2,974
עריכות
מ
החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי"
מ (החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|") |
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי") תגית: שוחזרה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==== תרגום מאידית ==== | ==== תרגום מאידית ==== | ||
א. מהחידושים דכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, בעל ההילולא דעשירי בשבט – התעסקותו והתמסרותו לפעול ולהשפיע גם על נשי ובנות ישראל{{הערה|אף שבדורות שלפנ"ז היתה עיקר ההתעסקות עם האנשים, ובאמצעותם באה ההשפעה גם לנשים.}} בעניני יהדות, תורה ומצוותי' (כולל ובמיוחד תורת החסידות{{הערה|כיון שבלימוד תורת החסידות תלוי קיום המצוות העיקריות שחיובן תמידי – אמונת ה' ויחודו, אהבתו ויראתו כו'.}}), ויתירה מזה, שפעולתו בזה היתה | א. מהחידושים דכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, בעל ההילולא דעשירי בשבט – התעסקותו והתמסרותו לפעול ולהשפיע גם על נשי ובנות ישראל{{הערה|אף שבדורות שלפנ"ז היתה עיקר ההתעסקות עם האנשים, ובאמצעותם באה ההשפעה גם לנשים.}} בעניני יהדות, תורה ומצוותי' (כולל ובמיוחד תורת החסידות{{הערה|כיון שבלימוד תורת החסידות תלוי קיום המצוות העיקריות שחיובן תמידי – אמונת ה' ויחודו, אהבתו ויראתו כו'.}}), ויתירה מזה, שפעולתו בזה היתה על ידי הדגשת מעלתן המיוחדת של נשי ישראל, שכל אחת מהן היא "עקרת הבית", ובכחה וביכלתה לפעול על כל בני הבית, גם הבנים והבעל{{הערה|ובלשון חז"ל – "נשים במאי זכיין באקרויי בנייהו לבי כנישתא כו' ונטרין לגברייהו כו'" (ברכות יז, א. וש"נ).}}. | ||
והמקור לזה – כמבואר בשיחתו הידועה{{הערה|לקו"ד ח"ג בסופו (תקעא, ב ואילך).}} ע"ד '''קדימת הנשים''' לאנשים בענינים עיקריים דכלל ישראל: | והמקור לזה – כמבואר בשיחתו הידועה{{הערה|לקו"ד ח"ג בסופו (תקעא, ב ואילך).}} ע"ד '''קדימת הנשים''' לאנשים בענינים עיקריים דכלל ישראל: | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
ומודגש גם בהתחלת המאמר – "באתי לגני אחותי כלה"{{הערה|שה"ש ה, א.}} – המעלה והחביבות של '''כנסת ישראל''' ("אחותי כלה") אצל הקב"ה{{הערה|ועד"ז בהתחלת המאמר "היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני" – מעלת כנס"י לגבי המלאכים שבאים לשמוע קולה של כנס"י בבתי כנסיות ובתי מדרשות.}}, ודוגמתו בכנס"י עצמה, מעלת וחביבות '''הנשים''', כידוע שהקב"ה וכנס"י הם בדוגמת איש ואשה{{הערה|ועל זה מיוסד כל שיר השירים.}}. | ומודגש גם בהתחלת המאמר – "באתי לגני אחותי כלה"{{הערה|שה"ש ה, א.}} – המעלה והחביבות של '''כנסת ישראל''' ("אחותי כלה") אצל הקב"ה{{הערה|ועד"ז בהתחלת המאמר "היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני" – מעלת כנס"י לגבי המלאכים שבאים לשמוע קולה של כנס"י בבתי כנסיות ובתי מדרשות.}}, ודוגמתו בכנס"י עצמה, מעלת וחביבות '''הנשים''', כידוע שהקב"ה וכנס"י הם בדוגמת איש ואשה{{הערה|ועל זה מיוסד כל שיר השירים.}}. | ||
