דבר מלכות/כ"ו ניסן: הבדלים בין גרסאות בדף

בימי הפורים ולאחרי זה עדיין לא ידעו מה יהי' ההמשך, עד היכן יבזו ויזיקו אותו, כמה חזק הוא ישאר, כמה הוא יצטרך להודות ולשלם, ואיך הוא ימלא אחר כל הדברים, או שהדברים יתבצעו ע"י אחרים; אח"כ בימי חודש ניסן, בימי הפסח – "בכוריהם" יצאו בנזיפה חזקה ובהחלטה למסקנא ותנאים חזקים (נוסף על ההוראות שלפני זה) איך סאַדאַם צריך לנהוג, וגם לראות ולוודא שהוא יקיים אותם: לשחרר את השבויים, להשיב את אשר לקח, ולשלם על הנזקים וההיזקות שעשה כעת (וגם על מה שעשה בעבר),

ואדרבה<ref name=":0" />: נס פורים הי' נס המלובש בדרכי הטבע{{הערה|תו"א מג"א צג, סע"ג ואילך. שם ק, א. ובכ"מ – נסמנו סה"ש תנש"א ח"ב ע' 884 הערה ד"ה ווי באַוואוסט.}}, כך שרק ע"י הקשר של ההתחלה דמלכות אחשורוש עם "בשנת '''שלוש''' למלכו"{{הערה|אסתר א, ג.}} ועם "בשנת '''שבע''' למלכותו"{{הערה|שם ב, טז.}} ועם "חודש ניסן בשנת '''שתים עשרה'''" '''למלכותו'''{{הערה|שם ג, ז.}} וסעודות אסתר לאחשורוש והמן{{הערה|שם ה, ד ואילך. ז, א ואילך.}} וכו' – ועושים מכל זה '''המשך וענין אחד''' ומתבוננים בזה – ניכר בו יד השם. משא"כ במאורעות העכשויים מתרחשים נסים ונפלאות '''גלויות''', גלויות לא רק לבנ"י, אלא גם לאומות העולם.

ועוד וג"ז עיקר: האופן העיקרי איך מקבל יהודי את הנסים ופועל שהקב"ה יוסיף בנסים – ע"י זה שהוא מוסיף בלימוד התורה וקיום המצוות בהידור,

ונוסף על עבודתו הפרטית, צריך גם להשפיע על עוד יהודים, ע"י הפצת התורה והיהדות והפצת המעינות חוצה, כולל ובמיוחד – אצל יהודים אלו שיוצאים עתה (ביציאת "מצרים") מהמדינה ההיא.

ומזרזים זאת עוד יותר ע"י עשיית כאו"א לשליח מצוה לצדקה (ובהוספה מדילי'), ד"גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה"{{הערה|ב"ב י, א. וראה [[לקוטי אמרים פרק ל"ז|תניא פל"ז]] (מח, ב).}}. ובפרט בבית הכנסת ובית המדרש ובית מעשים טובים – בית משולש – של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו.