2,974
עריכות
מ
החלפת טקסט – "״" ב־"""
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "״" ב־""") |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
לשלמה לא היתה גם ההזדמנות שהיתה לילדים האחרים בכפר לשמוע דברי תורה. כרגיל היו המשפחות היהודיות שבכפרים יוצאים לימים הנוראים לעיירות הסמוכות, שם היו מצטיידים בימים אלה ב"מנות" מסויימות של יהדות. הם היו מתפללים אז בצבור, שומעים את דרשות הרב, ונוטלים חלק בחוויות הרוחניות שהקיפו את הצבור בימים אלה. מובן שגם הילדים היו מקבלים את חלקם שלהם ביהדות | לשלמה לא היתה גם ההזדמנות שהיתה לילדים האחרים בכפר לשמוע דברי תורה. כרגיל היו המשפחות היהודיות שבכפרים יוצאים לימים הנוראים לעיירות הסמוכות, שם היו מצטיידים בימים אלה ב"מנות" מסויימות של יהדות. הם היו מתפללים אז בצבור, שומעים את דרשות הרב, ונוטלים חלק בחוויות הרוחניות שהקיפו את הצבור בימים אלה. מובן שגם הילדים היו מקבלים את חלקם שלהם ביהדות | ||
שספגו משפחותיהם. אך שלמה היה יתום, ודודו העדיף שדווקא הוא ישאר בבית, באותם ימים בהם שוהה המשפחה בעיירה, כדי שישמור על הבית ויפקח על המשק. כך לא היתה לשלמה הזדמנות כלשהי ללמוד קריאה ותפלה, אך במאמצים גדולים למד בעל־פה את "מודה אני", קריאת־שמע, וברכות "המוציא" | שספגו משפחותיהם. אך שלמה היה יתום, ודודו העדיף שדווקא הוא ישאר בבית, באותם ימים בהם שוהה המשפחה בעיירה, כדי שישמור על הבית ויפקח על המשק. כך לא היתה לשלמה הזדמנות כלשהי ללמוד קריאה ותפלה, אך במאמצים גדולים למד בעל־פה את "מודה אני", קריאת־שמע, וברכות "המוציא" ו"שהכל". כשמרדכי הטוחן הנהיג את התפלה בצבור ובנה את בית־הכנסת, היה שלמה בא כל בוקר לבית הכנסת, מתעטף בטלית ותפלין, ומקשיב לתפלת האחרים, כשהוא מסתפק בעניית "ברוך הוא וברוך שמו" ו"אמן". כך היה גם בשאר תפלות היום. שלמה היה אוכל אך ורק לחם ושותה רק מים, משום שלא היה מסוגל לברך על מזון ברכות אחרות מאשר "המוציא" ו"שהכל". | ||
גם יוסה החייט היה אדם פשוט מאד. ברם, הוא כבר ידע קרוא, וידע בעל־פה את כל תפלות יום־יום ואת כל ספר התהלים. היה מדקדק במצוות, ובמיוחד במצות הכנסת אורחים. זהירות מיוחדת גילה בשמירת הלשון, ומעולם לא השמיע מלה רעה על שום יהודי. בכלל, היה מקצר בדבוריו ומסתפק במדה מועטת ביותר של שיחה, לפי ההכרח. | גם יוסה החייט היה אדם פשוט מאד. ברם, הוא כבר ידע קרוא, וידע בעל־פה את כל תפלות יום־יום ואת כל ספר התהלים. היה מדקדק במצוות, ובמיוחד במצות הכנסת אורחים. זהירות מיוחדת גילה בשמירת הלשון, ומעולם לא השמיע מלה רעה על שום יהודי. בכלל, היה מקצר בדבוריו ומסתפק במדה מועטת ביותר של שיחה, לפי ההכרח. | ||