וכן בתוכן המאמר – "באתי לגני . . לגני לגנוני למקום שהי' עיקרי בתחלה, דעיקר שכינה בתחתונים היתה", המשכת וגילוי אלקות למטה להיות לו ית' דירה בתחתונים | וכן בתוכן המאמר – "באתי לגני . . לגני לגנוני למקום שהי' עיקרי בתחלה, דעיקר שכינה בתחתונים היתה", המשכת וגילוי אלקות למטה להיות לו ית' דירה בתחתונים על ידי העבודה דכנס"י – שבענין זה יש מעלה מיוחדת אצל נשי ישראל{{הערה|להעיר שהמשכת השכינה למטה ("באתי לגני") היתה על ידי מתן־תורה ועשיית המשכן (כמבואר בהמשך הענין) – שבשניהם '''קדמו הנשים''' לאנשים (כנ"ל ס"א).}}, כידוע{{הערה|ראה סה"ש תשמ"ט ח"א ס"ע 84 ואילך. וש"נ.}} שאצל האמהות מודגשת הירידה לברר עניני העולם יותר מאשר אצל האבות שמצד עצמם הם למעלה מהעולם, ופעולתם (של האבות) בעולם באופן המתאים היא על ידי האמהות דוקא{{הערה|וטעם הדבר – כיון ששרשם של האמהות הוא למעלה מהאבות, ע"ד סוף מעשה במחשבה תחלה, כפי שיתגלה לעתיד לבוא ש"נקבה תסובב גבר", "אשת חיל עטרת בעלה" (וראה לקמן ס"ז).}}. | ||
בסגנון אחר קצת: גמר ושלימות עבודתו של נשיא הדור (ביום ההילולא שלו) הוא גם גמר ושלימות עבודת הדור כולו (שהרי "הנשיא הוא הכל"{{הערה|פרש"י חוקת כא, כא.}}), וכיון שדור זה הוא דור האחרון, ה"ז גמר ושלימות כללות העבודה '''דכנסת ישראל''' (אשה) לעשות לו ית' דירה בתחתונים ("באתי לגני . . עיקר שכינה בתחתונים"). | בסגנון אחר קצת: גמר ושלימות עבודתו של נשיא הדור (ביום ההילולא שלו) הוא גם גמר ושלימות עבודת הדור כולו (שהרי "הנשיא הוא הכל"{{הערה|פרש"י חוקת כא, כא.}}), וכיון שדור זה הוא דור האחרון, ה"ז גמר ושלימות כללות העבודה '''דכנסת ישראל''' (אשה) לעשות לו ית' דירה בתחתונים ("באתי לגני . . עיקר שכינה בתחתונים"). | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
ובזה מרומז הקשר והשייכות להסתלקות של נשיא הדור, משה רבינו שבדור{{הערה|ראה תקו"ז תס"ט. ב"ר פנ"ו, ז.}} – עלייתו לדרגא הכי נעלית ד"אתפריעו ואתגליין מיני' כל נהורין" בעת ההסתלקות{{הערה|ולהעיר, שענין ההסתלקות אינו סילוק ח"ו, שהרי, "צדיקיא דאתפטר '''אשתכח''' בכולהו עלמין (גם בזה העולם המעשה) '''יתיר מבחיוהי'''" (זח"ג עא, ב. [[אגרת הקודש סימן כ"ז|תניא אגה"ק סז"ך]] וביאורה), כי אם, כלשון הזהר (ראה זח"ב קכח, ב) "אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין" (כמובא במאמר ההילולא), "שהוא בחי' גילוי אור הסוכ"ע . . בבחי' רוממות" ([[תוה אור ויקהל|תו"א ס"פ ויקהל]], עיי"ש).}}. | ובזה מרומז הקשר והשייכות להסתלקות של נשיא הדור, משה רבינו שבדור{{הערה|ראה תקו"ז תס"ט. ב"ר פנ"ו, ז.}} – עלייתו לדרגא הכי נעלית ד"אתפריעו ואתגליין מיני' כל נהורין" בעת ההסתלקות{{הערה|ולהעיר, שענין ההסתלקות אינו סילוק ח"ו, שהרי, "צדיקיא דאתפטר '''אשתכח''' בכולהו עלמין (גם בזה העולם המעשה) '''יתיר מבחיוהי'''" (זח"ג עא, ב. [[אגרת הקודש סימן כ"ז|תניא אגה"ק סז"ך]] וביאורה), כי אם, כלשון הזהר (ראה זח"ב קכח, ב) "אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין" (כמובא במאמר ההילולא), "שהוא בחי' גילוי אור הסוכ"ע . . בבחי' רוממות" ([[תוה אור ויקהל|תו"א ס"פ ויקהל]], עיי"ש).}}. | ||
