דבר מלכות/נשי ובנות ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|"
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ (החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|")
שורה 77: שורה 77:
ו. ובפרטיות יותר – שבהתחלת ההפטרה{{הערה|כמנהגנו שמתחילים מ"ודבורה אשה נביאה גו'" (ספר המנהגים־חב"ד ס"ע 32).}} מרומזים הענינים העיקריים שבעבודת נשי ישראל שבזכותן באה הגאולה:
ו. ובפרטיות יותר – שבהתחלת ההפטרה{{הערה|כמנהגנו שמתחילים מ"ודבורה אשה נביאה גו'" (ספר המנהגים־חב"ד ס"ע 32).}} מרומזים הענינים העיקריים שבעבודת נשי ישראל שבזכותן באה הגאולה:


א) "ודבורה אשה נביאה אשת לפידות"{{הערה|שם ד, ד.}}, "מאי<ref name=":0">מגילה יד, א ובפרש"י (בהמשך הסוגיא ע"ד נבואת מרים).}} אשת לפידות שהיתה עושה פתילות למקדש"{{הערה|"ובזה זכתה לנבואה ולאור התורה שהיתה שופטת את ישראל" (חדא"ג מהרש"א שם). וראה הערה הבאה.}} ("משכן שילה"). ודוגמתו בה"מקדש" שבביתו של כאו"א מישראל – פעולתן של נשי ובנות ישראל בהדלקת נר שבת{{הערה|"נר מצוה" שעל ידו זוכים ל"אור דתורה" (כנ"ל הערה 46) – ע"ד שדבורה זכתה "לאור התורה" (כבהערה הקודמת).}} (ויו"ט) '''להאיר'''{{הערה|ומרומז בשם "אשת לפידות" – "כלפיד אש" (מצו"ד עה"פ).}} את הבית כולו, ועל ידו את הסביבה כולה והעולם כולו, בדוגמת הפתילות למקדש שעשתה דבורה שהאירו את המקדש והעולם כולו, "ממנו אורה יוצאה לעולם"{{הערה|ירושלמי ברכות פ"ד סה"ה. ועוד.}}.
א) "ודבורה אשה נביאה אשת לפידות"{{הערה|שם ד, ד.}}, "מאי{{הערה|שם=:0|מגילה יד, א ובפרש"י (בהמשך הסוגיא ע"ד נבואת מרים).}} אשת לפידות שהיתה עושה פתילות למקדש"{{הערה|"ובזה זכתה לנבואה ולאור התורה שהיתה שופטת את ישראל" (חדא"ג מהרש"א שם). וראה הערה הבאה.}} ("משכן שילה"). ודוגמתו בה"מקדש" שבביתו של כאו"א מישראל – פעולתן של נשי ובנות ישראל בהדלקת נר שבת{{הערה|"נר מצוה" שעל ידו זוכים ל"אור דתורה" (כנ"ל הערה 46) – ע"ד שדבורה זכתה "לאור התורה" (כבהערה הקודמת).}} (ויו"ט) '''להאיר'''{{הערה|ומרומז בשם "אשת לפידות" – "כלפיד אש" (מצו"ד עה"פ).}} את הבית כולו, ועל ידו את הסביבה כולה והעולם כולו, בדוגמת הפתילות למקדש שעשתה דבורה שהאירו את המקדש והעולם כולו, "ממנו אורה יוצאה לעולם"{{הערה|ירושלמי ברכות פ"ד סה"ה. ועוד.}}.


ב) "והיא יושבת תחת תומר דבורה"{{הערה|שם, ה.}}, "מאי<ref name=":0" /> שנא תחת תומר . . משום יחוד"{{הערה|ושם: "ד"א מה תמר זה אין לו אלא לב אחד אף ישראל שבאותו הדור לא הי' להם אלא לב אחד לאביהן שבשמים"*. ובחדא"ג מהרש"א: "לב אחד של גזעו הולך ביושר מלמטה למעלה, משא"כ שאר אילנות דגם הענפים יש להם לב, והן נוטים לכאן ולכאן" – די"ל שבזה מודגש הקשר עם הפירוש הראשון ש"התומר אין לו ענפים מלמטה".{{ש}}'''*) ולהעיר מהשייכות ל"'''שושנה'''" – "מה שושנה זו . . לבה מכוון למעלה, כך ישראל . . לבם מכוון כלפי אביהם שבשמים" (שהש"ר שבהערה 34).'''}} ("שהוא גבוה ואין לו צל (אין לו ענפים למטה{{הערה|חדא"ג מהרש"א שם. וראה הערה הקודמת.}}) ואין אדם יכול להתייחד שם עמה כמו בבית") – מעלת '''הצניעות''' ("כל כבודה בת מלך '''פנימה'''"{{הערה|[[תהלים פרק מ"ה|תהלים מה, יד]].}}), וכמודגש גם בשירת דבורה: "מנשים '''באוהל''' תבורך"{{הערה|[[תהלים פרק ה'|שם ה, כד]].}}, "מאן נשים שבאוהל שרה רבקה רחל ולאה"{{הערה|נזיר כג, ב. וש"נ. – ובפרש"י עה"פ: "שרה שנאמר בה הנה באוהל, רבקה שנאמר בה ויביאה יצחק האהלה, רחל ולאה שנאמר בהן ויצא מאוהל לאה וגו'".}}, שזהו היסוד שעליו נשען קיום כל בית ישראל.
ב) "והיא יושבת תחת תומר דבורה"{{הערה|שם, ה.}}, "מאי<ref name=":0" /> שנא תחת תומר . . משום יחוד"{{הערה|ושם: "ד"א מה תמר זה אין לו אלא לב אחד אף ישראל שבאותו הדור לא הי' להם אלא לב אחד לאביהן שבשמים"*. ובחדא"ג מהרש"א: "לב אחד של גזעו הולך ביושר מלמטה למעלה, משא"כ שאר אילנות דגם הענפים יש להם לב, והן נוטים לכאן ולכאן" – די"ל שבזה מודגש הקשר עם הפירוש הראשון ש"התומר אין לו ענפים מלמטה".{{ש}}'''*) ולהעיר מהשייכות ל"'''שושנה'''" – "מה שושנה זו . . לבה מכוון למעלה, כך ישראל . . לבם מכוון כלפי אביהם שבשמים" (שהש"ר שבהערה 34).'''}} ("שהוא גבוה ואין לו צל (אין לו ענפים למטה{{הערה|חדא"ג מהרש"א שם. וראה הערה הקודמת.}}) ואין אדם יכול להתייחד שם עמה כמו בבית") – מעלת '''הצניעות''' ("כל כבודה בת מלך '''פנימה'''"{{הערה|[[תהלים פרק מ"ה|תהלים מה, יד]].}}), וכמודגש גם בשירת דבורה: "מנשים '''באוהל''' תבורך"{{הערה|[[תהלים פרק ה'|שם ה, כד]].}}, "מאן נשים שבאוהל שרה רבקה רחל ולאה"{{הערה|נזיר כג, ב. וש"נ. – ובפרש"י עה"פ: "שרה שנאמר בה הנה באוהל, רבקה שנאמר בה ויביאה יצחק האהלה, רחל ולאה שנאמר בהן ויצא מאוהל לאה וגו'".}}, שזהו היסוד שעליו נשען קיום כל בית ישראל.

תפריט ניווט