|ל' התקו"ז ת"ו בסופו. וראה הקדמת המק"מ לספרו. כסא מלך לתקו"ז שם. ועוד.}} עד שגם בכחו של שכל האנושי להבינם ולהשיגם עד להתאחד עמהם. | ||
| שורה 94: | שורה 90: | ||
ועוד, שגילוי פנימיות התורה בי"ט כסלו, הוא הטעימה{{הערה|ראה לקו"ש חט"ו ע' 282 ואילך. ח"כ ע' 175. וש"נ.}} ("טועמי' חיים זכו"{{הערה|ראה שער הכוונות ענין טבילת ע"ש. ועוד – נסמן בלקו"ש שם.}}) וההתחלה של שלימות גילוי פנימיות התורה לעתיד לבוא, "ישקני מנשיקות פיהו" (גילוי "סוד טעמי' ומסתר צפונותי'"){{הערה|שה"ש א, ב ובפרש"י.}} ובאופן של ראי'{{הערה|ראה לקו"ת צו יז, א ואילך. שער האמונה פ"ס. סה"מ תרצ"ט ע' 208. ובכ"מ.}}, וכידוע{{הערה|אגה"ק הידועה דהבעש"ט – כש"ט בתחלתו.}} שע"י "יפוצו מעינותיך חוצה" (שהותחל בעיקר בי"ט כסלו) "אתי מר" דא מלכא משיחא. | ועוד, שגילוי פנימיות התורה בי"ט כסלו, הוא הטעימה{{הערה|ראה לקו"ש חט"ו ע' 282 ואילך. ח"כ ע' 175. וש"נ.}} ("טועמי' חיים זכו"{{הערה|ראה שער הכוונות ענין טבילת ע"ש. ועוד – נסמן בלקו"ש שם.}}) וההתחלה של שלימות גילוי פנימיות התורה לעתיד לבוא, "ישקני מנשיקות פיהו" (גילוי "סוד טעמי' ומסתר צפונותי'"){{הערה|שה"ש א, ב ובפרש"י.}} ובאופן של ראי'{{הערה|ראה לקו"ת צו יז, א ואילך. שער האמונה פ"ס. סה"מ תרצ"ט ע' 208. ובכ"מ.}}, וכידוע{{הערה|אגה"ק הידועה דהבעש"ט – כש"ט בתחלתו.}} שע"י "יפוצו מעינותיך חוצה" (שהותחל בעיקר בי"ט כסלו) "אתי מר" דא מלכא משיחא. | ||
ויתירה מזה – כמו שמבאר אאמו"ר | ויתירה מזה – כמו שמבאר אאמו"ר{{הערה|שם=:5|לקוטי לוי יצחק אג"ק ע' רכג־ד. וראה לקו"ש חט"ז ע' 39 בשוה"ג. ע' 199 הערה 56. חכ"ו ע' 388. וראה בארוכה [[קונטרס ענינה של תורת החסידות]] ס"ה ואילך.}} – שגילוי החסידות (בי"ט כסלו) הוא גבוה יותר גם מגילוי פנימיות התורה (תורת הנסתר) שתתגלה ע"י משיח צדקנו, "שלכן בכחה לחבר ב' הבחי' (דנגלה ונסתר דתורה) גם יחד, שהנסתר והרז גופא יהי' מושג בנגלה", להיותה "יותר גבוה מקבלה ונגלה". | ||
וענין זה נראה בגלוי ובפועל אצל בעל הגאולה: החידוש בתורה שהי' על ידו הוא הן בנגלה דתורה – ע"י חיבור השולחן ערוך, והן בפנימיות התורה – חיבור ספר התניא (ודרושי חסידות שלו). וכנרמז בשמו{{הערה|ראה בארוכה לקו"ש ח"ו ע' 36 ואילך. וש"נ.}} (הראשון) – "שניאור", על שם ה"שני אור" שנתחדשו על ידו – אור הנגלה ואור החסידות, וכפי שנקרא בפי העולם: בעל התניא והשולחן ערוך. ולא עוד, אלא שחיבר ואיחד נגלה דתורה ופנימיות התורה ("שני אור") באחדות גמורה{{הערה|כי דוקא ע"י התלבשות החסידות בהבנה והשגה (ענינו של י"ט כסלו) נתגלה '''העצם''' דפנימיות התורה, גם של פנימיות התורה בדורות שלפנ"ז, כולל – של הרשב"י (בל"ג בעומר), שגם הוא איחד נגלה ונסתר דתורה, אבל איחוד זה ע"י אדה"ז הוא באופן נעלה יותר כביכול, להיותו בכח של תורת החסידות (עצם דפנימיות התורה), כנ"ל בפנים (וראה לקו"ש חט"ז שם). וראה לעיל הערה 83, העילוי די"ט כסלו לגבי המ"ת דפנימיות התורה בל"ג בעומר, שהוא ע"ד העילוי דמ"ת דלוחות השניות (ביוהכ"פ) לגבי מ"ת דלוחות הראשונות (בחגה"ש).}} (כמו ש"שניאור" הוא תיבה אחת ושם אחד). | וענין זה נראה בגלוי ובפועל אצל בעל הגאולה: החידוש בתורה שהי' על ידו הוא הן בנגלה דתורה – ע"י חיבור השולחן ערוך, והן בפנימיות התורה – חיבור ספר התניא (ודרושי חסידות שלו). וכנרמז בשמו{{הערה|ראה בארוכה לקו"ש ח"ו ע' 36 ואילך. וש"נ.}} (הראשון) – "שניאור", על שם ה"שני אור" שנתחדשו על ידו – אור הנגלה ואור החסידות, וכפי שנקרא בפי העולם: בעל התניא והשולחן ערוך. ולא עוד, אלא שחיבר ואיחד נגלה דתורה ופנימיות התורה ("שני אור") באחדות גמורה{{הערה|כי דוקא ע"י התלבשות החסידות בהבנה והשגה (ענינו של י"ט כסלו) נתגלה '''העצם''' דפנימיות התורה, גם של פנימיות התורה בדורות שלפנ"ז, כולל – של הרשב"י (בל"ג בעומר), שגם הוא איחד נגלה ונסתר דתורה, אבל איחוד זה ע"י אדה"ז הוא באופן נעלה יותר כביכול, להיותו בכח של תורת החסידות (עצם דפנימיות התורה), כנ"ל בפנים (וראה לקו"ש חט"ז שם). וראה לעיל הערה 83, העילוי די"ט כסלו לגבי המ"ת דפנימיות התורה בל"ג בעומר, שהוא ע"ד העילוי דמ"ת דלוחות השניות (ביוהכ"פ) לגבי מ"ת דלוחות הראשונות (בחגה"ש).}} (כמו ש"שניאור" הוא תיבה אחת ושם אחד). | ||
