2,976
עריכות
שיחת לך לך תשנ"ב - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי"
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי") |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
א. פרשת לך לך איז אַ פרשה כללית ועיקרית: מיט דער פרשה הויבט זיך אָן די תקופה פון אברהם אבינו, דער ערשטער איד, אָנהויבנדיק פון דעם ערשטן ציווי של הקב"ה צו אברהם'ן: "ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך"{{הערה|ריש פרשתנו (יב, א).}}, און דערנאָך – דער המשך הפרשה{{הערה|שם, ד ואילך.}} וועגן הליכת ונסיעת אברהם אין ארץ ישראל, און די הבטחה פון דעם אויבערשטן אַז ער וועט אים און זיינע קינדער געבן ארץ ישראל: „לזרעך אתן את הארץ הזאת"{{הערה|שם, ז.}}, "לך אתננה ולזרעך עד עולם"{{הערה|שם יג, טו.}}, און דער ברית בין הבתרים – "ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת גו'"{{הערה|שם=:0|שם טו, יח.}}. | א. פרשת לך לך איז אַ פרשה כללית ועיקרית: מיט דער פרשה הויבט זיך אָן די תקופה פון אברהם אבינו, דער ערשטער איד, אָנהויבנדיק פון דעם ערשטן ציווי של הקב"ה צו אברהם'ן: "ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך"{{הערה|ריש פרשתנו (יב, א).}}, און דערנאָך – דער המשך הפרשה{{הערה|שם, ד ואילך.}} וועגן הליכת ונסיעת אברהם אין ארץ ישראל, און די הבטחה פון דעם אויבערשטן אַז ער וועט אים און זיינע קינדער געבן ארץ ישראל: „לזרעך אתן את הארץ הזאת"{{הערה|שם, ז.}}, "לך אתננה ולזרעך עד עולם"{{הערה|שם יג, טו.}}, און דער ברית בין הבתרים – "ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת גו'"{{הערה|שם=:0|שם טו, יח.}}. | ||
ביז – בסיום הפרשה – וואו עס רעדט זיך וועגן דעם ציווי אויף מצות מילה, און קיום מצוה זו | ביז – בסיום הפרשה – וואו עס רעדט זיך וועגן דעם ציווי אויף מצות מילה, און קיום מצוה זו על ידי אברהם אבינו, דורך וועלכער עס ווערט אַ ברית צווישן אידן מיטן אויבערשטן – "זאת בריתי גו' ביני וביניכם ובין זרעך אחריך"{{הערה|שם יז, יו"ד.}}, "בריתי בבשרכם לברית עולם"{{הערה|שם=:1|שם, יג.}}. | ||
וויבאַלד אַז די ענינים אין דער פרשה – "לך לך מארצך גו'", הבטחת הקב"ה אויף ארץ ישראל און מצות מילה – זיינען די ערשטע ענינים (אין תורה) בעבודת אברהם אבינו, דער ערשטער איד וואָס פון אים שטאַמט גאַנץ עם ישראל – איז פאַרשטאַנדיק, אַז זיי גיבן אַרויס דעם תוכן כללי פון גאַנץ תורה און אידישקייט. | וויבאַלד אַז די ענינים אין דער פרשה – "לך לך מארצך גו'", הבטחת הקב"ה אויף ארץ ישראל און מצות מילה – זיינען די ערשטע ענינים (אין תורה) בעבודת אברהם אבינו, דער ערשטער איד וואָס פון אים שטאַמט גאַנץ עם ישראל – איז פאַרשטאַנדיק, אַז זיי גיבן אַרויס דעם תוכן כללי פון גאַנץ תורה און אידישקייט. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