ועוד ועיקר – ש"אתפריעו ואתגליין מיני' '''כל נהורין'''" ("בא אל פרעה") הוא הסך־הכל דכללות העבודה בחיים חיותו בעלמא דין '''להאיר את העולם''' | ועוד ועיקר – ש"אתפריעו ואתגליין מיני' '''כל נהורין'''" ("בא אל פרעה") הוא הסך־הכל דכללות העבודה בחיים חיותו בעלמא דין '''להאיר את העולם''' על ידי העבודה בעניני התומ"צ, "'''נר''' מצוה ותורה '''אור'''"{{הערה|משלי ו, כג.}}. | ||
וגם בענין זה מודגשת השייכות '''לנשי ישראל''' – שהרי אחת המצוות העיקריות שניתנו לנשי ישראל היא מצות '''נר''' שבת ויו"ט, "נר מצוה (ותורה אור)"{{הערה|ראה זח"ב קסו, א: "נר מצוה, מאי נר, דא נר דאיהי מצוה דנשין זכיין בי' ואיהי נר דשבת". ולהעיר משבת כג, ב: "הרגיל בנר הווין לי' בנים תלמידי חכמים", "דכתיב כי נר מצוה ותורה אור, | וגם בענין זה מודגשת השייכות '''לנשי ישראל''' – שהרי אחת המצוות העיקריות שניתנו לנשי ישראל היא מצות '''נר''' שבת ויו"ט, "נר מצוה (ותורה אור)"{{הערה|ראה זח"ב קסו, א: "נר מצוה, מאי נר, דא נר דאיהי מצוה דנשין זכיין בי' ואיהי נר דשבת". ולהעיר משבת כג, ב: "הרגיל בנר הווין לי' בנים תלמידי חכמים", "דכתיב כי נר מצוה ותורה אור, על ידי נר מצוה דשבת . . בא אור דתורה" (פרש"י שם).}} גם '''בפועל ובגלוי''', מצוה כללית שכוללת כל המצוות, כידוע{{הערה|זח"ב שם, ב. וראה לקו"ת [[לקוטי תורה בהעלותך|בהעלותך]] לג, ג. [[לקוטי תורה שלח|שלח]] מד, ד. ובכ"מ.}} ש'''רמ"ח''' מ"ע (רמ"ח אברין דמלכא) עם '''ב'''' ידים (ב' הקוין הכלליים דאהבה ויראה{{הערה|נוסף לכך שאהבה ויראה הם ב' מצוות פרטיות מרמ"ח מ"ע.}} שעל ידם נעשה קיום המצוות בשלימות{{הערה|שעל ידם "פרחא לעילא" (תקו"ז ת"י (כה, ב). [[לקוטי אמרים פרק מ'|תניא פ"מ]]. ובכ"מ).}}) בגימטריא "'''נר'''". | ||
ולהעיר, שמצות הדלקת נר שבת היא בכניסת השבת, ויתירה מזה, שכניסת וקבלת השבת היא | ולהעיר, שמצות הדלקת נר שבת היא בכניסת השבת, ויתירה מזה, שכניסת וקבלת השבת היא על ידי הדלקת נר שבת (לפני תפלת ערבית דהבעל){{הערה|ראה שו"ע אדה"ז או"ח סרס"ג ס"ז. וש"נ.}} – שבזה מודגש הסך־הכל דכללות העבודה בכל ימי השבוע להאיר את העולם ב"נר מצוה ותורה אור". | ||
ועד"ז בנוגע לכללות עבודתו של נשיא דורנו (כללות העבודה '''דכנס"י''' בדורנו) בעניני "נר מצוה ותורה אור" – שהסך־הכל (גמר ושלימות) הוא (א) '''ביום הש"ק'''{{הערה|להעיר, שדוד מת בשבת (שבת ל, סע"א ואילך).}}, שכניסתו | ועד"ז בנוגע לכללות עבודתו של נשיא דורנו (כללות העבודה '''דכנס"י''' בדורנו) בעניני "נר מצוה ותורה אור" – שהסך־הכל (גמר ושלימות) הוא (א) '''ביום הש"ק'''{{הערה|להעיר, שדוד מת בשבת (שבת ל, סע"א ואילך).}}, שכניסתו על ידי הדלקת '''נר''' שבת, (ב) ובשבת פרשת בא אל פרעה, "דאתפריעו ואתגליין מיני' '''כל נהורין'''". | ||
ועוד ועיקר – שזוהי ההכנה '''לתכלית השלימות''' ד"נר מצוה ותורה אור" ("כמצות רצונך"{{הערה|ראה תו"ח ר"פ ויחי. המשך וככה תרל"ז פי"ז ואילך. ועוד.}}) באופן "דאתפריעו ואתגליין מיני' כל נהורין" – כפי שיתגלה '''לעתיד לבוא''', "ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים"{{הערה|תמיד בסופה.}}. | ועוד ועיקר – שזוהי ההכנה '''לתכלית השלימות''' ד"נר מצוה ותורה אור" ("כמצות רצונך"{{הערה|ראה תו"ח ר"פ ויחי. המשך וככה תרל"ז פי"ז ואילך. ועוד.}}) באופן "דאתפריעו ואתגליין מיני' כל נהורין" – כפי שיתגלה '''לעתיד לבוא''', "ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים"{{הערה|תמיד בסופה.}}. | ||