| שורה 110: | שורה 106: | ||
[ויש לומר, שבאמת סדר הפוך הוא, כי תורה היא המקור לכל עניני הבריאה{{הערה|ב"ר בתחלתו. זח"ב קסא, ריש ע"ב. ועוד.}}. ולכן צריך לומר, שהסיבה להחידוש שנפעל ע"י המאסר והגאולה היא – הכוונה למעלה שהגיע הזמן להחידוש בתורה ע"י גילוי תורת חסידות חב"ד, וכתוצאה ומסובב מזה הי' ענין המאסר והגאולה שפעל חידוש בבעל המאסר והגאולה, שעי"ז הביא בפועל החידוש בתורה על ידו]. | [ויש לומר, שבאמת סדר הפוך הוא, כי תורה היא המקור לכל עניני הבריאה{{הערה|ב"ר בתחלתו. זח"ב קסא, ריש ע"ב. ועוד.}}. ולכן צריך לומר, שהסיבה להחידוש שנפעל ע"י המאסר והגאולה היא – הכוונה למעלה שהגיע הזמן להחידוש בתורה ע"י גילוי תורת חסידות חב"ד, וכתוצאה ומסובב מזה הי' ענין המאסר והגאולה שפעל חידוש בבעל המאסר והגאולה, שעי"ז הביא בפועל החידוש בתורה על ידו]. | ||
ט. ויש להוסיף בזה ע"פ הנ"ל | ט. ויש להוסיף בזה ע"פ הנ"ל שע"י גילוי (הפצת המעינות) החסידות בי"ט כסלו "אתי מר" דא מלכא משיחא: אמרו חז"ל{{הערה|ויק"ר פ"ז, ג. וראה תו"א שמות מט, ג. תו"ח שם (יח, א־ב). ובכ"מ.}} "אין כל הגליות מתכנסות אלא בזכות המשניות", וכמ"ש{{הערה|ישעי' א, כז.}} "ציון במשפט תפדה גו'", ו"משפט" פירושו – "הלכתא"{{הערה|תרגום וישב מ, יג. וראה [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/דברים|לקו"ת ר"פ דברים]] (א, סע"ב).}}. ולכאורה: איך זה מתאים עם מענה המשיח להבעש"ט, שביאתו תלוי' ב"יפוצו מעינותיך חוצה", מעינות דפנימיות התורה? והביאור בזה הוא, שע"י (יפוצו מעינותיך ד)תורת החסידות (כפי שנתחדש בה ע"י אדה"ז שהביאה בהתלבשות בהבנה והשגה ואיחד נגלה דתורה ונסתר דתורה בשלימות) נתאחדו נסתר דתורה ונגלה דתורה ("משפט"), וע"י החידוש בחסידות נפעל חידוש גם בלימוד המשניות והלכות ("משפט") אשר עי"ז – "הגליות מתכנסות" [ועי"ז יזכו בנ"י גם לתורתו של משיח{{הערה|ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ט ה"ב. הנסמן בהערה 89.}}, כידוע{{הערה|ראה לקו"ת תזריע כג, ב. סה"מ מלוקט ח"ב ע' קפה הערה 44.}} בענין "ותלמודו בידו"{{הערה|פסחים נ, א. וש"נ.}}, שע"י לימוד התורה עכשיו (הלימוד בפנימיות התורה וגם הלימוד בנגלה דתורה) יזכו ללימוד התורה לע"ל]. ועפ"ז מובן, שביאת המשיח (ע"י יפוצו מעינותיך החסידות) נתקרבה עוד יותר עי"ז שמקשרים גילוי החסידות בי"ט כסלו עם ענין של "משפט" ו"משניות" – הלכות דנגלה דתורה. | ||
עפ"ז יש לבאר גם השייכות דגאולת י"ט כסלו לענין "פדה בשלום גו'"{{הערה|תהלים נה, יט.}} – כמ"ש בעל המאסר והגאולה באגרת שלו הידועה{{הערה|אגרות קודש שלו סל"ח. וש"נ.}}: כשקריתי בספר תהלים{{הערה|ויומתק ע"פ המבואר לעיל (ס"ד ואילך) השייכות דתהלים לגילוי פנימיות התורה.}} בפסוק פדה בשלום נפשי, קודם שהתחלתי פסוק שלאחריו, יצאתי בשלום מה' שלום: | עפ"ז יש לבאר גם השייכות דגאולת י"ט כסלו לענין "פדה בשלום גו'"{{הערה|תהלים נה, יט.}} – כמ"ש בעל המאסר והגאולה באגרת שלו הידועה{{הערה|אגרות קודש שלו סל"ח. וש"נ.}}: כשקריתי בספר תהלים{{הערה|ויומתק ע"פ המבואר לעיל (ס"ד ואילך) השייכות דתהלים לגילוי פנימיות התורה.}} בפסוק פדה בשלום נפשי, קודם שהתחלתי פסוק שלאחריו, יצאתי בשלום מה' שלום: | ||
| שורה 162: | שורה 158: | ||
[ידוע שהרה"ג הרה"ח וכו' ר' אייזיק האָמליער{{הערה|הרב ר' יצחק אייזיק בהר"מ הלוי עפשטיין מהאמיל. – מחסידי אדה"ז, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצ"צ. – אודותו – ראה בארוכה "תולדות הרה"ח ר' יצחק אייזיק" (קה"ת, אה"ק, תש"מ).}} (גם בהיותו צעיר) הי' לומד כל הש"ס בכל שנה ושנה (מלבד לימוד שיעורים הנוספים שלו), ובערב פסח (בהיותו בכור) הי' מסיים כל הש"ס{{הערה|לא שמעתי באם הי' גם מתענה (לאחרי עריכת ה"סיום"). – הסדר אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר הי', שהתענה בערב פסח ואף עשה "סיום" בעצמו, וגם הי' שומע "סיום" מאחר.