נאָכמער: דער ענין פון מתן תורה איז דאָ בכל יום ויום – "נותן התורה"{{הערה|נוסח ברכת התורה.}} לשון '''הוה'''{{הערה|של"ה כה, א. לקו"ת תזריע כג, א. מאמרי אדהאמ"צ שמות ח"א ע' קעה. וש"נ.}}, וכמאחז"ל "בכל יום יהיו בעיניך (כחדשים{{הערה|ספרי ופרש"י ואתחנן ו, ו.}}, און נאָכמער) חדשים"<ref name=":2" />. וע"פ ציווי הנ"ל פון "מעלין בקודש", איז מובן אַז בכל יום דאַרף דער חידוש זיין בדרגא נעלית יותר ווי ס'איז געווען פריער. איז לאחרי די אַלע עליות אין דעם ענין פון מתן תורה בכל יום ויום, און דערצו אויך באופן מיוחד – בכל שנה ושנה (ווען מ'לייענט וועגן דעם אין תורה בפ' יתרו און בפ' ואתחנן, ועאכו"כ אין "זמן מתן תורתנו") – עליות אחר עליות במשך אַ ריבוי הכי גדול פון ימים, שנים ודורות – וואָס איז דער ענין פון "לך לך", אַלס '''הכנה''' צו מתן תורה?! | נאָכמער: דער ענין פון מתן תורה איז דאָ בכל יום ויום – "נותן התורה"{{הערה|נוסח ברכת התורה.}} לשון '''הוה'''{{הערה|של"ה כה, א. לקו"ת תזריע כג, א. מאמרי אדהאמ"צ שמות ח"א ע' קעה. וש"נ.}}, וכמאחז"ל "בכל יום יהיו בעיניך (כחדשים{{הערה|ספרי ופרש"י ואתחנן ו, ו.}}, און נאָכמער) חדשים"<ref name=":2" />. וע"פ ציווי הנ"ל פון "מעלין בקודש", איז מובן אַז בכל יום דאַרף דער חידוש זיין בדרגא נעלית יותר ווי ס'איז געווען פריער. איז לאחרי די אַלע עליות אין דעם ענין פון מתן תורה בכל יום ויום, און דערצו אויך באופן מיוחד – בכל שנה ושנה (ווען מ'לייענט וועגן דעם אין תורה בפ' יתרו און בפ' ואתחנן, ועאכו"כ אין "זמן מתן תורתנו") – עליות אחר עליות במשך אַ ריבוי הכי גדול פון ימים, שנים ודורות – וואָס איז דער ענין פון "לך לך", אַלס '''הכנה''' צו מתן תורה?! | ||
מ'קען ניט זאָגען, אַז די עבודה פון "לך לך" אַלס הכנה צו מ"ת איז נאָר פאַר אַזאַ וואָס ביי אים פעלט אין זיין עבודה פאַרבונדן מיט מתן תורה – וואָרום דער גילוי ופעולה פון די עשרת הדברות במתן תורה (בפעם הראשונה, ועד"ז מובן בכל שנה ושנה) איז ניט (געווען) תלוי אין דרגת העבודה פון אידן; דער גילוי באַ מ"ת האָט מצ"ע גע'פועל'ט בכל העולם כולו ("צפור לא צווח עוף לא פרח כו'"{{הערה|שמו"ר ספכ"ט.}}), ועאכו"כ אין יעדן אידן, ביז אַז על כל דיבור ודיבור "פרחה{{הערה|ראה סה"ש תש"נ ח"ב ע' 520 הערה 56.}} נשמתן"{{הערה|ראה שבת פח, ב. שמו"ר פכ"ט, ד. שהש"ר פ"ה, טז (ג).}}, וואָס דאָס באַווייזט אַז זיי האָבן דערגרייכט צו שלימות העבודה אַלס נשמה בגוף (און דעריבער "פרחה נשמתן"{{הערה|ומה שהחזיר נשמתן | מ'קען ניט זאָגען, אַז די עבודה פון "לך לך" אַלס הכנה צו מ"ת איז נאָר פאַר אַזאַ וואָס ביי אים פעלט אין זיין עבודה פאַרבונדן מיט מתן תורה – וואָרום דער גילוי ופעולה פון די עשרת הדברות במתן תורה (בפעם הראשונה, ועד"ז מובן בכל שנה ושנה) איז ניט (געווען) תלוי אין דרגת העבודה פון אידן; דער גילוי באַ מ"ת האָט מצ"ע גע'פועל'ט בכל העולם כולו ("צפור לא צווח עוף לא פרח כו'"{{הערה|שמו"ר ספכ"ט.}}), ועאכו"כ אין יעדן אידן, ביז אַז על כל דיבור ודיבור "פרחה{{הערה|ראה סה"ש תש"נ ח"ב ע' 520 הערה 56.}} נשמתן"{{הערה|ראה שבת פח, ב. שמו"ר פכ"ט, ד. שהש"ר פ"ה, טז (ג).}}, וואָס דאָס באַווייזט אַז זיי האָבן דערגרייכט צו שלימות העבודה אַלס נשמה בגוף (און דעריבער "פרחה נשמתן"{{הערה|ומה שהחזיר נשמתן על ידי טל תחי' (שבת שם) – ראה לקמן ס"ג.}}). | ||