| שורה 55: | שורה 55: | ||
ובביאור טעם הדבר ששירת הנשים (מרים) היתה בשמחה גדולה יותר – יש לומר{{הערה|ראה גם לקו"ש ח"א ע' 139 ואילך.}}: | ובביאור טעם הדבר ששירת הנשים (מרים) היתה בשמחה גדולה יותר – יש לומר{{הערה|ראה גם לקו"ש ח"א ע' 139 ואילך.}}: | ||
איתא במדרש{{הערה|שמו"ר רפכ"ו. שהש"ר פ"ב, יא.}} ש"מרים על שם '''המירור'''", שעיקר קושי השעבוד באופן ד"'''וימררו''' את חייהם גו' בפרך"{{הערה|שמות א, יד.}} הי' משנולדה מרים (במשך פ"ו{{הערה|כמנין שם אלקים שממנו נמשך ההסתר פנים (אוה"ת שמות ס"ע ח. ועוד).}} שנה, ארבע שנים לפני לידת משה), ולאח"ז (ועי"ז) "העמיד הקב"ה '''גואל זו מרים'''"{{הערה|ולהעיר ממ"ש ביוכבד ומרים* "ויעש להם בתים", "כהונה ולוי' מיוכבד ומלכות ממרים" (שם, כא ובפרש"י), "'''דוד''' בא ממרים" (שמו"ר פ"א, יז), ונמצא, שגם הגאולה העתידה לבוא | איתא במדרש{{הערה|שמו"ר רפכ"ו. שהש"ר פ"ב, יא.}} ש"מרים על שם '''המירור'''", שעיקר קושי השעבוד באופן ד"'''וימררו''' את חייהם גו' בפרך"{{הערה|שמות א, יד.}} הי' משנולדה מרים (במשך פ"ו{{הערה|כמנין שם אלקים שממנו נמשך ההסתר פנים (אוה"ת שמות ס"ע ח. ועוד).}} שנה, ארבע שנים לפני לידת משה), ולאח"ז (ועי"ז) "העמיד הקב"ה '''גואל זו מרים'''"{{הערה|ולהעיר ממ"ש ביוכבד ומרים* "ויעש להם בתים", "כהונה ולוי' מיוכבד ומלכות ממרים" (שם, כא ובפרש"י), "'''דוד''' בא ממרים" (שמו"ר פ"א, יז), ונמצא, שגם הגאולה העתידה לבוא על ידי משיח צדקנו, מזרע דוד, היא על ידי מרים.{{ש}}'''*) ראה שהש"ר פ"ד, ה (ב): "הרועים בשושנים . . מרים ויוכבד הן הן חיותיהן של ישראל והיו רועות את ישראל שלבם רך כשושנים".'''}}. | ||
ויש לומר הביאור בדברי המדרש "גואל זו מרים על שם המירור" (דלכאורה מירור וגאולה הם ענינים הפכיים) – שהגאולה היתה עי"ז שמרים הרגישה וכאבה ביותר את מרירות הגלות. | ויש לומר הביאור בדברי המדרש "גואל זו מרים על שם המירור" (דלכאורה מירור וגאולה הם ענינים הפכיים) – שהגאולה היתה עי"ז שמרים הרגישה וכאבה ביותר את מרירות הגלות. | ||
| שורה 61: | שורה 61: | ||
ובהקדם דרשת חז"ל{{הערה|מגילה יד, א. וש"נ.}} על הפסוק "ותקח מרים הנביאה אחות אהרן גו'", "אחות אהרן ולא אחות משה . . שהיתה מתנבאה כשהיא אחות אהרן (ועדיין לא נולד משה) ואומרת עתידה אמי שתלד בן שיושיע את ישראל . . וכיון שהשליכוהו ליאור עמד אבי' וטפחה על ראשה אמר לה בתי היכן נבואתך, היינו דכתיב{{הערה|שמות ב, ד.}} ותתצב אחותו מרחוק לדעה (מה יעשה לו), לדעת מה יהא בסוף נבואתה" – שנבואתה של מרים היתה על '''הגאולה''' ("יושיע את ישראל"), ומאז היתה '''מצפה בכליון עינים''' מתי תתקיים נבואתה ("ותתצב גו' מרחוק . . לדעת מה יהא בסוף נבואתה"), וככל שנתמשך הגלות '''התמרמרה''' על אריכות הגלות, ועד כדי כך שהמרירות על הגלות מודגשת בשמה שמורה על מהותה ("מרים על שם המירור"). | ובהקדם דרשת חז"ל{{הערה|מגילה יד, א. וש"נ.