2,974
עריכות
מ
החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|"
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") |
מ (החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|") |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
=== – ביחידות הכללית להאורחים שיחיו – === | === – ביחידות הכללית להאורחים שיחיו – === | ||
==== תרגום מאידית ==== | ==== תרגום מאידית ==== | ||
א. בעמדנו בסמיכות לסיום חודש ניסן, "חודש הגאולה"{{הערה|שמו"ר פט"ו, יא.}} – שענינו הכללי והעיקרי הוא חג הפסח, "זמן חירותנו"{{הערה|נוסח התפלה והקידוש דחה"פ. וראה לקו"ש חי"ז ע' 71 ואילך.}}, כשמודים להקב"ה על הנסים והנפלאות שהראה בעת יציאת מצרים – ראוי אפוא להתעכב על הנסים והנפלאות שהתרחשו ומתרחשים בשנה זו בתקופה הנוכחית | א. בעמדנו בסמיכות לסיום חודש ניסן, "חודש הגאולה"{{הערה|שמו"ר פט"ו, יא.}} – שענינו הכללי והעיקרי הוא חג הפסח, "זמן חירותנו"{{הערה|נוסח התפלה והקידוש דחה"פ. וראה לקו"ש חי"ז ע' 71 ואילך.}}, כשמודים להקב"ה על הנסים והנפלאות שהראה בעת יציאת מצרים – ראוי אפוא להתעכב על הנסים והנפלאות שהתרחשו ומתרחשים בשנה זו בתקופה הנוכחית{{הערה|שם=:0|ראה גם מכתב כ"ה אדר ש.ז. (סה"ש תנש"א ח"ב ע' 883 ואילך).}}. | ||
<nowiki>*</nowiki> | <nowiki>*</nowiki> | ||
ההנהגה הנסית של הקב"ה בהוציאו את בנ"י מעבדות לחירות ביציאת מצרים איננה דבר חד־פעמי שאירע רק אז (ביציאת מצרים), אלא "בכל | ההנהגה הנסית של הקב"ה בהוציאו את בנ"י מעבדות לחירות ביציאת מצרים איננה דבר חד־פעמי שאירע רק אז (ביציאת מצרים), אלא "בכל{{הערה|שם=:2|הוספת אדה"ז ב[[לקוטי אמרים פרק מ"ז|תניא רפמ"ז]].}}] חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא [היום<ref name=":2" />] ממצרים" [ועד שזה מתבטא במעשה בפועל בליל הסדר, ש"ישב בהסיבה דרך חירות כו'"{{הערה|טושו"ע סתע"ב ס"ב. שו"ע אדה"ז שם ס"ז. וראה גם משנה פסחים צט, ריש ע"ב. רמב"ם הל' חו"מ פ"ז ה"ו־ז.}}], וכפי שאומרים בהגדה של פסח (בליל הסדר): "לא את אבותינו בלבד גאל הקב"ה ממצרים אלא אף אותנו גאל עמהם"{{הערה|הגש"פ פיסקא ד"ה בכל דור.}} [ועד ש"אילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים הרי '''אנו''' ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים"{{הערה|שם פיסקא ד"ה עבדים היינו.}}], ו"לפיכך '''אנחנו''' חייבים להודות ולהלל כו' למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הנסים האלו הוציאנו מעבדות לחירות מיגון לשמחה כו' ומשעבוד לגאולה כו'"<ref name=":1" />. | ||