}}. כשהחסיד ר' אייזיק נעשה חסיד והלך לאדה"ז, הצטער אביו על זה מאד (ועד שקרע עליו קריעה, כפי שהי' "נהוג" בימים ההם). אבל לאחרי שאביו ראה שבנו ר' אייזיק (כשחזר לביתו לחג הפסח) ממשיך במנהגו לסיים הש"ס בערב פסח עשה שלום אתו], | [ידוע שהרה"ג הרה"ח וכו' ר' אייזיק האָמליער{{הערה|הרב ר' יצחק אייזיק בהר"מ הלוי עפשטיין מהאמיל. – מחסידי אדה"ז, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצ"צ. – אודותו – ראה בארוכה "תולדות הרה"ח ר' יצחק אייזיק" (קה"ת, אה"ק, תש"מ).}} (גם בהיותו צעיר) הי' לומד כל הש"ס בכל שנה ושנה (מלבד לימוד שיעורים הנוספים שלו), ובערב פסח (בהיותו בכור) הי' מסיים כל הש"ס{{הערה|לא שמעתי באם הי' גם מתענה (לאחרי עריכת ה"סיום"). – הסדר אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר הי', שהתענה בערב פסח ואף עשה "סיום" בעצמו, וגם הי' שומע "סיום" מאחר.}}. כשהחסיד ר' אייזיק נעשה חסיד והלך לאדה"ז, הצטער אביו על זה מאד (ועד שקרע עליו קריעה, כפי שהי' "נהוג" בימים ההם). אבל לאחרי שאביו ראה שבנו ר' אייזיק (כשחזר לביתו לחג הפסח) ממשיך במנהגו לסיים הש"ס בערב פסח עשה שלום אתו], | ||
אבל נוסף לזה יש לו גם להשתתף בחלוקת הש"ס של כו"כ מישראל{{הערה|ולהעיר שכ"ק מו"ח אדמו"ר הי' לוקח (בחלוקת הש"ס) מסכת סנהדרין* (כן נהג ברוב השנים שראיתי**, וכפי שהי' רושם על כרטיסו). ויש לומר, שזהו בהתאם לענינו של נשיא ורועה ישראל, שהוא מורה דרך לכל בני דורו ע"פ הוראות התורה, ולכן המסכת ד"הוי זהיר בי' טפי" (ראה שבת קיח, סע"ב. וראה אגה"ק סוס"ז) היא – סנהדרין, שענינם – מורי הוראה. | אבל נוסף לזה יש לו גם להשתתף בחלוקת הש"ס של כו"כ מישראל{{הערה|ולהעיר שכ"ק מו"ח אדמו"ר הי' לוקח (בחלוקת הש"ס) מסכת סנהדרין* (כן נהג ברוב השנים שראיתי**, וכפי שהי' רושם על כרטיסו). ויש לומר, שזהו בהתאם לענינו של נשיא ורועה ישראל, שהוא מורה דרך לכל בני דורו ע"פ הוראות התורה, ולכן המסכת ד"הוי זהיר בי' טפי" (ראה שבת קיח, סע"ב. וראה אגה"ק סוס"ז) היא – סנהדרין, שענינם – מורי הוראה.{{ש}}'''*) וכן נוהג כ"ק אדמו"ר שליט"א. – בשנת תשי"ב לקח גם מס' סוכה, ובשנת תשט"ז גם מס' תמיד.''' המו"ל'''.'''{{ש}}'''**) ובשנת תש"י לקח מסכת סוכה (ראה לקמן ע' 497).'''}}, בגלל כל המעלות הנ"ל. | ||
'''*) וכן נוהג כ"ק אדמו"ר שליט"א. – בשנת תשי"ב לקח גם מס' סוכה, ובשנת תשט"ז גם מס' תמיד.''' המו"ל'''.''' | |||
'''**) ובשנת תש"י לקח מסכת סוכה (ראה לקמן ע' 497).'''}}, בגלל כל המעלות הנ"ל. | |||
יג. כדי להוסיף חיזוק בזה שכל א' יסיים את המסכת שקיבל על עצמו – אשר בזה תלוי' שלימות לימוד כל הש"ס של כל המשתתפים – כדאי וראוי שההתחייבות על לימוד המסכת תבוא בכתב, כי עי"ז יתוסף חיזוק בקיום הלימוד במעשה בפועל, | יג. כדי להוסיף חיזוק בזה שכל א' יסיים את המסכת שקיבל על עצמו – אשר בזה תלוי' שלימות לימוד כל הש"ס של כל המשתתפים – כדאי וראוי שההתחייבות על לימוד המסכת תבוא בכתב, כי עי"ז יתוסף חיזוק בקיום הלימוד במעשה בפועל, | ||
| שורה 180: | שורה 172: | ||
ובאם, מאיזה סיבה, לא הספיק להודיע מהשתתפותו בחלוקת הש"ס עד י"ט כסלו, ביכלתו להצטרף בזה אח"כ, ובהקדם הכי אפשרי. | ובאם, מאיזה סיבה, לא הספיק להודיע מהשתתפותו בחלוקת הש"ס עד י"ט כסלו, ביכלתו להצטרף בזה אח"כ, ובהקדם הכי אפשרי. | ||
והעיקר – כאו"א ילמוד המסכת שבחר בה בהתמדה ושקידה ובשמחה, אשר "פקודי ה' ישרים משמחי לב"{{הערה|תהלים יט, ט.}}, אשר עי"ז נמשכות כל הברכות והמשכות, כמ"ש{{הערה|ר"פ בחוקותי ובפרש"י.}} "אם בחוקותי תלכו גו' ונתתי גשמיכם בעתם גו'"; | והעיקר – כאו"א ילמוד המסכת שבחר בה בהתמדה ושקידה ובשמחה, אשר "פקודי ה' ישרים משמחי לב"{{הערה|[[תהלים פרק יט|תהלים יט, ט]].}}, אשר עי"ז נמשכות כל הברכות והמשכות, כמ"ש{{הערה|ר"פ בחוקותי ובפרש"י.}} "אם בחוקותי תלכו גו' ונתתי גשמיכם בעתם גו'"; | ||
ועוד ועיקר – לסיים המסכת שלו עד י"ט כסלו בשנה הבאה, ובפרט בידעו שבזה תלוי' שלימות כל החלוקה, כנ"ל. | ועוד ועיקר – לסיים המסכת שלו עד י"ט כסלו בשנה הבאה, ובפרט בידעו שבזה תלוי' שלימות כל החלוקה, כנ"ל. | ||