}} על הפסוק "ותקח מרים הנביאה אחות אהרן גו'", "אחות אהרן ולא אחות משה . . שהיתה מתנבאה כשהיא אחות אהרן (ועדיין לא נולד משה) ואומרת עתידה אמי שתלד בן שיושיע את ישראל . . וכיון שהשליכוהו ליאור עמד אבי' וטפחה על ראשה אמר לה בתי היכן נבואתך, היינו דכתיב{{הערה|שמות ב, ד.}} ותתצב אחותו מרחוק לדעה (מה יעשה לו), לדעת מה יהא בסוף נבואתה" – שנבואתה של מרים היתה על '''הגאולה''' ("יושיע את ישראל"), ומאז היתה '''מצפה בכליון עינים''' מתי תתקיים נבואתה ("ותתצב גו' מרחוק . . לדעת מה יהא בסוף נבואתה"), וככל שנתמשך הגלות '''התמרמרה''' על אריכות הגלות, ועד כדי כך שהמרירות על הגלות מודגשת בשמה שמורה על מהותה ("מרים על שם המירור"). | ||
ועל ידי המרירות על הגלות ("מרים על שם המירור") והצפי' והתשוקה להגאולה ("ותתצב גו' לדעה מה יעשה לו") זכו ישראל להגאולה ("העמיד הקב"ה גואל זו מרים"), שאז נתקיימה נבואתה של מרים. | |||
[ולהוסיף, שענין זה מודגש גם '''ברחל'''{{הערה|ולהעיר שכנסת ישראל נקראת ע"ש רחל ([[לקוטי אמרים פרק מ"ה|תניא פמ"ה]]. ובכ"מ).}} – שכאשר בנ"י גלו מארץ ישראל, "יצאת{{הערה|פרש"י ויחי מח, ז. וראה בארוכה לקו"ש ח"ל ע' 236 ואילך.}} רחל על קברה{{הערה|ויתירה מזה – שמסרה נפשה שלא להקבר עם יעקב (ושאר האבות והאמהות), אלא "בדרך אפרת היא בית לחם", כדי "שתהא לעזרה לבני' כשיגלה אותם נבוזראדן והיו עוברים דרך שם, יצאת רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים".}} ובוכה ומבקשת עליהם רחמים, שנאמר{{הערה|ירמי' לא, יד ואילך.}} קול ברמה נשמע גו' (רחל מבכה על בני' מאנה להנחם גו'), והקב"ה משיבה יש שכר לפעולתך נאום ה' וגו' ושבו בנים לגבולם"{{הערה|ולהעיר, שהגאולה היא | [ולהוסיף, שענין זה מודגש גם '''ברחל'''{{הערה|ולהעיר שכנסת ישראל נקראת ע"ש רחל ([[לקוטי אמרים פרק מ"ה|תניא פמ"ה]]. ובכ"מ).}} – שכאשר בנ"י גלו מארץ ישראל, "יצאת{{הערה|פרש"י ויחי מח, ז. וראה בארוכה לקו"ש ח"ל ע' 236 ואילך.}} רחל על קברה{{הערה|ויתירה מזה – שמסרה נפשה שלא להקבר עם יעקב (ושאר האבות והאמהות), אלא "בדרך אפרת היא בית לחם", כדי "שתהא לעזרה לבני' כשיגלה אותם נבוזראדן והיו עוברים דרך שם, יצאת רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים".}} ובוכה ומבקשת עליהם רחמים, שנאמר{{הערה|ירמי' לא, יד ואילך.}} קול ברמה נשמע גו' (רחל מבכה על בני' מאנה להנחם גו'), והקב"ה משיבה יש שכר לפעולתך נאום ה' וגו' ושבו בנים לגבולם"{{הערה|ולהעיר, שהגאולה היא על ידי דוד – רגל הרביעי שבמרכבה (זח"א רמח, ב. ועוד), שזהו גם ענינה של רחל (מאו"א א, פד. ועוד).}}]. | ||
ולפי ערך '''גודל המרירות''' על הגלות ("מרים על שם המירור") היתה '''גודל השמחה''' על הגאולה ("לפום צערא אגרא"{{הערה|אבות פ"ה מכ"א.}}) – "ותקח מרים גו' את '''התף''' בידה גו' ותצאן כל הנשים אחרי' '''בתופים ובמחולות'''". | ולפי ערך '''גודל המרירות''' על הגלות ("מרים על שם המירור") היתה '''גודל השמחה''' על הגאולה ("לפום צערא אגרא"{{הערה|אבות פ"ה מכ"א.}}) – "ותקח מרים גו' את '''התף''' בידה גו' ותצאן כל הנשים אחרי' '''בתופים ובמחולות'''". | ||
