2,974
עריכות
שיחת וירא תשנ"ב - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|"
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
ו. עפ"ז מובן שהענין ד"וירא אליו ה'" (דרגא נעלית באלקות שמתגלה וחודרת בפנימיותו) שנעשה ע"י מצות מילה – ישנו גם '''בכאו"א מישראל'''{{הערה|ראה ספורנו ריש פרשתנו: "וירא אליו ה' . . הופיע הא־ל יתברך שכינתו לעמו בברית כמשפט לכל כורתי ברית . . הופיע שכינתו לקבל ברית בנו, כאמרו ביני וביניכם לדורותיכם, ואולי בשביל זה נהגו להכין כסא בעת המילה ובמקומה". ובפי' אוה"ח ריש פרשתנו: "אחר שמל אברהם אז נגלה בבשרו יו"ד רשימו קדישא, והוא אומר וירא אליו ה', והוא מאמר הזהר (ח"א צה, סע"א) וז"ל וכל מאן דשריא בי' רשימא קדישא שריא בי' שכינתא". ומזה מובן שהענין ד"וירא אליו ה'" ישנו בכל ברית מילה דכאו"א מישראל.}}: | ו. עפ"ז מובן שהענין ד"וירא אליו ה'" (דרגא נעלית באלקות שמתגלה וחודרת בפנימיותו) שנעשה ע"י מצות מילה – ישנו גם '''בכאו"א מישראל'''{{הערה|ראה ספורנו ריש פרשתנו: "וירא אליו ה' . . הופיע הא־ל יתברך שכינתו לעמו בברית כמשפט לכל כורתי ברית . . הופיע שכינתו לקבל ברית בנו, כאמרו ביני וביניכם לדורותיכם, ואולי בשביל זה נהגו להכין כסא בעת המילה ובמקומה". ובפי' אוה"ח ריש פרשתנו: "אחר שמל אברהם אז נגלה בבשרו יו"ד רשימו קדישא, והוא אומר וירא אליו ה', והוא מאמר הזהר (ח"א צה, סע"א) וז"ל וכל מאן דשריא בי' רשימא קדישא שריא בי' שכינתא". ומזה מובן שהענין ד"וירא אליו ה'" ישנו בכל ברית מילה דכאו"א מישראל.}}: | ||
במצות מילה כתיב{{הערה|לך לך יז, ט.}} "ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך אחריך לדורותם", שהעילוי ד"בריתי בבשרכם לברית עולם" נעשה אצל כל בנ"י עד סוף כל הדורות, ועד כדי כך, שמציאותם של בנ"י קשורה עם המילה גם לפני המילה בפועל, כפי שמצינו בהלכה שהאומר "קונם שאני נהנה ממולים אסור בערלי ישראל"{{הערה|נדרים שבהערה 20. ע"ז כז, א.}}, "אע"ג דלא מהילי כמאן דמהילי דמו" | במצות מילה כתיב{{הערה|לך לך יז, ט.}} "ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך אחריך לדורותם", שהעילוי ד"בריתי בבשרכם לברית עולם" נעשה אצל כל בנ"י עד סוף כל הדורות, ועד כדי כך, שמציאותם של בנ"י קשורה עם המילה גם לפני המילה בפועל, כפי שמצינו בהלכה שהאומר "קונם שאני נהנה ממולים אסור בערלי ישראל"{{הערה|נדרים שבהערה 20. ע"ז כז, א.}}, "אע"ג דלא מהילי כמאן דמהילי דמו"{{הערה|שם=:0|ע"ז שם.}}, ועד"ז "אשה כמאן דמהילא דמיא"<ref name=":0" />. | ||
ועי"ז ישנו אצל '''כאו"א מישראל''' הגילוי ד"'''וירא אליו ה''''" – "כניסת נפש זו הקדושה . . במצות מילה"{{הערה|שו"ע אדה"ז או"ח (מהדו"ת) סוס"ד.}}: | ועי"ז ישנו אצל '''כאו"א מישראל''' הגילוי ד"'''וירא אליו ה''''" – "כניסת נפש זו הקדושה . . במצות מילה"{{הערה|שו"ע אדה"ז או"ח (מהדו"ת) סוס"ד.}}: | ||
| שורה 94: | שורה 94: | ||
ועפ"ז מובן הקשר והשייכות דפרשת וירא לח"י מרחשון – שהגילוי ד"וירא אליו ה'" (שע"י המילה) נמשך וחודר ומתגלה בחיות הנשמה המלובשת בגוף (ח"י), וגם בההתעסקות בעובדין דחול (מרחשון), שיהי' ניכר בהם גילוי אלקות. | ועפ"ז מובן הקשר והשייכות דפרשת וירא לח"י מרחשון – שהגילוי ד"וירא אליו ה'" (שע"י המילה) נמשך וחודר ומתגלה בחיות הנשמה המלובשת בגוף (ח"י), וגם בההתעסקות בעובדין דחול (מרחשון), שיהי' ניכר בהם גילוי אלקות. | ||
ובהמשך לזה (תוך ג' ימים) באים לכ"ף מרחשון – כ"ף ר"ת '''כתר''' | ובהמשך לזה (תוך ג' ימים) באים לכ"ף מרחשון – כ"ף ר"ת '''כתר'''{{הערה|שם=:1|לקו"ת שה"ש לה, ג. ובכ"מ.}}, ועשרים (המספר דכ"ף) בגימטריא '''כתר'''<ref name=":1" /> – ש"כתר" היא דרגא הכי נעלית באלקות, למעלה מכל הספירות, ודרגא זו נמשכת ומתגלה וחודרת בעובדין דחול שבחודש '''מרחשון'''. ובעומק יותר – שההמשכה וההתגלות ד"וירא אליו ה'" בעובדין דחול שבחודש מרחשון קשורה עם התגלות העצם דלמעלה (כנ"ל ס"ה), שזהו"ע הכתר (כ"ף). | ||