| שורה 192: | שורה 184: | ||
וכאמור, תיכף ומיד ממש. | וכאמור, תיכף ומיד ממש. | ||
(משיחות כ"ד טבת תשי"א־תשי"ב. י"ט כסלו תשי"ג־תשמ"ח. ועוד) | <small>(משיחות כ"ד טבת תשי"א־תשי"ב. י"ט כסלו תשי"ג־תשמ"ח. ועוד)</small> | ||
== הודעה לגבי חלוקת הש"ס*{{הערה|<nowiki>*</nowiki>) נדפסה בהוספה ללקוטי דיבורים ליקוט כח (ח"ד תקז, ב) שי"ל לכ"ד טבת תש"ט. הודעה זו נדפסה עוה"פ בהוספה לליקוט לב (שם תקצח, א) שי"ל לכ"ד טבת תשי"א (ראה לקמן ע' 460 ואילך המכתב שנשלח ביחד עם חוברת זו).}} == | == הודעה לגבי חלוקת הש"ס*{{הערה|<nowiki>*</nowiki>) נדפסה בהוספה ללקוטי דיבורים ליקוט כח (ח"ד תקז, ב) שי"ל לכ"ד טבת תש"ט. הודעה זו נדפסה עוה"פ בהוספה לליקוט לב (שם תקצח, א) שי"ל לכ"ד טבת תשי"א (ראה לקמן ע' 460 ואילך המכתב שנשלח ביחד עם חוברת זו).}} == | ||
| שורה 199: | שורה 191: | ||
ועל פי זה נהגו מאז לסדר חלוקת הש"ס ביום חג הגאולה הוא – יום י"ט כסלו. | ועל פי זה נהגו מאז לסדר חלוקת הש"ס ביום חג הגאולה הוא – יום י"ט כסלו. | ||
משנת תרס"ג ואילך, מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו, הנהיגו בליובוביץ חלוקת הש"ס בכ"ד טבת – יום ההילולא של רבינו הזקן. ומכמה שנים מנהג זה גם בכאן ע"י "מחנה | משנת תרס"ג ואילך, מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו, הנהיגו בליובוביץ חלוקת הש"ס בכ"ד טבת – יום ההילולא של רבינו הזקן. ומכמה שנים מנהג זה גם בכאן ע"י "מחנה ישראל" – בנשיאותו של כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א{{הערה|'''הערה לאחר זמן:''' משנת תשי"ג שוב למנהג דחלוקת הש"ס בכמה מקומות – לי"ט כסלו.}}. | ||
ואותם נמצאים במקום אשר, מאיזה סיבה שתהי', הוא "קטן מהכיל" לחלק כל הש"ס מצטרפים{{הערה|כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע כותב, באחד ממאמרי דא"ח שלו (סד"ה על חומותיך, תרל"ח): צריכים ללמוד בכל יום תושב"כ עם פרש"י שהם תרומות מדרשי רז"ל, ונאום ד' תושבבע"פ כמ"ש בהל' ת"ת ובאגהמר"ק שלכל הפחות צריך כל אחד ללמוד.}} לחלוקת הש"ס הנעשית בבית מדרשו של כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א. | ואותם נמצאים במקום אשר, מאיזה סיבה שתהי', הוא "קטן מהכיל" לחלק כל הש"ס מצטרפים{{הערה|כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע כותב, באחד ממאמרי דא"ח שלו (סד"ה על חומותיך, תרל"ח): צריכים ללמוד בכל יום תושב"כ עם פרש"י שהם תרומות מדרשי רז"ל, ונאום ד' תושבבע"פ כמ"ש בהל' ת"ת ובאגהמר"ק שלכל הפחות צריך כל אחד ללמוד.}} לחלוקת הש"ס הנעשית בבית מדרשו של כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א. | ||
| שורה 231: | שורה 221: | ||
המברכם בגשמיות וברוחניות. | המברכם בגשמיות וברוחניות. | ||
(אגרות קודש ח"י ע' סא־סב) | <small>(אגרות קודש ח"י ע' סא־סב)</small> | ||
<nowiki>*</nowiki> | <nowiki>*</nowiki> | ||
| שורה 243: | שורה 233: | ||
שלום וברכה! | שלום וברכה! | ||
התענגתי להודע | התענגתי להודע ע"י הנהלת "מחנה ישראל" אודות כל אלה מכם אשר הביעו השתתפותם בל"נ בחלוקת הש"ס והמסכתות אשר בחר בהן כל אחד מכם ללמדן ולסיימן כ"ד טבת הבע"ל. | ||
השי"ת יברך את כל הלומדים ואת בני ביתם יחיו בכל הצריך להם בבני חיי ומזוני רויחי ויצליחם בגשמיות וברוחניות. | השי"ת יברך את כל הלומדים ואת בני ביתם יחיו בכל הצריך להם בבני חיי ומזוני רויחי ויצליחם בגשמיות וברוחניות. | ||
| שורה 249: | שורה 239: | ||
ידידם המברכם בגשמיות וברוחניות. | ידידם המברכם בגשמיות וברוחניות. | ||
(אגרות קודש ח"י ע' פ) | <small>(אגרות קודש ח"י ע' פ)</small> | ||
<nowiki>*</nowiki> | <nowiki>*</nowiki> | ||
| שורה 267: | שורה 257: | ||
המברכם בגשמיות וברוחניות. | המברכם בגשמיות וברוחניות. | ||
(אגרות קודש ח"י ע' קלח) | <small>(אגרות קודש ח"י ע' קלח)</small> | ||