| שורה 81: | שורה 81: | ||
ב) "והיא יושבת תחת תומר דבורה"{{הערה|שם, ה.}}, "מאי<ref name=":0" /> שנא תחת תומר . . משום יחוד"{{הערה|ושם: "ד"א מה תמר זה אין לו אלא לב אחד אף ישראל שבאותו הדור לא הי' להם אלא לב אחד לאביהן שבשמים"*. ובחדא"ג מהרש"א: "לב אחד של גזעו הולך ביושר מלמטה למעלה, משא"כ שאר אילנות דגם הענפים יש להם לב, והן נוטים לכאן ולכאן" – די"ל שבזה מודגש הקשר עם הפירוש הראשון ש"התומר אין לו ענפים מלמטה".{{ש}}'''*) ולהעיר מהשייכות ל"'''שושנה'''" – "מה שושנה זו . . לבה מכוון למעלה, כך ישראל . . לבם מכוון כלפי אביהם שבשמים" (שהש"ר שבהערה 34).'''}} ("שהוא גבוה ואין לו צל (אין לו ענפים למטה{{הערה|חדא"ג מהרש"א שם. וראה הערה הקודמת.}}) ואין אדם יכול להתייחד שם עמה כמו בבית") – מעלת '''הצניעות''' ("כל כבודה בת מלך '''פנימה'''"{{הערה|[[תהלים פרק מ"ה|תהלים מה, יד]].}}), וכמודגש גם בשירת דבורה: "מנשים '''באוהל''' תבורך"{{הערה|[[תהלים פרק ה'|שם ה, כד]].}}, "מאן נשים שבאוהל שרה רבקה רחל ולאה"{{הערה|נזיר כג, ב. וש"נ. – ובפרש"י עה"פ: "שרה שנאמר בה הנה באוהל, רבקה שנאמר בה ויביאה יצחק האהלה, רחל ולאה שנאמר בהן ויצא מאוהל לאה וגו'".}}, שזהו היסוד שעליו נשען קיום כל בית ישראל. | ב) "והיא יושבת תחת תומר דבורה"{{הערה|שם, ה.}}, "מאי<ref name=":0" /> שנא תחת תומר . . משום יחוד"{{הערה|ושם: "ד"א מה תמר זה אין לו אלא לב אחד אף ישראל שבאותו הדור לא הי' להם אלא לב אחד לאביהן שבשמים"*. ובחדא"ג מהרש"א: "לב אחד של גזעו הולך ביושר מלמטה למעלה, משא"כ שאר אילנות דגם הענפים יש להם לב, והן נוטים לכאן ולכאן" – די"ל שבזה מודגש הקשר עם הפירוש הראשון ש"התומר אין לו ענפים מלמטה".{{ש}}'''*) ולהעיר מהשייכות ל"'''שושנה'''" – "מה שושנה זו . . לבה מכוון למעלה, כך ישראל . . לבם מכוון כלפי אביהם שבשמים" (שהש"ר שבהערה 34).'''}} ("שהוא גבוה ואין לו צל (אין לו ענפים למטה{{הערה|חדא"ג מהרש"א שם. וראה הערה הקודמת.}}) ואין אדם יכול להתייחד שם עמה כמו בבית") – מעלת '''הצניעות''' ("כל כבודה בת מלך '''פנימה'''"{{הערה|[[תהלים פרק מ"ה|תהלים מה, יד]].}}), וכמודגש גם בשירת דבורה: "מנשים '''באוהל''' תבורך"{{הערה|[[תהלים פרק ה'|שם ה, כד]].}}, "מאן נשים שבאוהל שרה רבקה רחל ולאה"{{הערה|נזיר כג, ב. וש"נ. – ובפרש"י עה"פ: "שרה שנאמר בה הנה באוהל, רבקה שנאמר בה ויביאה יצחק האהלה, רחל ולאה שנאמר בהן ויצא מאוהל לאה וגו'".}}, שזהו היסוד שעליו נשען קיום כל בית ישראל. | ||
ועפ"ז יש לבאר גם סיום ההפטרה "ותשקוט הארץ ארבעים שנה"{{הערה|שם, לא.}}, אע"פ ש"אין זה מדברי דבורה אלא מדברי כותב הספר"{{הערה|פרש"י עה"פ.}} – שבזה מרומז | ועפ"ז יש לבאר גם סיום ההפטרה "ותשקוט הארץ ארבעים שנה"{{הערה|שם, לא.}}, אע"פ ש"אין זה מדברי דבורה אלא מדברי כותב הספר"{{הערה|פרש"י עה"פ.}} – שבזה מרומז שעל ידי הנהגתן של נשי ישראל הצדקניות בדרכה של דבורה, זוכים למעמד ומצב ד"ותשקוט הארץ", ועד לתכלית השלימות ד"ותשקוט הארץ" בהכניסה לארץ ישראל{{הערה|להעיר שמעלתן של נשי ישראל מודגשת גם בהכניסה לארץ – "שהן היו מחבבות את הארץ" (פרש"י פינחס כו, סד).