ויתירה מזה: גאולת מצרים "פתחה" את הדרך (הצנור){{הערה|ד"ה כימי צאתך תש"ח פי"ב (סה"מ ע' 164). וראה גם [[מאמר כימי צאתך מארץ מצרים תשמ"ב - מוגה|ד"ה זה תשמ"ב]] (סה"מ מלוקט ח"ב ע' לז ואילך) ס"ג.}} ונתנה את הכח לחירות וגאולה – ובאופן נסי – של בנ"י במשך כל הדורות וכל הזמנים{{הערה|וראה גבורות ה' (להמהר"ל) פס"א.}}; גאולת מצרים היא הפתיחה וההתחלה וכוללת{{הערה|וכן מסעות בנ"י במדבר העמים (וכן מסעות בנ"י במשך כל הדורות) נכללים בהמסע ויציאה ממצרים, ולכן נאמר "אלה מסעי בנ"י אשר '''יצאו מארץ מצרים'''", מסעי לשון רבים (אף ש"מארץ מצרים הוא רק יציאה ונסיעה ראשונה שנסעו מרעמסס לסוכות") – ראה לקו"ת מסעי פח, ג ואילך.}} את כל הגאולות (כולל גאולה ש"לאו גאולה דגלות היא אלא שיגאלנו מן הצרות הבאות עלינו כו'"{{הערה|ד"שם גאולה עלה" (רש"י ד"ה אתחלתא – מגילה יז, ב).}}), עד גם – הגאולה האמיתית והשלימה{{הערה|ואילו זכו היתה גאולת מצרים הגאולה שלימה (ראה ספרי דברים א, ב. הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 346), כפי שאמרו בשירת הים "מקדש אד' כוננו ידיך ה' ימלוך לעולם ועד" (בשלח טז, יז־יח. ובפרש"י שם), כי גאולת מצרים היא ההתחלה דגאולה השלימה.}} (שאין אחרי' גלות{{הערה|מכילתא עה"פ בשלח טו, ב. תוד"ה ד"ה ה"ג ונאמר – פסחים שם. ועוד.}}), שעלי' נאמר{{הערה|מיכה ז, טו.}} "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות". ולכן אומרים בהברכה{{הערה|בהגש"פ – ממשנה פסחים שם.}} "אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים" (בהמשך ובסיום ה"לפיכך" הנ"ל): "כן ה' אלקינו כו' יגיענו למועדים כו' בבנין עירך כו' ונודה לך '''שיר חדש''' על גאולתנו כו'". | ויתירה מזה: גאולת מצרים "פתחה" את הדרך (הצנור){{הערה|ד"ה כימי צאתך תש"ח פי"ב (סה"מ ע' 164). וראה גם [[מאמר כימי צאתך מארץ מצרים תשמ"ב - מוגה|ד"ה זה תשמ"ב]] (סה"מ מלוקט ח"ב ע' לז ואילך) ס"ג.}} ונתנה את הכח לחירות וגאולה – ובאופן נסי – של בנ"י במשך כל הדורות וכל הזמנים{{הערה|וראה גבורות ה' (להמהר"ל) פס"א.}}; גאולת מצרים היא הפתיחה וההתחלה וכוללת{{הערה|וכן מסעות בנ"י במדבר העמים (וכן מסעות בנ"י במשך כל הדורות) נכללים בהמסע ויציאה ממצרים, ולכן נאמר "אלה מסעי בנ"י אשר '''יצאו מארץ מצרים'''", מסעי לשון רבים (אף ש"מארץ מצרים הוא רק יציאה ונסיעה ראשונה שנסעו מרעמסס לסוכות") – ראה לקו"ת מסעי פח, ג ואילך.}} את כל הגאולות (כולל גאולה ש"לאו גאולה דגלות היא אלא שיגאלנו מן הצרות הבאות עלינו כו'"{{הערה|ד"שם גאולה עלה" (רש"י ד"ה אתחלתא – מגילה יז, ב).}}), עד גם – הגאולה האמיתית והשלימה{{הערה|ואילו זכו היתה גאולת מצרים הגאולה שלימה (ראה ספרי דברים א, ב. הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 346), כפי שאמרו בשירת הים "מקדש אד' כוננו ידיך ה' ימלוך לעולם ועד" (בשלח טז, יז־יח. ובפרש"י שם), כי גאולת מצרים היא ההתחלה דגאולה השלימה.