<nowiki>*</nowiki> * * | <nowiki>*</nowiki> * * | ||
| שורה 140: | שורה 140: | ||
וע"פ הודעת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, משיח{{הערה|יחידה הכללית, שמאירה ומתגלה בנשמתו של נשיא הדור, שכולל את כל נש"י שבדור (ראה ד"ה פדה בשלום בשערי תשובה לאדהאמ"צ פי"ב).}} שבדורנו, שכבר נסתיימו ונשלמו כל עניני העבודה ועומדים מוכנים לקבלת פני משיח צדקנו, הרי, בימינו אלו (כנ"ל סי"ג) נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו', וכיון שכן, ישנה (לא רק '''המציאות''' דמשיח, אלא) גם '''ההתגלות''' דמשיח, ועכשיו צריכים רק'''לקבל''' פני משיח צדקנו בפועל ממש! | וע"פ הודעת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, משיח{{הערה|יחידה הכללית, שמאירה ומתגלה בנשמתו של נשיא הדור, שכולל את כל נש"י שבדור (ראה ד"ה פדה בשלום בשערי תשובה לאדהאמ"צ פי"ב).}} שבדורנו, שכבר נסתיימו ונשלמו כל עניני העבודה ועומדים מוכנים לקבלת פני משיח צדקנו, הרי, בימינו אלו (כנ"ל סי"ג) נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו', וכיון שכן, ישנה (לא רק '''המציאות''' דמשיח, אלא) גם '''ההתגלות''' דמשיח, ועכשיו צריכים רק'''לקבל''' פני משיח צדקנו בפועל ממש! | ||
ובסגנון דפרשת השבוע – שצריכים רק '''לקבל''' ההתגלות ד"וירא אליו ה'", הן בנוגע לבנ"י (אליו), והן בנוגע לכל העולם (ח"י מרחשון), בפועל ממש, בעולם העשי' הגשמי, כמ"ש "וידע כל פעול כי אתה פעלתו", שבכל דבר שבעולם יהי' ניכר ש"אתה פעלתו", ועד ש"לעתיד לבוא תאנה צווחת כו'"{{הערה|מדרש תהלים מזמור עג בסופו.}}, וגם בדומם, "אבן מקיר תזעק"{{הערה|חבקוק ב, יא.}}, ועאכו"כ בנוגע לבנ"י שמכריזים וזועקים "הנה אלקינו זה" | ובסגנון דפרשת השבוע – שצריכים רק '''לקבל''' ההתגלות ד"וירא אליו ה'", הן בנוגע לבנ"י (אליו), והן בנוגע לכל העולם (ח"י מרחשון), בפועל ממש, בעולם העשי' הגשמי, כמ"ש "וידע כל פעול כי אתה פעלתו", שבכל דבר שבעולם יהי' ניכר ש"אתה פעלתו", ועד ש"לעתיד לבוא תאנה צווחת כו'"{{הערה|מדרש תהלים מזמור עג בסופו.}}, וגם בדומם, "אבן מקיר תזעק"{{הערה|חבקוק ב, יא.}}, ועאכו"כ בנוגע לבנ"י שמכריזים וזועקים "הנה אלקינו זה"{{הערה|שם=:2|ישעי' כה, ט. וראה תענית בסופה.}}. | ||
וכיון שכן, מובן, שכל הענינים וכל הפעולות חדורים בעניני משיח וגאולה, כולל גם באכילתו ושתייתו, שמשתוקק לסעודה דלויתן ושור הבר ויין המשומר, עד כדי כך שגם לאחרי הסעודה נשאר '''רעב''' לסעודה דלויתן ושור הבר ויין המשומר, ובמילא, טוען להקב"ה שאינו יכול לקיים המצוה ד"ואכלת '''ושבעת''' וברכת"{{הערה|עקב ח, יו"ד.}} '''לאמיתתה''' עד שהקב"ה יושיבנו על שולחנו להסעודה דלעתיד לבוא, ותיכף ומיד ממלא הקב"ה בקשתו – '''בהסעודה דיום הש"ק'''{{הערה|ששייכת להגאולה, כמ"ש בברכת המזון (דיום השבת)* "'''והראנו''' . . בנחמת ציון עירך ובבנין ירושלים עיר קדשך", "הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים". | וכיון שכן, מובן, שכל הענינים וכל הפעולות חדורים בעניני משיח וגאולה, כולל גם באכילתו ושתייתו, שמשתוקק לסעודה דלויתן ושור הבר ויין המשומר, עד כדי כך שגם לאחרי הסעודה נשאר '''רעב''' לסעודה דלויתן ושור הבר ויין המשומר, ובמילא, טוען להקב"ה שאינו יכול לקיים המצוה ד"ואכלת '''ושבעת''' וברכת"{{הערה|עקב ח, יו"ד.}} '''לאמיתתה''' עד שהקב"ה יושיבנו על שולחנו להסעודה דלעתיד לבוא, ותיכף ומיד ממלא הקב"ה בקשתו – '''בהסעודה דיום הש"ק'''{{הערה|ששייכת להגאולה, כמ"ש בברכת המזון (דיום השבת)* "'''והראנו''' . . בנחמת ציון עירך ובבנין ירושלים עיר קדשך", "הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים". | ||