{{ש}}ולהעיר מהשייכות לחמשה עשר בשבט, ראש השנה לאילן – שבו מודגשת חביבותה של ארץ ישראל בהמנהג דאכילת פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, "ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש* (תמרים)".{{ש}}'''*) ולהעיר מהשייכות ל"תומר דבורה" – ש"תומר" הוא אילן של תמרים (דבש תמרים). ולהוסיף, שגם "דבורה" שייכת לדבש (אף שאין זה דבש תמרים, אלא דבש דבורים).'''}} בשלימותה (ארץ עשר אומות{{הערה|ראה לך לך טו, יט ובפרש"י.}}) בגאולה האמיתית והשלימה הקשורה עם "ארבעים שנה", מ"ם סתומה ד"ל'''ם'''רבה{{הערה|ישעי' ט, ו. וראה ספר הערכים חב"ד מערכת אותיות התורה אות מ"ם (ב) ס"ע רב ואילך. '''וש"נ'''.}} המשרה ולשלום אין קץ"{{הערה|ועפ"ז יומתק מ"ש בהמשך הכתובים (שם ו, ח) "וישלח ה' איש נביא אל בני ישראל ויאמר להם כה אמר ה' אלקי ישראל אנכי העליתי אתכם ממצרים וגו'", "שזה הנביא הי' פינחס . . הוא אליהו . . שהש"י יביאהו בימי הגאולה . . הנה אנכי שולח לכם את אלי' הנביא וגו'" (פי' הרלב"ג שם ה, לא).}}. | ||
ז. ובכהנ"ל יש לימוד והוראה ונתינת־כח בעבודתן של נשי ובנות ישראל בדורנו זה: | ז. ובכהנ"ל יש לימוד והוראה ונתינת־כח בעבודתן של נשי ובנות ישראל בדורנו זה: | ||
יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר (כולל גם הימים הסמוכים לפניו ולאחריו), שהוא גם יום ההילולא של אמו זקנתו, ובסמיכות אליו גם יום ההילולא של אמו, הוא זמן מסוגל ביותר להוספה ביתר שאת וביתר עוז בכל עניני העבודה של '''נשי ישראל''', שהנהגתן תהי' ברוחן של הרבניות הצדקניות (נשותיהם של הנשיאים) בעלות היאצ"ט, שעי"ז נעשה גם המשך החיים של הרבניות הצדקניות, "מה{{הערה|ע"פ תענית ה, ב.}} זרען בחיים אף הן בחיים"{{הערה|ועד"ז בפטירת אשה מישראל*, רח"ל, שכאשר "זרעה בחיים", שממשיכים בחיים אמיתיים דתומ"צ כפי שנתחנכו על ידה, כולל ובמיוחד | יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר (כולל גם הימים הסמוכים לפניו ולאחריו), שהוא גם יום ההילולא של אמו זקנתו, ובסמיכות אליו גם יום ההילולא של אמו, הוא זמן מסוגל ביותר להוספה ביתר שאת וביתר עוז בכל עניני העבודה של '''נשי ישראל''', שהנהגתן תהי' ברוחן של הרבניות הצדקניות (נשותיהם של הנשיאים) בעלות היאצ"ט, שעי"ז נעשה גם המשך החיים של הרבניות הצדקניות, "מה{{הערה|ע"פ תענית ה, ב.}} זרען בחיים אף הן בחיים"{{הערה|ועד"ז בפטירת אשה מישראל*, רח"ל, שכאשר "זרעה בחיים", שממשיכים בחיים אמיתיים דתומ"צ כפי שנתחנכו על ידה, כולל ובמיוחד על ידי הפעולות הנוספות בעניני צדקה וחסד שעושים לעילוי נשמתה, אזי "'''היא בחיים'''", ועוד ועיקר, שעי"ז ממהרים ומזרזים ופועלים תיכף ש"היא בחיים" '''כפשוטו ממש''', בתחיית המתים (כבפנים).{{ש}}'''*)''' הערת המו"ל: '''ביום ועש"ק פ' בא היתה הלוויית הרבנית ריזל (שושנה) ע"ה גוטניק (ובראש המלווים – יבדלח"ט – כ"ק אדמו"ר שליט"א). וכנראה, שכוונת הדברים (ואולי גם הרמז בהמוזכר לעיל ע"ד שושנה) היתה למאורע זה.'''