== מכתבי כ"ק אדמו"ר שליט"א*{{הערה|*) ההתעוררות ע"ד קיום תקנת חלוקת הש"ס בי"ט כסלו – נזכרה בעוד מכתבים (שנדפסו בסידרת אגרות קודש ולא נעתקו להלן), והם: אדר"ח אדר תשי"ג (אגרות קודש ח"ז ע' קסח); כ"ז ניסן תשי"ד (שם ח"ח ע' שסב); כ"א אייר תשי"ד (שם ח"ט ע' סא); א' טבת תשט"ו (שם ח"י ע' קפג); ב' טבת תשט"ו (שם ע' קצג); אדר"ח כסלו תשט"ז (שם חי"ב ע' קד); א' אייר תשי"ז (שם חט"ו ע' צט); ח' טבת תשי"ח (שם חט"ז ע' ר); כ"ב תמוז תשי"ח (שם חי"ז ע' רסג).}} == | == מכתבי כ"ק אדמו"ר שליט"א*{{הערה|*) ההתעוררות ע"ד קיום תקנת חלוקת הש"ס בי"ט כסלו – נזכרה בעוד מכתבים (שנדפסו בסידרת אגרות קודש ולא נעתקו להלן), והם: אדר"ח אדר תשי"ג (אגרות קודש ח"ז ע' קסח); כ"ז ניסן תשי"ד (שם ח"ח ע' שסב); כ"א אייר תשי"ד (שם ח"ט ע' סא); א' טבת תשט"ו (שם ח"י ע' קפג); ב' טבת תשט"ו (שם ע' קצג); אדר"ח כסלו תשט"ז (שם חי"ב ע' קד); א' אייר תשי"ז (שם חט"ו ע' צט); ח' טבת תשי"ח (שם חט"ז ע' ר); כ"ב תמוז תשי"ח (שם חי"ז ע' רסג).}} == | ||
| שורה 276: | שורה 266: | ||
ואני אמרתי בחפזי בלי עיון הראוי לע"ע – דיש להביא ראי' דנחשב לכאו"א כאלו למד כל הש"ס כי מרובה מדה טובה ממדת כו', ומצינו הפס"ד לענין שבת (שבת צג, ב) דמלאכה שעשאוה שנים, אם זה אינו יכול וזה לא יכול בפ"ע, שניהם חייבים ודי בשעור '''אחד''' לכולם*{{הערה|*) לאחר זמן מצאתי ראי' זו בשו"ת נחלה לישראל להרב יחיאל מיכל אב"ד ניזנוב ס"י אות טז. ושם סט"ז אות ט הביא מתבו"ש ס"ב סקנ"ב דבשאר דברים, דלא ילפינן ממשכן, זה א"י וזה א"י ג"כ פטורין. ובס' ק"ס למהרש"ך בהשמטות לשנו"ח סמ"ה האריך. ובשו"ת ח"צ ספ"ב בשם הרשב"א להיפך דבשאר דברים אפילו זה יכול וז"י חייבים וביד שאול ליו"ד שעא ס"ו שקו"ט. ועיין מג"א תרפ"ז סק"ג. ועיין חו"מ קע"ה ס"ב. מחנה אפרים הל' זכי' ומתנה סי' א.}}. ואפילו למאן דפליג – י"ל דשאני שבת דיש קרא יתירה למעוטי, כדאיתא שם ע"א. וגם בנדו"ד ה"ז כאו"א אינו יכול בפ"ע: בבעלי עסק – מפני הציווי דהנהג בהם מנהג דרך ארץ, וביושבי אוהל – מפני החיוב בלימוד לעיונא, בהלכה למעשה, בפנימיות התורה, וכו'. | ואני אמרתי בחפזי בלי עיון הראוי לע"ע – דיש להביא ראי' דנחשב לכאו"א כאלו למד כל הש"ס כי מרובה מדה טובה ממדת כו', ומצינו הפס"ד לענין שבת (שבת צג, ב) דמלאכה שעשאוה שנים, אם זה אינו יכול וזה לא יכול בפ"ע, שניהם חייבים ודי בשעור '''אחד''' לכולם*{{הערה|*) לאחר זמן מצאתי ראי' זו בשו"ת נחלה לישראל להרב יחיאל מיכל אב"ד ניזנוב ס"י אות טז. ושם סט"ז אות ט הביא מתבו"ש ס"ב סקנ"ב דבשאר דברים, דלא ילפינן ממשכן, זה א"י וזה א"י ג"כ פטורין. ובס' ק"ס למהרש"ך בהשמטות לשנו"ח סמ"ה האריך. ובשו"ת ח"צ ספ"ב בשם הרשב"א להיפך דבשאר דברים אפילו זה יכול וז"י חייבים וביד שאול ליו"ד שעא ס"ו שקו"ט. ועיין מג"א תרפ"ז סק"ג. ועיין חו"מ קע"ה ס"ב. מחנה אפרים הל' זכי' ומתנה סי' א.}}. ואפילו למאן דפליג – י"ל דשאני שבת דיש קרא יתירה למעוטי, כדאיתא שם ע"א. וגם בנדו"ד ה"ז כאו"א אינו יכול בפ"ע: בבעלי עסק – מפני הציווי דהנהג בהם מנהג דרך ארץ, וביושבי אוהל – מפני החיוב בלימוד לעיונא, בהלכה למעשה, בפנימיות התורה, וכו'. | ||
(ממכתב כ"ב טבת תש"ט – אגרות קודש ח"ג ע' לח־לט) | <small>(ממכתב כ"ב טבת תש"ט – אגרות קודש ח"ג ע' לח־לט)</small> | ||
<nowiki>*</nowiki> | <nowiki>*</nowiki> | ||
| שורה 286: | שורה 276: | ||
ב) בטח ידביקו בכותלי ביהכ"נ רשימת המשתתפים בחלוקת הש"ס ויהי' לחיזוק ולזכרון טוב בהיכל ה', והוא מנהג ליובאַוויטש . . . | ב) בטח ידביקו בכותלי ביהכ"נ רשימת המשתתפים בחלוקת הש"ס ויהי' לחיזוק ולזכרון טוב בהיכל ה', והוא מנהג ליובאַוויטש . . . | ||
(מכתב י"א שבט תש"ט – אגרות קודש ח"ג ע' נא) | <small>(מכתב י"א שבט תש"ט – אגרות קודש ח"ג ע' נא)</small> | ||
<nowiki>*</nowiki> | <nowiki>*</nowiki> | ||
| שורה 292: | שורה 282: | ||
. . ומש"כ דבקי מוציא כו' מפני דשומע כעונה – לכאורה אינו דהרי מוציא גם עם שבשדות, ואינו דאינו שייך חלוקת הש"ס דתימא הוא לומר שגם עם שבשדות יקחו חלק בשכר. | . . ומש"כ דבקי מוציא כו' מפני דשומע כעונה – לכאורה אינו דהרי מוציא גם עם שבשדות, ואינו דאינו שייך חלוקת הש"ס דתימא הוא לומר שגם עם שבשדות יקחו חלק בשכר. | ||