ג. ויש לומר נקודת הביאור אין דעם, אַז היא הנותנת: וויבאַלד אַז מתן תורה איז דאָ בכל יום ובכל שנה באופן נעלה יותר, ביז "חדשים" ממש לגבי דעם "מתן תורה" שלפנ"ז [און ווי ס'איז אונטערשטראָכן במיוחד אין דעם ענין פון "לך לך" (די הכנה צו מ"ת), אַז עס דאַרף זיין אַ הליכה אמיתית, היינו שלא בערך למצבו הקודם, כדלקמן] – דעריבער דאַרף ביום זה ושנה זו זיין אַן עבודה פון "לך לך" אַלס הכנה והקדמה צו מתן תורה פון יום זה ושנה זו. | ג. ויש לומר נקודת הביאור אין דעם, אַז היא הנותנת: וויבאַלד אַז מתן תורה איז דאָ בכל יום ובכל שנה באופן נעלה יותר, ביז "חדשים" ממש לגבי דעם "מתן תורה" שלפנ"ז [און ווי ס'איז אונטערשטראָכן במיוחד אין דעם ענין פון "לך לך" (די הכנה צו מ"ת), אַז עס דאַרף זיין אַ הליכה אמיתית, היינו שלא בערך למצבו הקודם, כדלקמן] – דעריבער דאַרף ביום זה ושנה זו זיין אַן עבודה פון "לך לך" אַלס הכנה והקדמה צו מתן תורה פון יום זה ושנה זו. | ||
[ווי ס'איז אויך מודגש אין דעם מאחז"ל הנ"ל, אַז על כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן, ולאחרי כל דיבור "הוריד טל '''שעתיד''' להחיות בו מתים והחי' אותם"{{הערה|שבת שם.}}, "והוא טל תורה"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ל"ו|תניא פל"ו]] (מו, ב). – ועפ"ז מובן מה שבשמו"ר ובשהש"ר שם מבואר, שחזרה נשמתן | [ווי ס'איז אויך מודגש אין דעם מאחז"ל הנ"ל, אַז על כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן, ולאחרי כל דיבור "הוריד טל '''שעתיד''' להחיות בו מתים והחי' אותם"{{הערה|שבת שם.}}, "והוא טל תורה"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ל"ו|תניא פל"ו]] (מו, ב). – ועפ"ז מובן מה שבשמו"ר ובשהש"ר שם מבואר, שחזרה נשמתן על ידי התורה.}}: לאחרי דער "פרחה נשמתן" בדיבור ראשון, צוליב דעם וואָס מ'האָט דערגרייכט צו שלימות העבודה (אַלס נשמה בגוף), כנ"ל – איז דורך טל של תחי' (תורה), צוגעגעבן געוואָרן צו דער נשמה אַ נייע, העכערע שליחות, און דעריבער "החי' אותם" אַלס נשמה בגוף, ועד"ז נאָך דעם דיבור שני, א.א.וו. דרגא למעלה מדרגא. ולהוסיף, אַז דער החזירן איז דוקא דורך טל של תחי' ('''שעתיד''' להחיות בו מתים), די דרגא פון "תורה חדשה"{{הערה|שם=:3|ישעי' נא, ד. ויק"ר פי"ג, ג.}} לע"ל, כדלקמן]. | ||
ד. ויש לומר בעומק יותר, אַז דאָס וואָס אַלעמאָל – אויך לאחרי מ"ת – דאַרף זיין די עבודה פון "לך לך" (אַלס '''הכנה''' צו מ"ת) איז ניט נאָר ווייל מ'דאַרף האָבן אַ הכנה צו אַ העכערע דרגא אין "מתן תורה" (כנ"ל), נאָר ווייל "לך לך" איז נוגע צו דעם עצם ענין פון שלימות מתן תורה (און אין יעדער דרגא שבזה). | ד. ויש לומר בעומק יותר, אַז דאָס וואָס אַלעמאָל – אויך לאחרי מ"ת – דאַרף זיין די עבודה פון "לך לך" (אַלס '''הכנה''' צו מ"ת) איז ניט נאָר ווייל מ'דאַרף האָבן אַ הכנה צו אַ העכערע דרגא אין "מתן תורה" (כנ"ל), נאָר ווייל "לך לך" איז נוגע צו דעם עצם ענין פון שלימות מתן תורה (און אין יעדער דרגא שבזה). | ||