}}, ועוד ועיקר, שכיון שבזכותן של נשים צדקניות שבדורנו באה הגאולה האמיתית והשלימה, אזי "הן בחיים" (גם ובעיקר) '''כפשוטו ממש''', ובפרט שצדיקים וצדקניות קמים לתחי'{{הערה|להעיר מהשייכות לפרשת בשלח – "מניין לתחיית המתים מן התורה, שנאמר אז ישיר . . שר לא נאמר אלא ישיר", "משמע לעתיד" (סנהדרין צא, ב ובפרש"י). וראה הערה הבאה.}} ("הקיצו ורננו{{הערה|רינה (שירה) על שלימות הגאולה בתחיית המתים. – וי"ל שנרמז גם ב"אז ישיר", "משמע לעתיד", שקאי (גם) על השירה ד"שוכני עפר" כשקמים לתחי', "הקיצו '''ורננו'''".}} שוכני עפר") מיד{{הערה|ראה זח"א קמ, א.}}. | ||
ובהדגשה יתירה בשנה זו – ה'תשנ"ב, ר"ת – ההולך ומתפרסם יותר ויותר – הי' תהי' שנת נפלאות בכל, '''בכל מכל כל''' – שבה מודגשת מעלת האבות (שנאמר בהם "בכל מכל כל") ש"הטעימן הקב"ה מעין העולם הבא"{{הערה|ב"ב טז, סע"ב ואילך.}}, כולל ובמיוחד בהדגשת מעלת '''האמהות''' ("כל{{הערה|ויומתק יותר – שגם בדיבור לאברהם ע"ד מעלת שרה נאמר "'''כל'''", די"ל, שבזה מרומז שמעלת שרה על אברהם היא בכלל זה שהטעימו הקב"ה מעין העוה"ב ("אברהם דכתיב בי' ב'''כל'''").}} אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה"{{הערה|וירא כא, יב.}}), מעין ודוגמת השלימות דלעתיד לבוא ש"נקבה תסובב גבר", "אשת חיל עטרת בעלה"{{הערה|ראה לקו"ת שה"ש טו, ג. אוה"ת חיי שרה קכג, ב.}}. ולהוסיף, ששנת הנ"ב (תש'''נ"ב''') קשורה במיוחד עם "'''גן'''" (נ"ב עם הכולל בגימטריא ג"ן{{הערה|נוסף לכך שממנה באים לשנת הג"ן.}}) – "באתי ל'''גנ'''י"{{הערה|ולהעיר, ששנה זו היא שנת '''היובל''' (חמישים שנה) ליאצ"ט של הרבנית הצדקנית מרת שטערנא שרה נ"ע זי"ע (שלקראת היאצ"ט ניתן המאמר ד"ה היושבת בגנים בהמשך ההילולא) – ש"יובל" קשור עם גאולה (ראה לקו"ת דרושי ר"ה ס, ב. וש"נ).}}, שהשלימות בזה היא בגאולה האמיתית והשלימה שאז יהי' הגילוי דעיקר שכינה ('''דירה''' לו ית') בתחתונים. | ובהדגשה יתירה בשנה זו – ה'תשנ"ב, ר"ת – ההולך ומתפרסם יותר ויותר – הי' תהי' שנת נפלאות בכל, '''בכל מכל כל''' – שבה מודגשת מעלת האבות (שנאמר בהם "בכל מכל כל") ש"הטעימן הקב"ה מעין העולם הבא"{{הערה|ב"ב טז, סע"ב ואילך.}}, כולל ובמיוחד בהדגשת מעלת '''האמהות''' ("כל{{הערה|ויומתק יותר – שגם בדיבור לאברהם ע"ד מעלת שרה נאמר "'''כל'''", די"ל, שבזה מרומז שמעלת שרה על אברהם היא בכלל זה שהטעימו הקב"ה מעין העוה"ב ("אברהם דכתיב בי' ב'''כל'''").}} אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה"{{הערה|וירא כא, יב.}}), מעין ודוגמת השלימות דלעתיד לבוא ש"נקבה תסובב גבר", "אשת חיל עטרת בעלה"{{הערה|ראה לקו"ת שה"ש טו, ג. אוה"ת חיי שרה קכג, ב.}}. ולהוסיף, ששנת הנ"ב (תש'''נ"ב''') קשורה במיוחד עם "'''גן'''" (נ"ב עם הכולל בגימטריא ג"ן{{הערה|נוסף לכך שממנה באים לשנת הג"ן.}}) – "באתי ל'''גנ'''י"{{הערה|ולהעיר, ששנה זו היא שנת '''היובל''' (חמישים שנה) ליאצ"ט של הרבנית הצדקנית מרת שטערנא שרה נ"ע זי"ע (שלקראת היאצ"ט ניתן המאמר ד"ה היושבת בגנים בהמשך ההילולא) – ש"יובל" קשור עם גאולה (ראה לקו"ת דרושי ר"ה ס, ב. וש"נ).}}, שהשלימות בזה היא בגאולה האמיתית והשלימה שאז יהי' הגילוי דעיקר שכינה ('''דירה''' לו ית') בתחתונים. | ||