}} (שאין אחרי' גלות{{הערה|מכילתא עה"פ בשלח טו, ב. תוד"ה ד"ה ה"ג ונאמר – פסחים שם. ועוד.}}), שעלי' נאמר{{הערה|מיכה ז, טו.}} "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות". ולכן אומרים בהברכה{{הערה|בהגש"פ – ממשנה פסחים שם.}} "אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים" (בהמשך ובסיום ה"לפיכך" הנ"ל): "כן ה' אלקינו כו' יגיענו למועדים כו' בבנין עירך כו' ונודה לך '''שיר חדש''' על גאולתנו כו'". | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
עאכו"כ לאחר כל (שבעת) שמונת ימי חג הפסח [כפי שזה בחוץ לארץ, ששם נמצאים עתה רוב מנין ובנין דבנ"י], שב"זמן חירותנו" עצמו הרי הימים האחרונים דחג הפסח הינם דרגת חירות נעלית יותר לגבי הימים הראשונים, וכידוע{{הערה|ראה שיחת אחש"פ (בסעודת הלילה) ה'ש"ת (ספר השיחות ע' 72). [[שיחת אחרון של פסח תשמ"ח - מוגה|תשמ"ח]] (סה"ש ח"ב ע' 384). לקו"ש חל"ז ימים אחרונים של פסח ס"ה.}} שהימים הראשונים קשורים בעיקר עם גאולת מצרים והימים האחרונים{{הערה|ובפרטיות יותר – בימים האחרונים עצמם: שביעי של פסח שייך בעיקר לגאולת מצרים, ואחרון של פסח לגאולה העתידה, כמודגש בהפטורת היום, ובאכילת סעודתו של משיח באחרון של פסח [ובפרט בקביעות שנה זו, שהסעודה היתה גם במוצאי שבת קודש, סעודתא דדוד מלכא משיחא] – ראה [[שיחת אחרון של פסח תנש"א (א) - מוגה|שיחת אחרון של פסח ש.ז.]] (סה"ש תנש"א ח"א ע' 436 (לעיל ע' 55) ואילך).}} – בעיקר עם הגאולה האמיתית והשלימה, שאין אחרי' גלות, חירות אפילו בערך החירות דגאולת מצרים, נפלאות אפילו בערך הנפלאות ד"כימי צאתך מארץ מצרים"{{הערה|ראה אוה"ת נ"ך ח"א עה"פ (ע' תפז). וש"נ.}}. | עאכו"כ לאחר כל (שבעת) שמונת ימי חג הפסח [כפי שזה בחוץ לארץ, ששם נמצאים עתה רוב מנין ובנין דבנ"י], שב"זמן חירותנו" עצמו הרי הימים האחרונים דחג הפסח הינם דרגת חירות נעלית יותר לגבי הימים הראשונים, וכידוע{{הערה|ראה שיחת אחש"פ (בסעודת הלילה) ה'ש"ת (ספר השיחות ע' 72). [[שיחת אחרון של פסח תשמ"ח - מוגה|תשמ"ח]] (סה"ש ח"ב ע' 384). לקו"ש חל"ז ימים אחרונים של פסח ס"ה.}} שהימים הראשונים קשורים בעיקר עם גאולת מצרים והימים האחרונים{{הערה|ובפרטיות יותר – בימים האחרונים עצמם: שביעי של פסח שייך בעיקר לגאולת מצרים, ואחרון של פסח לגאולה העתידה, כמודגש בהפטורת היום, ובאכילת סעודתו של משיח באחרון של פסח [ובפרט בקביעות שנה זו, שהסעודה היתה גם במוצאי שבת קודש, סעודתא דדוד מלכא משיחא] – ראה [[שיחת אחרון של פסח תנש"א (א) - מוגה|שיחת אחרון של פסח ש.ז.]] (סה"ש תנש"א ח"א ע' 436 (לעיל ע' 55) ואילך).}} – בעיקר עם הגאולה האמיתית והשלימה, שאין אחרי' גלות, חירות אפילו בערך החירות דגאולת מצרים, נפלאות אפילו בערך הנפלאות ד"כימי צאתך מארץ מצרים"{{הערה|ראה אוה"ת נ"ך ח"א עה"פ (ע' תפז). וש"נ.}}. | ||