(ממכתב אמצע שבט תש"ט – אגרות קודש ח"ג ע' נב) | <small>(ממכתב אמצע שבט תש"ט – אגרות קודש ח"ג ע' נב)</small> | ||
<nowiki>*</nowiki> | <nowiki>*</nowiki> | ||
| שורה 298: | שורה 288: | ||
. . מה שדייקתי{{הערה|במכתב כ"ב טבת תש"ט (לעיל ע' 458).}} בענין שכר כאו"א מהמשתתפים בחלוקת הש"ס הוא שיהי' לא רק חלק מכל הש"ס (דפשיטא שאינו דומה לימוד מס' ברכות בפ"ע או לימוד מס' זו כשיהי' ג"כ חלק מלימוד כל הש"ס, וכמשנ"ת דאז יש ג"כ אור העולה על כולנה – שהיחוה"א רפי"ב), אלא שיהי' שכרו כאלו למד כל הש"ס. וע"ז היא הראי' שבשבת חייב כאו"א גם אם אין אלא שיעור '''אחד''', היינו שכאו"א חייב על הכל . . . | . . מה שדייקתי{{הערה|במכתב כ"ב טבת תש"ט (לעיל ע' 458).}} בענין שכר כאו"א מהמשתתפים בחלוקת הש"ס הוא שיהי' לא רק חלק מכל הש"ס (דפשיטא שאינו דומה לימוד מס' ברכות בפ"ע או לימוד מס' זו כשיהי' ג"כ חלק מלימוד כל הש"ס, וכמשנ"ת דאז יש ג"כ אור העולה על כולנה – שהיחוה"א רפי"ב), אלא שיהי' שכרו כאלו למד כל הש"ס. וע"ז היא הראי' שבשבת חייב כאו"א גם אם אין אלא שיעור '''אחד''', היינו שכאו"א חייב על הכל . . . | ||
(ממכתב י' אדר תש"ט – אגרות קודש ח"ג ע' פה) | <small>(ממכתב י' אדר תש"ט – אגרות קודש ח"ג ע' פה)</small> | ||
<nowiki>*</nowiki> | <nowiki>*</nowiki> | ||
| שורה 304: | שורה 294: | ||
. . דאָ מאַכט מען חלוקת הש"ס כד"ט{{הערה|בשנת תשי"א (זמן כתיבת מכתב זה) הי' נהוג לסדר חלוקת הש"ס בכ"ד טבת. ובשנת תשי"ג נקבע שוב לי"ט כסלו (ראה לעיל ע' 492 הערה 2).}}. ומה טוב, ווען איר פאַרענדיקט ביז דאַן אַ מס' קען זיין פון די קלענערע אין צאָל בלעטער. | . . דאָ מאַכט מען חלוקת הש"ס כד"ט{{הערה|בשנת תשי"א (זמן כתיבת מכתב זה) הי' נהוג לסדר חלוקת הש"ס בכ"ד טבת. ובשנת תשי"ג נקבע שוב לי"ט כסלו (ראה לעיל ע' 492 הערה 2).}}. ומה טוב, ווען איר פאַרענדיקט ביז דאַן אַ מס' קען זיין פון די קלענערע אין צאָל בלעטער. | ||
(ממכתב י"ג כסלו תשי"א – אגרות קודש ח"ד ע' סט־ע) | <small>(ממכתב י"ג כסלו תשי"א – אגרות קודש ח"ד ע' סט־ע)</small> | ||
<nowiki>*</nowiki> | <nowiki>*</nowiki> | ||
| שורה 316: | שורה 306: | ||
וההשתתפות בחלוקת הש"ס זו, '''תקנה שכ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ השתדל בחיזוקה והפצתה''', הנה, נוסף על שאר הענינים שבזה, תוסיף שמץ גם היא בהתקשרותנו הנ"ל, ללכת בדרכיו אשר הורנו ונלכה באורחותיו נצח סלה ועד. | וההשתתפות בחלוקת הש"ס זו, '''תקנה שכ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ השתדל בחיזוקה והפצתה''', הנה, נוסף על שאר הענינים שבזה, תוסיף שמץ גם היא בהתקשרותנו הנ"ל, ללכת בדרכיו אשר הורנו ונלכה באורחותיו נצח סלה ועד. | ||
(טו"ב טבת תשי"א{{הערה|מה"פתח דבר" ללקוטי דיבורים (ליקוט לב) – ח"ד תקפג, ב. בסוף הליקוט נדפסה ההודעה אודות חלוקת הש"ס (נעתקה לעיל ע' 492).}}) | <small>(טו"ב טבת תשי"א{{הערה|מה"פתח דבר" ללקוטי דיבורים (ליקוט לב) – ח"ד תקפג, ב. בסוף הליקוט נדפסה ההודעה אודות חלוקת הש"ס (נעתקה לעיל ע' 492).}})</small> | ||
<nowiki>*</nowiki> | <nowiki>*</nowiki> | ||
| שורה 336: | שורה 326: | ||
ובפרט בשנת הסתלקות כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, אשר, בלשון שכתבו בני כ"ק אדמו"ר הזקן "נוטל כבוד מבית חיינו עטרת תפארתנו נזר ישראל צפירת תפארה" עד כי בעגלה דידן, ה' "ישלח לנו גואל הצדק ויוציאנו מאפלה לאורה, והקיצו ורננו שוכני עפר, וישמיענו נפלאות מתורתנו, תורת ה' תמימה משיבת נפש. אמן, כן יהי רצון"{{הערה|'''"שרש . . בקוב"ה" . . "נוטל . . תפארה" . . "ישלח . . רצון":''' הקדמת שו"ע רבנו הזקן.}}. | ובפרט בשנת הסתלקות כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, אשר, בלשון שכתבו בני כ"ק אדמו"ר הזקן "נוטל כבוד מבית חיינו עטרת תפארתנו נזר ישראל צפירת תפארה" עד כי בעגלה דידן, ה' "ישלח לנו גואל הצדק ויוציאנו מאפלה לאורה, והקיצו ורננו שוכני עפר, וישמיענו נפלאות מתורתנו, תורת ה' תמימה משיבת נפש. אמן, כן יהי רצון"{{הערה|'''"שרש . . בקוב"ה" . . "נוטל . . תפארה" . . "ישלח . . רצון":''' הקדמת שו"ע רבנו הזקן.}}. | ||
(אגרות קודש ח"ד ע' קכו־קכז) | <small>(אגרות קודש ח"ד ע' קכו־קכז)</small> | ||
<nowiki>*</nowiki> | <nowiki>*</nowiki> | ||
| שורה 344: | שורה 334: | ||
נהניתי במש"כ בסיום המשניות דצ"ל עוז וגם שלום כו' (וע"פ פשוט הוא כמרז"ל דהקב"ה נותן כח ועוז כדי שיוכלו לקבל ברכתו – סנה' ק, ב, ולכן '''הקדים''' בכתוב עוז ליברך בשלום) ובהתועדות כאן נתבאר דיוק לשון המשנה "'''לא''' . . מצא . . '''אלא'''" דהול"ל בקיצור דר[ק] השלום כלי כו' והעיקר איך אפ"ל כלי לברכה שהיא בלי די אשר חדא מתורצת בחברתה ובטח ישנה רשימה. ואכמ"ל. | נהניתי במש"כ בסיום המשניות דצ"ל עוז וגם שלום כו' (וע"פ פשוט הוא כמרז"ל דהקב"ה נותן כח ועוז כדי שיוכלו לקבל ברכתו – סנה' ק, ב, ולכן '''הקדים''' בכתוב עוז ליברך בשלום) ובהתועדות כאן נתבאר דיוק לשון המשנה "'''לא''' . . מצא . . '''אלא'''" דהול"ל בקיצור דר[ק] השלום כלי כו' והעיקר איך אפ"ל כלי לברכה שהיא בלי די אשר חדא מתורצת בחברתה ובטח ישנה רשימה. ואכמ"ל. | ||
(ממכתב כ"א שבט תשי"א – אגרות קודש ח"ד ע' קנד) | <small>(ממכתב כ"א שבט תשי"א – אגרות קודש ח"ד ע' קנד)</small> | ||
<nowiki>*</nowiki> | <nowiki>*</nowiki> | ||
| שורה 358: | שורה 348: | ||
דסיום המשנה הוא לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, שלום והתאחדות דכל בני ישראל, וכמבואר ג"כ בתניא פל"ב, ברכנו אבינו (כאשר) כולנו כאחד, ואחדות אמיתי של בנ"א בכלל ואפילו בנ"י בפרט, הנה א"א הוא כשישנה איזה פני' ותועלת באמצע, כי אז הרי אינו מתאחד עם '''השני''', כ"א מחשב תועלת – '''לעצמו''', ואחדות אמיתית אי אפשרית אלא כמבואר בתניא פל"ב מפני שכולם מתאימות ואב אחד לכולנה כו' מצד שרש נפשם בה' '''אחד'''. וכמבואר בדא"ח אשר שרש הנשמות הם למעלה אפילו מתומ"צ, וכמרז"ל בב"ר בתחלתו, מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר, ואפי' לתורה כמ"ש דבר אל בנ"י. וזהו התחלת הש"ס בק"ש והסיום בכלי שמחזיק ברכה הוא השלום, אשר השלום הוא ע"י שאומר ק"ש – ה' אחד, אבל כדי שתהי' האמירה אמיתית, צריך להיות ע"י ומאימתי, קב"ע, ולא מצד השכל וטעם, אפי' שכל וטעם דקדושה, ולדכותי' יספיק הקיצור . . . | דסיום המשנה הוא לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, שלום והתאחדות דכל בני ישראל, וכמבואר ג"כ בתניא פל"ב, ברכנו אבינו (כאשר) כולנו כאחד, ואחדות אמיתי של בנ"א בכלל ואפילו בנ"י בפרט, הנה א"א הוא כשישנה איזה פני' ותועלת באמצע, כי אז הרי אינו מתאחד עם '''השני''', כ"א מחשב תועלת – '''לעצמו''', ואחדות אמיתית אי אפשרית אלא כמבואר בתניא פל"ב מפני שכולם מתאימות ואב אחד לכולנה כו' מצד שרש נפשם בה' '''אחד'''. וכמבואר בדא"ח אשר שרש הנשמות הם למעלה אפילו מתומ"צ, וכמרז"ל בב"ר בתחלתו, מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר, ואפי' לתורה כמ"ש דבר אל בנ"י. וזהו התחלת הש"ס בק"ש והסיום בכלי שמחזיק ברכה הוא השלום, אשר השלום הוא ע"י שאומר ק"ש – ה' אחד, אבל כדי שתהי' האמירה אמיתית, צריך להיות ע"י ומאימתי, קב"ע, ולא מצד השכל וטעם, אפי' שכל וטעם דקדושה, ולדכותי' יספיק הקיצור . . . | ||
(ממכתב כ"ז טבת תשי"ב – אגרות קודש ח"ה ע' קעב־קעג) | <small>(ממכתב כ"ז טבת תשי"ב – אגרות קודש ח"ה ע' קעב־קעג)</small> | ||
<nowiki>*</nowiki> | <nowiki>*</nowiki> | ||
| שורה 364: | שורה 354: | ||
. . בנועם קראתי רשימת המשתתפים בחלוקת הש"ס, אף שאין ניכר, מתוך הרשימה, למתי – בל"נ – יסיימו, אם מצטרפים בזה עם חלוקת הש"ס דכאן שבמילא הוא בי"ט כסלו, או הגבילו למועד אחר, בכ"א – יה"ר שיהי' בהצלחה, וכפי המבואר במכתבי מאז אודות חלוקת הש"ס, שע"פ הסוגיא (שבת צ"ג ע"ב) לענין שנים שעשו דזה אינו יכול כו', הנה י"ל שלכל '''אחד''' מהמשתתפים יש לו הזכות כאילו למד כל הש"ס. ומטובו למסור את איחוליי וברכתי לכאו"א מהמשתתפים . . . | . . בנועם קראתי רשימת המשתתפים בחלוקת הש"ס, אף שאין ניכר, מתוך הרשימה, למתי – בל"נ – יסיימו, אם מצטרפים בזה עם חלוקת הש"ס דכאן שבמילא הוא בי"ט כסלו, או הגבילו למועד אחר, בכ"א – יה"ר שיהי' בהצלחה, וכפי המבואר במכתבי מאז אודות חלוקת הש"ס, שע"פ הסוגיא (שבת צ"ג ע"ב) לענין שנים שעשו דזה אינו יכול כו', הנה י"ל שלכל '''אחד''' מהמשתתפים יש לו הזכות כאילו למד כל הש"ס. ומטובו למסור את איחוליי וברכתי לכאו"א מהמשתתפים . . . | ||
