2,974
עריכות
דבר מלכות/שמחת תורה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|"
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") |
מ (החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
א. לשמחת תורה ישנה שייכות מיוחדת עם הגאולה האמיתית והשלימה{{הערה|ולהעיר ממאחז"ל (תענית ח, ב) "גדול יום הגשמים כיום קיבוץ גליות" (נת' בד"ה גדול יום הגשמים דשמח"ת תער"ג (סה"מ תער"ב־ע"ו ע' קצח ואילך)), והרי שמח"ת הוא יו"ט שני של שמע"צ (יום התחלת הזכרת הגשמים), ועד שבארץ ישראל שמח"ת הוא ביום שמע"צ. | א. לשמחת תורה ישנה שייכות מיוחדת עם הגאולה האמיתית והשלימה{{הערה|ולהעיר ממאחז"ל (תענית ח, ב) "גדול יום הגשמים כיום קיבוץ גליות" (נת' בד"ה גדול יום הגשמים דשמח"ת תער"ג (סה"מ תער"ב־ע"ו ע' קצח ואילך)), והרי שמח"ת הוא יו"ט שני של שמע"צ (יום התחלת הזכרת הגשמים), ועד שבארץ ישראל שמח"ת הוא ביום שמע"צ. | ||
וכמרומז גם בשמו "שמיני (עצרת)" – ששמיני מורה על ענין הגאולה, כמאחז"ל (ערכין יג, ב) דכינור "של ימות המשיח שמונה". וראה כלי יקר ר"פ שמיני. לקו"ש חי"ז ע' 93 ואילך. ובכ"מ.}} ע"י משיח צדקנו | וכמרומז גם בשמו "שמיני (עצרת)" – ששמיני מורה על ענין הגאולה, כמאחז"ל (ערכין יג, ב) דכינור "של ימות המשיח שמונה". וראה כלי יקר ר"פ שמיני. לקו"ש חי"ז ע' 93 ואילך. ובכ"מ.}} ע"י משיח צדקנו{{הערה|שם=:0|ראה שיחת שמח"ת תרנ"ב (ספר השיחות תורת שלום ע' 2) – מלפני מאה שנה: "בש"ת הוא התגלות יחידה שבנפש, מעין לעתיד לבוא שלא ילמדו איש את רעהו". וראה לקמן סוף סעיף ג.}} – כפי שאומרים בפיוט ("שישו ושמחו בשמחת תורה") בשמחת תורה לאחרי קריאת התורה: "אגיל ואשמח בשמחת תורה בא יבוא צמח{{הערה|שמו של משיח (ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד. וראה זכרי' ג, ח. ו, יב ("איש צמח שמו". וכפי שאומרים גם בנוסח הושענות דהושע"ר)).}} בשמחת תורה"{{הערה|"משיח יבוא בזכות השמחה בתורה" (סידור יעב"ץ).}}. | ||
ודבר זה מרומז גם בפסוקים שאומרים לפני הקפות ("שמביאים טעמים על השמחה"{{הערה|סה"מ תש"ד ע' 54.}}) – מ"אתה הראת" עד "כי מציון": הסיום – הפסוק האחרון – דכל י"ז (י"ז בגימטריא טוב, "אין טוב אלא תורה"{{הערה|אבות פ"ו מ"ג, הובא בסה"מ שם.}}) הפסוקים הוא "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים"{{הערה|ישעי' ב, ג.}}, שזו נבואה אודות ימות המשיח{{הערה|כמ"ש בהתחלת הענין "והי' באחרית הימים נכון יהי' הר בית ה' בראש ההרים גו' ונהרו אליו כל הגוים גו' והלכו עמים רבים גו' '''כי''' מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".}}. | ודבר זה מרומז גם בפסוקים שאומרים לפני הקפות ("שמביאים טעמים על השמחה"{{הערה|סה"מ תש"ד ע' 54.}}) – מ"אתה הראת" עד "כי מציון": הסיום – הפסוק האחרון – דכל י"ז (י"ז בגימטריא טוב, "אין טוב אלא תורה"{{הערה|אבות פ"ו מ"ג, הובא בסה"מ שם.}}) הפסוקים הוא "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים"{{הערה|ישעי' ב, ג.}}, שזו נבואה אודות ימות המשיח{{הערה|כמ"ש בהתחלת הענין "והי' באחרית הימים נכון יהי' הר בית ה' בראש ההרים גו' ונהרו אליו כל הגוים גו' והלכו עמים רבים גו' '''כי''' מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".}}. | ||