ומזה נמשך לימינו אלה לאחר פסח בסיום וחותם חודש ניסן (שגם אז לא אומרים תחנון | ומזה נמשך לימינו אלה לאחר פסח בסיום וחותם חודש ניסן (שגם אז לא אומרים תחנון{{הערה|שם=:3|שו"ע אדה"ז או"ח סתכ"ט ס"ח. וש"נ.}}, "נוהגין לעשות כולו (כל חודש ניסן) קודש כעין י"ט"{{הערה|שו"ע אדה"ז שם ס"ט (ממג"א שם סק"ג).}}), ואדרבה – הכל הולך אחר החיתום{{הערה|ברכות יב, א.}}. | ||
ובפרט שזהו גם בשבוע דפ' שמיני, ובשנה זו – קורין פ' שמיני שמונה פעמים, וידוע הפתגם{{הערה|הובא ונת' בלקו"ש ח"ז ע' 297. שיחת אחש"פ וש"פ שמיני תשמ"ה. תשמ"ח (סה"ש תשמ"ח ח"ב ע' 408 ואילך). ועוד.}} ש"שמיני שמונה שמינה", ששנה שקורין בה שמיני שמונה פעמים תהי' שנה "שמינה" מבורכת בגשמיות וברוחניות – וכעת, בסוף חודש ניסן, עומדים בסיום השמונה פעמים דקריאת פ' שמיני – ששמיני מורה על הנהגה נסית של הקב"ה{{הערה|ראה גם מכתב י"א ניסן ש.ז. (נדפס סה"ש תנש"א ח"ב ע' 893 ואילך).}} (שלמעלה משבעת ימי ההיקף דמעשה בראשית, סדר הטבע{{הערה|ראה שו"ת הרשב"א ח"א ס"ט. הובא ונת' בד"ה ויהי ביום השמיני תרע"ח. תש"ד. תש"ה. ועוד. וראה גם הנסמן בסה"ש תנש"א ח"ב ע' 895 הערה ד"ה אָנגעדייטעט.}}), ועאכו"כ שמונה פעמים שמיני, שישנה שנה "שמינה" ומלאה בנסים ונפלאות, ובאופן של שומן{{הערה|ראה גם [[שיחת י"ד ניסן תנש"א - מוגה|שיחת ערב פסח ש.ז.]] (סה"ש תנש"א ח"א ע' 429 (לעיל ע' 48)). וש"נ.}}, ש"מפעפע בכולו"{{הערה|יו"ד סק"ה ס"ה. וראה חולין צז, רע"א.}}. | ובפרט שזהו גם בשבוע דפ' שמיני, ובשנה זו – קורין פ' שמיני שמונה פעמים, וידוע הפתגם{{הערה|הובא ונת' בלקו"ש ח"ז ע' 297. שיחת אחש"פ וש"פ שמיני תשמ"ה. תשמ"ח (סה"ש תשמ"ח ח"ב ע' 408 ואילך). ועוד.}} ש"שמיני שמונה שמינה", ששנה שקורין בה שמיני שמונה פעמים תהי' שנה "שמינה" מבורכת בגשמיות וברוחניות – וכעת, בסוף חודש ניסן, עומדים בסיום השמונה פעמים דקריאת פ' שמיני – ששמיני מורה על הנהגה נסית של הקב"ה{{הערה|ראה גם מכתב י"א ניסן ש.ז. (נדפס סה"ש תנש"א ח"ב ע' 893 ואילך).}} (שלמעלה משבעת ימי ההיקף דמעשה בראשית, סדר הטבע{{הערה|ראה שו"ת הרשב"א ח"א ס"ט. הובא ונת' בד"ה ויהי ביום השמיני תרע"ח. תש"ד. תש"ה. ועוד. וראה גם הנסמן בסה"ש תנש"א ח"ב ע' 895 הערה ד"ה אָנגעדייטעט.}}), ועאכו"כ שמונה פעמים שמיני, שישנה שנה "שמינה" ומלאה בנסים ונפלאות, ובאופן של שומן{{הערה|ראה גם [[שיחת י"ד ניסן תנש"א - מוגה|שיחת ערב פסח ש.ז.]] (סה"ש תנש"א ח"א ע' 429 (לעיל ע' 48)). וש"נ.}}, ש"מפעפע בכולו"{{הערה|יו"ד סק"ה ס"ה. וראה חולין צז, רע"א.}}. | ||