(ממכתב י"ז סיון תשי"ג – אגרות קודש ח"ז ע' ערה) | <small>(ממכתב י"ז סיון תשי"ג – אגרות קודש ח"ז ע' ערה)</small> | ||
<nowiki>*</nowiki> | <nowiki>*</nowiki> | ||
| שורה 370: | שורה 360: | ||
. . כותב ע"ד השיעורים שיש לו. ולפלא שאינו מזכיר ג"כ אמירת תהלים לאחר התפלה שחרית (שהוא מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו תקנה השוה לכל נפש), וכן אשר משתתף בחלוקת הש"ס, שע"פ האמור בכמה מלקוטי דבורים הנדפסים ע"י מחנה ישראל שזהו מנהג עתיק והחזיק בו ופרסם אותו ג"כ נשיאנו נשיא חב"ד. ותקותי שאין זה רק חסרון בכתיבה אבל בפועל יש לו גם שיעורים הנ"ל. | . . כותב ע"ד השיעורים שיש לו. ולפלא שאינו מזכיר ג"כ אמירת תהלים לאחר התפלה שחרית (שהוא מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו תקנה השוה לכל נפש), וכן אשר משתתף בחלוקת הש"ס, שע"פ האמור בכמה מלקוטי דבורים הנדפסים ע"י מחנה ישראל שזהו מנהג עתיק והחזיק בו ופרסם אותו ג"כ נשיאנו נשיא חב"ד. ותקותי שאין זה רק חסרון בכתיבה אבל בפועל יש לו גם שיעורים הנ"ל. | ||
(ממכתב כ"א אדר ב' תשי"ד – אגרות קודש ח"ח ע' קצב) | <small>(ממכתב כ"א אדר ב' תשי"ד – אגרות קודש ח"ח ע' קצב)</small> | ||
<nowiki>*</nowiki> | <nowiki>*</nowiki> | ||
במענה על מכתבו מג' שבט, הנה ת"ח | במענה על מכתבו מג' שבט, הנה ת"ח ע"יעות הטובות מהתועדות ביום הבהיר י"ט כסלו חג גאולתנו ופדות נפשנו ומקיום האמור באגרת הקדש לרבנו הזקן בסופו בעל השמחה שחלקו המסכתות של הש"ס בין המשתתפים בהתועדות, וגודל הענין בזה אין צריך ביאור, לאחרי שנצטוינו בהנ"ל עד"ז, ובפרט ע"פ המובן מהסוגיא דמלאכה שאי אפשר לעשותה אלא ע"י שנים ורבים שאז נחשב כאילו כל אחד מהם עשה כולה (עיין שבת צ"ג ע"ב), הרי גם בלימוד וסיום הש"ס מבין כולם ע"פ תורה ה"ז כאילו כל אחד ואחד מהם התחיל וגמר כל הש"ס ליום המיועד. | ||
ויה"ר שיהי' לימודם מתוך שמחה ובהתחברות עם לימוד פנימיות התורה נשמתא דאורייתא, שאז גם לימוד הנגלה גופא דאורייתא הוא בחיות נפלא ובהתקשרות בגלוי וסתים דישראל אורייתא וקוב"ה עד שכולא חד, ובפרט שמקום ההתחלה והסיום הוא בבית הכנסת שמתאחד קו התפלה וקו התורה גם יחד. | ויה"ר שיהי' לימודם מתוך שמחה ובהתחברות עם לימוד פנימיות התורה נשמתא דאורייתא, שאז גם לימוד הנגלה גופא דאורייתא הוא בחיות נפלא ובהתקשרות בגלוי וסתים דישראל אורייתא וקוב"ה עד שכולא חד, ובפרט שמקום ההתחלה והסיום הוא בבית הכנסת שמתאחד קו התפלה וקו התורה גם יחד. | ||
| שורה 380: | שורה 370: | ||
בברכה ובפ"ש כל המשתתפים בחלוקת הש"ס המתועדים ומתפללי ולומדי ביהכ"נ שלהם. | בברכה ובפ"ש כל המשתתפים בחלוקת הש"ס המתועדים ומתפללי ולומדי ביהכ"נ שלהם. | ||
(מכתב ט"ו שבט תשט"ו – אגרות קודש ח"י ע' שכא) | <small>(מכתב ט"ו שבט תשט"ו – אגרות קודש ח"י ע' שכא)</small> | ||
<nowiki>*</nowiki> | <nowiki>*</nowiki> | ||
| שורה 390: | שורה 380: | ||
וכבר נתבאר באחת ההתועדות ע"פ המבואר באחרונים שהמשתתפים בחלוקות כאלו, ה"ז כאילו למדו כל הש"ס במשך שנה זו ויה"ר שיהי' הלימוד חדור אור וחום חסידותי גופא דאורייתא חדור נשמתא דאורייתא וכמבואר בזוה"ק (חלק ג' קנב, א) . . . | וכבר נתבאר באחת ההתועדות ע"פ המבואר באחרונים שהמשתתפים בחלוקות כאלו, ה"ז כאילו למדו כל הש"ס במשך שנה זו ויה"ר שיהי' הלימוד חדור אור וחום חסידותי גופא דאורייתא חדור נשמתא דאורייתא וכמבואר בזוה"ק (חלק ג' קנב, א) . . . | ||
(ממכתב י"ב טבת תשי"ז – אגרות קודש חי"ד ע' רסה) | <small>(ממכתב י"ב טבת תשי"ז – אגרות קודש חי"ד ע' רסה)</small> | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
}} | |||
[[קטגוריה:ספר השיחות תשנ"ב]] | [[קטגוריה:ספר השיחות תשנ"ב]] | ||