ברכת ערב ראש השנה תנש"א אחרי קבלת הפ"נ הכללי - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

און דער אויבערשטער, "שומע תפלה"<ref>ברכת שמע קולנו בתפלת העמידה דחול. – ולהעיר מסיום ברכת שופרות במוסף ר"ה "שומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים".}}, וועט זיכער מקיים זיין תפלת עמו ישראל, מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה<ref>ברכה השלישית – ומן התורה האחרונה – דברכת המזון (ברכות מה, ב. שם מח, ב).}}, אין די אַלע ענינים וועגן וועלכע מ'האָט געשריבן אין די פדיונות,

ובדרך ממילא איז אין דעם אויך נכלל<ref>ראה רמב"ם הלכות תשובה פ"ט, שהשלימות דיעודים גשמיים (בעוה"ז), תהי' בימות המשיח. וברמב"ם סוף הל' מלכים: "ובאותו הזמן לא יהי' שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות שהטובה תהי' מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר".}} דער מילוי פון אַלע בקשות פרטיות, הן בגשמיות והן ברוחניות, והן ברוחניות והן בגשמיות, און אויך ברוחניות ובגשמיות גם יחד<ref>ראה לקוטי לוי"צ אגרות ע' רצג. וראה ס' השיחות ה'תש"נ ח"ב ע' 606 ואילך.}}, וועלכע זיינען אַלע נכלל אין די אותיות פון די אל"ף בי"ת:

עס זאָל זיין אַ שנת '''א'''ורה, שנת '''ב'''רכה, שנת '''ג'''אולה, שנת '''ד'''יצה, שנת '''ה'''וד ו'''ה'''דר, שנת '''ו'''עד טוב, שנת '''ז'''כיות גדולות, שנת '''ח'''יים טובים וארוכים, שנת '''ט'''ובות גדולות בטוב הנראה והנגלה, שנת '''י'''עוד טוב, שנת '''כ'''לכלה, שנת '''ל'''ימוד בהצלחה מופלגה, שנת '''מ'''ילוי משאלות לבב כל אחד ואחת בתוך כלל ישראל מיט כח הצבור, שנת '''נ'''סים גדולים<ref>והרי עומדים אנו בסיום וחותם שנת ה'תש"נ, ר"ת '''ה'''י' '''ת'''הא '''ש'''נת '''נ'''סים, ונכנסים לשנת ה'תנש"א, ר"ת '''ה'''י' '''ת'''הא '''ש'''נת '''א'''ראנו '''נ'''פלאות (ל' הכתוב – מיכה ז, טו), כמדובר כמ"פ לאחרונה.}}, נסים פרטיים און אויך כלליים, שנת '''ס'''ייעתא דשמיא בכל הענינים, הן בגשמיות והן ברוחניות, שנת '''ע'''וז והדר פאַר יעדער אידן און פאַר אַלע אידן, בחייו הפרטיים ובחייו הכלליים, און אין זיין אידישקייט ביתר שאת וביתר עוז, שנת '''פ'''דות, שנת '''צ'''דקה, שנת '''ק'''דושה, שנת '''ק'''וממיות, שנת '''ר'''וממות, שנת '''ש'''מחה, שנת '''ש'''שון, שנת '''ת'''ורה, שנת '''ת'''פלה, שנת '''ת'''שובה און שנת '''ת'''הלה,

ביז דעם מילוי משאלות לבב – אויך פון כל אחד ואחת מישראל – די שאלה ובקשה הכי עיקרית, צו וועלכער "קוינו כל היום"<ref>ברכת את צמח בתפלת העמידה דחול.}}: גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו,

ויוליכנו קוממיות לארצנו, לארצנו הקדושה, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותנו"<ref>כמ"ש ביצי"מ (ו"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות") – בא י, ט.}}, ובתוכם (כפשוט) – די אַלע וואָס האָבן דאָ דערלאַנגט די פדיונות, צוזאַמען מיט אַלע זייערע בני בית און משפחות, און מושפעים און מושפעות,

און מ'גייט אַלע, כאמור, אין ארץ הקודש, און דאָרטן גופא – אין ירושלים עיר הקודש, להר הקודש, לבית המקדש השלישי, ביז אין קודש הקדשים, אין "מקדש אד' כוננו ידיך, הוי' ימלוך לעולם ועד"<ref>בשלח טו, יז­יח. וראה פרש"י עה"פ שם, יז. פרש"י ותוס' סוכה מא, סע"א. תוד"ה אין – שבועות טו, ריש ע"ב. ועוד.}},

און מיר אַלע, בתוך כלל ישראל בכל קצוי תבל, פּראַווען דעמולט ראש השנה בארצנו הקדושה בירושלים עיר הקודש – יום אחד ראש השנה אָדער שני ימים (בהתאם צו זמן ביאת העדות)<ref>כפי שהי' בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראי' ש"בירושלים עצמה שהוא מקום בית דין פעמים רבות היו עושין יום טוב של ר"ה שני ימים שאם לא באו העדים וכו'" – רמב"ם הל' קדוה"ח פ"ה ה"ח. וראה שו"ע אדה"ז הל' ר"ה סת"ר ס"ד ובהנסמן ב"מ"מ וציונים" לשם.

'''*) ראה פני משה ירושלמי ר"ה פ"ב ה"ב: אע"פ שבימי רבי בטלו המשואות. . מ"מ מפרש כיצד היו עושין בשעה שהיו נוהגין בהן, ונ"מ שאם יתבטלו המינין יחזרו למנהג שלהם. ולהעיר גם מקרבן העדה שם ה"א, שמבאר הטעם שלא בטלו המשואות מים טברי' (כדאיתא בירוש' שם), מפני "שלא היו כותיים דרים שם".'''}}, ובכל אופן – איז דאָס אַלעמאָל "כחד יומא אריכא"<ref>ל' הטור או"ח ר"ס ת"ר. וראה שו"ע אדה"ז שם ס"ג­ד ובהנסמן ב"מ"מ וציונים" לשם.}},

ביז אַז דער "יומא אריכא" ווערט תיכף ומיד אַ התחלה צו דעם "יומא אריכא" ("יום שכולו ארוך"<ref>ראה תו"א יח, ד: כמאחז"ל. . '''יום''' שכולו ארוך. והוא ע"פ מאחז"ל עה"פ (תצא כב, ז) "והארכת ימים – לעולם שכולו ארוך" (קידושין לט, ב. חולין קמב, א). וראה ספר הליקוטים – דא"ח צ"צ ערך יום סכ"ו (ע' שפב), וש"נ.}}) פון חיים נצחיים, בלי הפסק בינתיים, נשמות בגופים דוקא<ref>שזהו תכלית השכר – כפס"ד הרמב"ן (בשער הגמול בסופו) – ראה מכתב מוצש"ק פ' נצבים וילך, כ"ה אלול, ה'תש"נ. וש"נ (נדפס לקמן ח"ב בהוספטת).}},

"והקיצו ורננו שוכני עפר"<ref>ישעי' כו, יט.}}, ונשיא דורנו בתוכם, ובראשינו,